חיפוש בסיסי

AAA - חיפוש על פי שאלות משפטיות

חיפוש מתקדם באמצעות מספר רב של מונחים משפטיים

חדשות

פסקי דין אחרונים

29.1.19

עיגון פלטפורמות מימון ההמונים בחוק ניירות הערך הישראלי בצילה של חובת עריכת התשקיף

מאמרו של יונתן עזיזי, "עיגון פלטפורמות מימון ההמונים בחוק ניירות הערך הישראלי בצילה של חובת עריכת התשקיף" עוסק בבשורה האחרונה בתחום המימון, שבאמצעותה יכולים יזמים לגייס כספים לצורך הקמת מיזם חדש, באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות שונות המאפשרות לבעלי מניות להעלות את רעיונותיהם לרשת ולקבל כמות גדולה של השקעות קטנות מאנשים שונים. התפתחותן של פלטפורמות מימון המונים מעוררות גם שאלות הנוגעות להגדרתן המשפטית והאחריות הנובעת מהן. במרכז הדיון המשפטי נדרשת הקהילה המשפטית לשאלה, האם יש להחיל את חובת עריכת ופרסום התשקיף על פלטפורמות מימון זה? המאמר עורך ניתוח והסבר על פלטפורמות מימון ההמונים בהתייחסות ספציפית להגדרת המושג, היתרונות והחסרונות במימון ההמונים וההגדרה המשפטית שלו. במאמר אף נבחנת שאלת חובת עריכת התשקיף תוך התמקדות בהגדרה של המושג תשקיף, מקורה ומטרתה של חובת פרסומו של התשקיף והחריגים לחובה. המאמר אף מציג את דרכי התמודדותן של קהילות משפטיות בעולם ובארץ עם פלטפורמות מימון ההמונים, כיצד בחרו מחוקקים בעולם לעגן פלטפורמות אלה וכיצד הוטמעו בחוקי ניירות הערך הקיימים במדינותיהם.
כוכב זהב

3.9.19

הצעת רכש: בית המשפט הצ'נסרי נדרש להתמודד עם שתי ענקיות הדלק הישראליות אשר הקימו חברות דלווריות והתקשרו בעסקה לרכישת שליטה (הצעת רכש), על מכלול המורכבות של עסקאות אלו, שתחילתן כ"עסקת בעל עניין" וסופן כ"עסקת בעל שליטה"; כנגד התביעה נטענו טענות ההגנה השגורות המתבססות על דוקטרינות MFW ו- Corwin המבקשות להפחית את דרגת סטנדרט הביקורת השיפוטית אך ללא הואיל; מעבר לסבך העניינים המורכב שבפסק הדין, בית המשפט הצ'נסרי מצליח לערוך דיון ייחודי ונדיר למדי, בתניות הגנה מפני השתלטות עויינת ובפרט, בתכליתו, מטרותיו, ותנאיו של סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור (DGCL) אשר דן ברכישת שליטה בחברה (הצעת רכש) ומעמדם של בעלי מניות המיעוט כ"מוטבים צד שלישי" בהקשר לכך.

עוד בפסק הדין: התנאים לערוך הצעת רכש בדלוור, לפי סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור; תניות הגנה מפני השתלטות עויינת הנעשית במסגרתה של הצעת רכש, כמעוגן בסעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור; סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור האוסר על ביצוען של עסקאות בעלי עניין, בין החברה לבין הרוכש מניות מעל ל-15% מכוח ההצבעה, בתקופה של שלוש שנים ממועד הרכישה; התנאים להצעת רכש לרכישת שליטה בחברה לפי סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור; הגבלות על קומבינציות עסקיות עם בעלי עניין לפי סעיף 203 לחוק החברות הכללי של דלוור; חובות אמונים של בעל עניין הרוכש שליטה, כלפי החברה וכלפי יתר בעלי מניותיה; חובת הגילוי של הדירקטורים לאסיפה – מהותה, משמעותה ואימתי היא אינה מבוצעת כראוי?; מהן חובות האמונים של הדירקטוריון כלפי בעלי מניות החברה?; מהו מידע מהותי לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; מה דירקטוריון נדרש לגלות לאסיפת בעלי המניות כאשר הוא מבקש את אישורה?; יישום מנגנון ההגנה הכפול של הלכת MFW בשלבים המוקדמים וקודם לתחילת המשא ומתן על התנאים המהותיים הפיננסים של העסקה, כפי שנפסק בהלכות Synutra ו- Olenik, על מנת להבטיח את חסינות חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון בעסקאות בעלי שליטה; האם ניתן ליישם את הלכת MFW גם על עסקאות מיזוג שלא הותנו למן הרגע הראשון, במנגנון ההגנה הכפול שההלכה מציעה?; משמעות המונח "מלכתחילה" – ab-initio – בהתייחס להתנאתו המוקדמת של בעל השליטה כי התקשרות החברה עימו, תיעשה על בסיס עקרונות הלכת MFW?; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת  Corwin; מנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט בעסקת חברה עם בעל השליטה בה הכולל מעורבותה של ועדת דירקטוריון מיוחדת והצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; עסקת חברה עם בעל השליטה בה ומנגנון ההגנה הכפול לטובת המיעוט המזכה בהגנה מפני התערבות שיפוטית גבוהה; יישום סטנדרט הבחינה השיפוטי לפי כלל שיקול הדעת העסקי בעת שבעל השליטה מתנה את התקשרות החברה עימו במנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW;  מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; חובות אמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעת מכירת שליטה; האם בעלי מניות הינם בגדר "מוטב צד שלישי" אשר זכאים לדרוש את אכיפת הסכמי החברה על אף שאינם צד להם?

