חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

22.1.19

דוקטרינת יזהר הקונה! אל מול חובות הגילוי הנאות בין צדדים לחוזה: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן את מצגי הנתבעת (החברה הנמכרת בעסקת מיזוג) לנוכח שינויים מהותיים שאירעו בתקופת הביניים בין החברה הנמכרת ללקוחותיה העיקריים (חלקם לא חידשו התקשרותם החוזית עם החברה וחלקם נשאו ונתנו עימה לשנות את התנאים המסחריים להתקשרות); הבחינה של בית המשפט נעשית מתוך מטרה לבחון האם החברה הנרכשת התחייבה כלפי התובעת לגלות שינויים אלה, שחלו בתקופת הביניים שבין החתימה על החוזה לבין סגירתו, או שמא החוזה איננו קובע חובה כזו; בליבו של הדיון כאן, ניתוח חשוב של דוקטרינת "יזהר הקונה" (caveat emptor), המהווה דוקטרינה חשובה ובסיסית בדיני החוזים בדלוור, תוך התייחסות היסטורית לגיבושה ובפרט להשתלבותה עם דוקטרינות נוספות כדוגמת התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים הקובעת כיבוד עקרון החופש החוזי ותוך הנמקת הסיבה לגישה "הקמצנית" של דלוור, בעת מתן פרשנות לסעיפי מצגים והתחייבויות בעסקאות מיזוג

עוד בפסק הדין: העיקרון החוזי של "יזהר הקונה" ושילובו בהסכמי מיזוג בין צדדים מתוחכמים הכוללים סעיף של מצגים והתחייבויות; שילוב עקרון "יזהר הקונה" עם התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וכיבוד עקרון החופש החוזי; חוזים מסחריים ואכזבת קונה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזים ביחס למצגים והתחייבויות בחוזה; פרשנות חוזית במקרה שבו החוזה מגבש דו-משמעות; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; באילו תנאים מתאפשר לבית המשפט להיעזר בראיות חיצוניות בעת פרשנות חוזה?; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה

כוכב זהב

21.1.19

בית המשפט העליון של ארצות הברית, בהרכב מורחב, בוחן האם ניתן ליישם את הדוקטרינות הקיימות בעניין מבחני הגרירה לתחילת מניין ההתיישנות גם בהקשר של תביעות ייצוגיות עוקבות; בפרט, לפי הלכת American Pipe, הגשת תביעה ייצוגית במועד עוצרת את מרוץ ההתיישנות הרלוונטי לגבי כל האנשים הנכללים בקבוצה הייצוגית המוצעת, וחברי הקבוצה שלא אושרה כייצוגית יכולים להצטרף כתובעים אינדיבידואליים לתביעה הקיימת, שאיננה עוד הליך ייצוגי. בהמשך נקבע בפסיקה, כי הדוקטרינה חלה גם על חברי קבוצה מוצעת, שלאחר דחיית הבקשה לאישורה כייצוגית, מעדיפים להגיש תביעה פרטנית במקום להצטרף לתביעה הקיימת. כעת בוחן בית המשפט העליון האם הדוקטרינות הללו חלות גם על תביעות ייצוגיות עוקבות, או שמא חלות רק על טענות אינדיבידואליות?

עוד בפסק הדין: הדוקטרינות הקיימות בעניין מבחני הגרירה לתחילת מניין ההתיישנות – American Pipe ו- Crown, Cork & Seal Co. v. Parker – טבען של ההלכות הקיימות והרציונאליים העומדים מאחוריהן; הליכים ייצוגיים לפי כלל 23

21.1.19

תביעה נגזרת של בעלת מניות מוגשת כנגד בעלת מניות אחרת המחזיקה בלמעלה מ- 10% בחברה, בטענה כי ביצעה רווחים קצרי מועד אסורים על פי דין (short swing profit); לימים, במסגרת עסקת מיזוג, החברה כולה נמכרת לצד שלישי והתובעת בתביעה הנגזרת מאבדת את זכות עמידתה להמשיך ולנהל את התביעה; האם היה על בית המשפט להחליף את התובעת בתביעה הנגזרת (שהינה גם תביעה ייצוגית) על מנת למנוע את "מניעותה" ו"השתקתה" של התביעה לנוכח אובדן זכות העמידה של התובעת הייצוגית? – זוהי השאלה שמתבררת כעת בערכאת הערעורים השנייה