29.1.19

אכיפה מנהלית ברשות לניירות ערך: הסדרי אכיפה ללא הודאה – עוגה אפויה למחצה?

מאמרו של יון ערכי, "אכיפה מנהלית ברשות לניירות ערך: הסדרי אכיפה ללא הודאה – עוגה אפויה למחצה?" בוחן את מקומם של הסדרי האכיפה המינהלית שנערכים ברשות לניירות ערך וחשיבותם במסגרת יישום ואכיפת דיני ניירות הערך בשוק ההון בהשוואה לדרכי אכיפה אחרות. במאמר נערכת בחינה של כלל ההסדרים שנחתמו ואושרו עד ליום זה בישראל, תוך התמקדות בשאלה עד כמה יעיל הוא מנגנון זה אשר במסגרתו מגיעים נחקרים להסדרים עם הרשות לניירות ערך, אך לעיתים גם מבלי להודות בעובדות המיוחסות להם. המאמר סוקר את התהליך העמוק שעברה הרשות לניירות הערך בארצות-הברית בהתייחס לשאלה זו, לאורם של מספר אירועים יוצאי דופן שבמסגרתם התקבלו הסדרי אכיפה מינהלית שקבעו קנסות או עיצומים כספיים גבוהים משמעותית, אך מבלי להודות בעובדות. אירועים אלו זכו לביקורת ציבורית נוקבת ואף לביקורתו של בית המשפט הפדרלי בארצות-הברית עד אשר הוכרעה גם שאלת דרגת הביקורת השיפוטית שבית המשפט מוסמך להחיל על תוכנם של הסדרי אכיפה מינהליים שמתקבלים ברשות. זהו מאמר חשוב הבוחן את נושא הסדרי האכיפה המינהלית ממרחק של זמן, תוך התמקדות בחשיבות הודאתם של נחקרים במסגרת השגתם של הסדרי אכיפה מינהלית.

29.1.19

כלכלת שיתוף ותפקידה בהגברת התחרות

מאמרם של עורך הדין צבי זיסק ועו"ד (רו"ח) עמית אלמגור "כלכלת שיתוף ותפקידה בהגברת התחרות" העוסק ביתרונותיה השונים של שיטת "הכלכלה השיתופית" והתועלת החברתית והכלכלית המובטחת בה. זהו מאמר מעורר מחשבה. באמצעות הדגמת מודל שירותי Uber הנוהגים בעולם, הכותבים מציגים את התוצאות החיוביות והמשמעותיות של פתיחת שוק התחבורה לתחרות מהסקטור הפרטי, המתבטאות בצמצום מספר כלי הרכב וכן מיגורן של תופעות שליליות כגון זיהום אוויר, תאונות דרכים או נהיגה מסוכנת ומנוגדת לחוק. מעבר ליתרונות התחרותיים, הכותבים מפנים את תשומת לב הקורא לעובדה כי שיטה כלכלית זו, המפחיתה הסתמכות על שירותים ציבוריים ומגבירה אופציות חלופיות מהסקטור הפרטי, מלמדת על מגמה עולמית ועל העדפה חדשה של הציבור, לשוב וליטול לידיו, באופן יזמי כמעט, שווקים שלמים של שירותים, תוך ניצול נכון וטוב של אמצעים ומשאבים שממילא כבר נמצאים ברשותו ובדרך זו, להבטיח לא רק את השבחת השירות הניתן, אלא גם את השגתם של מקורות מחיה נוספים. במאמר ניתן למצוא התייחסות ריאלית לחסרונות הפוטנציאליים של שיטת כלכלה כזו אך לצד זאת, המאמר מבקש להצביע על אפשרויות נוספות של נטילת אחריות אישית לכלכלה הפרטית.

29.1.19

בעקבות פרשת אקרון – רוח חיה בסעיפי "שינוי מהותי לרעה" במיזוגים ורכישות

מאמרו של עורך הדין רונן מונוסביץ "בעקבות פרשת אקרון – רוח חיה בסעיפי "שינוי מהותי לרעה" במיזוגים ורכישות", מתמקד בהשלכותיה המשפטיות של ההחלטה התקדימית בדלוור בעניין Akron אשר במסגרתה, ניתן היתר לרוכש לסגת מעסקת מיזוג, לנוכח שינויים מהותיים שאירעו קודם לסגירת העסקה. מאמר זה עורך סקירה חשובה וממוקדת בהחלטה שניתנה ובלקחים ממנה, בשימת דגש לכללי הפרשנות החוזית המוקבלים בדלוור, ומדוע דווקא הפעם, נאות בית המשפט לחרוג ממנהגו ולהיעתר לתביעת הרוכשת. במאמר ניתן למצוא ניתוח משפטי מדוקדק של נוסח סעיף "השינוי המהותי לרעה" באותו המקרה, ואף המלצות פרקטיות ביחס לדרך הנכונה שיש לערוך סעיף מסוג זה בעסקאות מיזוג. המאמר אף מתייחס להתנהלות המצופה מקונה אשר גילה את קיומם של פערים בין סעיף המצגים וההתחייבויות שבעסקה, לבין המציאות, על מנת להבטיח את כיבודו של סעיף ה"שינוי מהותי לרעה" בבתי המשפט בדלוור. הניתוח המשפטי המובנה במאמר, מעניק לקוראים כלים פרקטיים ופרגמטיים לקביעת הגנות חוזיות לטובת הרוכש.

29.1.19

לא כל שינוי הוא לטובה – Material Adverse Change

מאמרם של עורכי הדין גיא פורר ועמית שטיינמן "לא כל שינוי הוא לטובה – Material Adverse Change" הוא מאמר מעמיק אשר בוחן ומנתח את ההחלטה שניתנה בבתי המשפט בדלוור (ואשר אושרה בבית המשפט העליון בדלוור) בעניין Akron Inc., ואשר במסגרתה הותר לראשונה, לחברה רוכשת, לסגת מעסקת מיזוג בה התקשרה, לנוכח שינויים מהותיים בתקופת הביניים שבין החתימה על הסכם המיזוג לבין מועד סגירתו. המאמר עורך סקירה מקיפה, עדכנית ומדוייקת ביחס לפרקטיקה הנוהגת לשלב סעיפי MAC (Material Adverse Change) ואף סעיפי הגנה נוספים לטובת רוכשים בעסקאות מיזוג, אשר מתירים לרוכשת לסגת מעסקה בהתקיים תנאים מסויימים. המאמר מנתח את תוכנם של סעיפי ההגנה המקובלים הניתנים לקונה בעסקאות מסחריות מורכבות ואת המטרות העיקריות לשילובן, לרבות התייחסות למגמה המשפטית שרווחה עד לפרשת Akron ואשר במסגרתה, בית המשפט נמנע מלתת לסעיפי ההגנה, לרבות סעיף ה-MAC, תוקף ונפקות משפטיים מלאים. המאמר מתעכב על חשיבותם של סעיפי "השינוי המהותי לרעה" מההיבט הפרקטי, ועל כן גם בצורך במתן תוקף משפטי לסעיפים מסוג זה, שבלעדיהם נמצא כי הקונה בעסקאות מורכבות חשוף לסיכונים ניכרים. במאמר נערכת השוואה חשובה מאוד לדיני הסיכול הישראליים, תוך התמקדות בשאלה האם די בדיני הסיכול כדי להעניק הגנה ראויה לקונה בעת שינוי מהותי לרעה קודם לסגירת העסקה, או שמא דרכם של בתי המשפט בדלוור, כפי שקיבלה ביטוי בהלכת Akron, היא הדרך הנאותה להגן על רוכשי חברות.
פסקי דין הבאים
פסקי דין הקודמים
חקיקה מאמרי
DEBATE קלאסיקה