עוד בפסק הדין: החלפת תובע בתביעה נגזרת שאיבד מעמדו על מנת למנוע את "השתקתה" של התביעה; השלכות אובדן עניינו האישי של בעל מניות בתביעה נגזרת אותה הגיש; הקשר שבין אובדן זכות עמידה לנהל תביעה נגזרת בשם חברה בגין הפסקת אחזקת המניות בה, והאינטרס להחליף תובע ייצוגי משום היותה של התביעה קבוצתית; תכליתו של סעיף 16(b) לחוק המסחר בניירות ערך האמריקאי; הבעלים (beneficial owner) של מעל ל-10% בהון המניות כאיש פנים לצורכי האיסור לגרוף רווחים קצרי מועד (short-swing profits); האיסור לגרוף רווחים קצרי מועד בהתאם לסעיף 16(b) לחוק המסחר בניירות ערך; חובת ההשבה הסטטוטורית (disgorgement) בגין גריפת רווחים קצרי מועד לפי סעיף 16(b) לחוק המסחר בניירות ערך; הקשר שבין גריפת רווחים קצרי מועד ועבירת השימוש במידע פנים – יטבת צרפי לשאלה קיימת; תכליתו של סעיף 16(b) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934; סעיף 16(b) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 האוסר על גריפת רווחים קצרי מועד וכן כלל 16b-6(d) לכללי הרשות לניירות ערך שנחקק מכוחו

21.1.19

תביעה בגין הפרת מצגים והתחייבויות בעסקת מיזוג מובילה לתביעה נגדית בגין אי-מילוי תנאי החוזה ואף לתשובה לתביעה שכנגד, לפיה התובעים אינם נדרשים למלא אחר תנאים בחוזה לנוכח הפרה קודמת של הנתבעים; פינג-פונג זה מוביל את בית המשפט הצ'נסרי לפסוק עקרונות ברורים מכוח דיני החוזים ובין אלה השאלה מה רשאי נפגע מהפרת חוזה לעשות? באופן ספציפי נבחנת השאלה, האם רשאי נפגע מחוזה להמשיך ולקבל הטבות מכוחו ובד בבד לטעון כי הוא פטור מביצוע התחייבויותיו?

עוד בפסק הדין: האם רשאי צד לטעון לפטור ממילוי חובותיו החוזיות בעקבות הפרתו היסודית ובד בבד לדרוש את קיומו מהצד השני?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים

כוכב זהב

15.1.19

הקשר שבין שימוש במידע פנים והפרת חובות האמונים: דירקטורים מזדרזים להיפטר מאחזקותיהם בחברה על בסיס מידע פנים המצוי ברשותם (מצג כוזב ומטעה בפרטי תשקיף החברה), תוך שהם מבטיחים את קידום עניינם האישי; בהחלטה זו, בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מסכים עם התביעה כי בנסיבות הקשות של ניצול מידע פנים השייך לחברה ואשר לא גולה לציבור (טענה הידועה בדלוור כטענת Brophy), הדרישה לפנות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון החברה לפני הגשתה של תביעה נגזרת איננה יעילה משום שמרבית הדירקטורים צפויים לשאת באחריות אישית אם התביעה הנגזרת תוכח; בין הדירקטורים שנמצאו כמי שהרוויחו מהמסחר שבוצע על בסיס המידע הפנימי נכללו גם שני דירקטורים אשר המסחר בוצע על ידי הקרנות שבשליטתם ולא על ידם באופן ישיר