חיפושים במאגר GCL

נשאל ונענה / חיפוש לפי שאלות משפטיות

חיפוש לפי שמות צדדים

חיפוש פרטני

ספוטלייט

המלצת העורכים

על רקעה של תוכנית תמריצי בכירים בניירות ערך, נערכת סדרה של חלוקת "מניות הישגים" למנכ"ל חברה אשר נטען כנגדה, כי היא חרגה מן ההגבלות המפורשות שעוגנו בתוכנית התמריצים שאושרה על ידי אסיפת בעלי המניות. תרחיש זה של התביעה, איננו חדש במיוחד, וההלכות בהתייחס לחובת דירקטורים הקובעות כי על חלוקה לעמוד במסגרות התוכנית המאושרת, הן ברורות וחד משמעיות. יחד עם זאת, שאלה משפטית חדשה מתעוררת והיא – האם מחדלי הדירקטורים לפעול, מרגע שדווח להם, במסגרתה של פנייה מוקדמת קודם להגשתה של תביעה נגזרת, כי החלוקה עמדה בהפרה לתוכנית האופציות המאושרת, התגבשו להפרת חובות אמונים בפני עצמה? בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מעמיק בשאלות הנסובות סביב תמריצי הבכירים; חלוקות מפרות תוכניות מאושרות; מעמדה של החלטת אסיפה שהיא בבחינת החלטה תומכת אך לא מעניקה תוקף (say-on-pay); ועילה של עשיית עושר ולא במשפט העשויה להתגבש במסגרת מסכת אירועים אלו. בפרשה זו, דיון משמעותי בחובות הנאמנות וחובות הזהירות של נושא משרה (לא דירקטור). הסוגייה המשפטית נבחנת על רקע פעולותיו של נשיא החברה, אשר התחייב כלפיה, וכלפי המשקיעים בה, כי הוא ישקיע את מירב מרצו וזמנו בחברה. לימים, הנשיא פורש מהחברה, כשהוא נוטל עימו סודות מסחריים השייכים לה, ופוצח בדרכו החדשה תוך מינוף הזדמנויות, ועל בסיס ידיעות שהגיעו אליו במסגרת תפקידו כנשיא החברה. משקיעים בחברה הגישו תביעות נגד הנשיא הפורש, בגין הפרה של חובות הנאמנות וחובת הזהירות, עת פעל בניגוד עניינים ותוך פגיעה בחברה והפרת חובות הנאמנות והזהירות כלפיה. השאלה העיקרית המתבררת בתביעה זו הינה, מה הם מרכיבי סטנדרט חובת הנאמנות והזהירות החלה על נושאי המשרה (להבדיל מדירקטורים) מתוקף היותם נושאי משרה ואף סוכנים (שלוחים) של החברה? מכירת נכסי חברה על סף אי-סולבנטיות לנושה – סיבוב שני: בהחלטת בית המשפט הצ'נסרי של דלוור, שנפסקה בדצמבר 2020, בית המשפט הצ'נסרי העמיק בניתוח משמעות ומטרת סעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור, אשר מגביל מכירת רוב או כלל נכסי חברה, בקבלת אישורים כאמור בסעיף החוק. על בסיס מטרת הסעיף כפי שזו פוּרשה על ידי בית המשפט, נפסק כי תנאי הסעיף (ובפרט תכליתו), אינם רלבנטיים למקרה. בבית המשפט העליון, התיק עולה לבירור במסגרת ערעור אשר מתמקד בשאלה: האם נדרש אישורם של המחזיקים במניות סוג B בחברה, על מנת להעביר נכסים שהיו כפופים לשעבוד כלשהו, לנושים מובטחים, בהקשר למה שהיה, בעיקרו, עסקה פרטית לשעבוד מובנה (a privately structured foreclosure transaction)? בהופכו את החלטת בית המשפט הצ'נסרי, בית המשפט העליון מעניק פסק דין חשוב ומשמעותי הנסוב סביב שאלות מורכבות המתעוררות במעבר שבין סולבנטיות לאי-סולבנטיות, ובהקשרן של עסקאות המתבצעות במסגרת "הצלת חברה" מחדלות פירעון ופירוק.
לקריאת עוד ספוטלייט

LAWPEDIA

מילון מונחים משפטיים גלובליים
legend