עוד בפסק הדין: אי יעילותה של פנייה מוקדמת לדירקטוריון במקרים של שימוש במידע פנים על ידי אנשי פנים – דירקטורים ונושאי משרה בכירים בחברה; הטלת אחריות על דירקטורים בגין הפרת חובות הנאמנות לנוכח מסחר על בסיס מידע פנים שבוצע בעקיפין אמצעות קרנות בשליטתם אשר החזיקו במניות החברה; האירועים הנדירים שבהם מתקבלת הטענה כי התובע הנגזר פטור מפנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת עקב עניין אישי וניגוד עניינים שבהם מצויים רוב הדירקטורים בדירקטוריון; חובות האמונים וחובת הנאמנות; התנאים להעלאת טענות Brophy; טענת Brophy כנגד נושא משרה בחברה – מה משמעותה וכיצד מוכיחים אותה?; התייחסות לטענת Brophy – המקימה זכות תביעה לחברה – כאל נכס החברה אשר יש לכמתו במסגרת עסקת מיזוג; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; מיהו הדירקטוריון הנבחן ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת במסגרת הגשתה של תביעה נגזרת – האם הדירקטוריון במועד הגשת התביעה או שמא, נדרש לפנות בפנייה מוקדמת נוספת לנוכח הגשתה של תביעה נגזרת מתוקנת?; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; מה הופך דירקטורים לתלויים ונעדרי עצמאות ביחס ליכולתם לבחון את דרישתו של בעל מניות, כי תוגש תביעה בשם החברה בגין עסקת מיזוג שלה עם בעל עניין בה?; מקור הזכות של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; עסקה נועלת (Lock-Up Deal) בין החברה ובין בעלי מניותיה אשר נועדה למנוע מכירת מניות החברה למשך תקופה נקובה ובסמוך לאחר הנפקה לציבור.

כוכב זהב

6.8.19

פירוק מרצון: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור קובע כי יש לפרק מרצון חברה, זאת על בסיס הסכם ה-LLC שלה אשר העניק לבעלת השליטה את הזכות לכפות את פירוקה מרצון של החברה, במקרה שבו בעלי מניות המיעוט מסרבים לרכוש את אחזקותיה של בעלת השליטה, לאחר שבקשתה לממש את אופציית Put הקיימת לה נענתה בשלילה; לפנינו פסק דין חשוב מאוד בתחום פירוק מרצון הנעשה על בסיס הסכמות חוזיות מוקדמות בין צדדים שהחליטו להקים חברה על מנת להוציא אל הפועל פעילות עסקית מסויימת, ואף עיגנו בה, את הדרכים לפירוקה מרצון

עוד בפסק הדין: התנאים לפירוק בהסכמה של חברה פרטית מוגבלת באחריות על פי דיני דלוור; פירוק מרצון שתנאיו ונסיבותיו מעוגנים בהסכמי היסוד של החברה ובהסכמי בעלי המניות; עד כמה שיקול דעת יש לבית משפט אשר נדרש לבקשת בעל מניות לפרק מרצון חברה, משאופציות רכישתו החוצה לא מולאו על ידי יתר בעלי המניות?; חלוקת הכנסות ממכירת נכסי חברה שהתפרקה פירוק מרצון במסגרת מימוש זכות יציאה של בעל מניות; אופציות Put בהסכם בעלי מניות ומחלוקות סביב מחיר מימוש; באילו תנאים יש להיעתר לבקשת חברה לפירוק מרצון?; מי רשאי להגיש בקשה לפירוק חברה מרצון?; זכות סירוב ראשונה של בעלי מניות והקשרה להחלטת דירקטוריון החברה לפתוח הליכים של פירוק מרצון של החברה

15.1.19

תביעה נוספת שעניינה הצעת מיזוג כושלת בין שתי ענקיות תרופות – האחת חברה דלוורית והשנייה אזרחית של האי ג'רזי; ההצעה נזנחה לאחר שמשרד האוצר האמריקני הודיע שינקוט בצעדים כלכליים שיפגעו משמעותית באטרקטיביות של העסקה המוצעת; בלב התביעה ניצבת הטענה, שחברי הדירקטוריון של הישות הדלוורית הפרו את חובות האמונים כאשר הציגו מצגי שווא מהותיים בקשר להצעה הכושלת; האם יש לדחות את התביעה על הסף משום לא נעשתה פניה מוקדמת לדירקטוריון בטרם הוגשה התביעה, או שמא הוכח כי פניה כאמור הייתה חסרת תועלת?  

עוד בפסק הדין: דרישת הפניה המוקדמת לפי כלל 23.1 – מהן הנסיבות בהן קיים לתובע פטור מפניה מוקדמת והאם נסיבות אלו התקיימו במקרה הנוכחי? השלכתו של סעיף פטור מאחריות בתקנון החברה שפוטר את הדירקטורים מאחריות כספית בגין הפרות של חובת הזהירות; האם טען התובע כיאות שקיימת סבירות גבוהה שתוטל אחריות על דירקטוריון החברה בגין הפרת חובת הנאמנות?