10.1.19 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן האם בית משפט במחוז מסוים בקנטקי מהווה פורום ראוי ליישוב מחלוקות הקשורות לשותפות בין הצדדים או פורום בלעדי ליישוב מחלוקות כאמור? הסוגיה התעוררה במסגרת תביעות מקבילות שהוגשו על רקע העברה מתפקיד של שותפה כללית, שלטענתה נעשתה באופן פסול עוד בפסק הדין: דחייה על הסף מטעמי הפורום הנבחר; פרשנות ויישום של סעיפי ברירת פורום ודוקטרינת פורום בלתי נאות; עיכוב הליכים ביוזמת בית המשפט – אימתי?
8.1.19 האם חברה שנוסדה על בסיס מצגים כוזבים, רשאית לתבוע בטענת תרמית על בסיס אותם מצגים כוזבים שבעצם נמסרו קודם להיווסדה? סללום משפטי זה נבחן בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, לנוכח טענת בעל מניות בחברה חדשה, כי הוא שודל להתקשר במספר הסכמים עם הנתבע ושבמסגרתם אף הוקמה חברה חדשה כאשר בפועל, ההתקשרויות ואף הקמתה של החברה, נעשו תוך הסתמכות על מצגים כוזבים של הנתבע; השאלה המשפטית המורכבת הנבחנת במסגרת פסיקה זו הינה: האם רשאית חברה תובעת להעלות טענות נזיקיות כנגד מי שהציג מצג כוזב (vendor) ושעל בסיס ההסתמכות על המצג הכוזב הוקמה לאחר מכן החברה התובעת על ידי המשודל (promoter)? עוד בפסק הדין: שידול צד להקים חברה בדרכים תרמיתיות; האם חברה יכולה לטעון להסתמכות על מצגים כוזבים שנמסרו קודם להיווסדה ואשר היו הסיבה להתאגדותה?; האם רשאית חברה תובעת להעלות טענות נזיקיות כנגד מי שהציג מצג כוזב (vendor) ושעל בסיס ההסתמכות על המצג הכוזב הוקמה לאחר מכן החברה התובעת על ידי המשודל (promoter)?
30.7.19 תורת ההפרה היעילה עולה לבחינתו של בית המשפט העליון בדלוור: בית המשפט העליון בדלוור הופך החלטה של בית המשפט הצ'נסרי, אשר פטר חברה מתשלום פיצויים קבועים שעוגנו בחוזה, לבעלי אג"ח, בקרות אירוע של מכירת נכסיה המהותיים של החברה, לאחר שפסק כי בפועל, הפסדיהם של בעלי האג"ח היה אפסי; פסק דין חשוב מאוד אשר דן לא רק בתיאוריות הרלבנטיות של פרשנות חוזים, אלא אף בתורת ההפרה היעילה, ובשאלה באילו נסיבות, אם בכלל, יכול צד לחוזה, להתנער מהתחייבותו, לטובת מחוייבות חדשה, רק משום שטוב ויעיל לו לעשות כן עוד בפסק הדין: תורת ההפרה היעילה בדלוור; האם קיימת זכות לבצע הפרה יעילה לנוכח הצעה טובה מאוחרת יותר, על אף קיומו של הסכם תקף ומחייב במועד ההפרה?; עד כמה ניתן לדחות פיצויים חוזיים שעוגנו בהסכם, לנוכח היותו של הנזק בפועל, נמוך יותר ואפילו אפסי?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; אופציות Put בהסכם בעלי מניות ומחלוקות סביב מחיר מימוש; סמכותו הרחבה של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור להעניק סעד אקוויטבילי; סעדים וסוגי הפיצויים האפשריים בגין הפרת חוזה – הדין בדלוור; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; פיצויים בגין הפרת חוזה ונזקי ההפרה; כיצד נפסקים פיצויים בגין הפרת תניות מגבילות שעוגנו בהסכם היפרדות בין בעלי מניות בחברה?
7.1.19 ערכאת הערעורים של אונטריו בוחנת את מסגרות חובות הזהירות (duty of care) של רואי חשבון מבקרים כלפי בעלי המניות בחברה אותה הם עורכים את ביקורתם; בערעור זה המתברר בערכאת הערעורים באונטריו, חובת הזהירות נבחנת באופן פרטני ביחס להגשת טופס 9 לרשות לניירות הערך באונטריו, אשר כלל הצהרה כוזבת לפיה פירמת הברוקרים המגישה את הטופס עמדה בדרישה הרגולטורית להפריד בין נכסי משקיעיה וכי היה לה הון מינימלי כנדרש על פי דיני קנדה; השאלה המתעוררת כאן היא האם היתה לרואי החשבון חובות זהירות כלפי ציבור המשקיעים ומה הם המבחנים לקביעתה של חובת הזהירות על פי הלכת Livent? עוד בפסק הדין: מבחני חובות הזהירות של רואי חשבון כלפי ציבור המשקיעים לאחר הלכת Livent; אחריות שומרי סף חיצוניים לחברה – רואי חשבון – לעריכת ביקורת חשבונאית ראויה; האם רואה חשבון נושא באחריות בגין סיוע לחברה בניסוח הצהרה עיתונאית – press release?; האם רואה חשבון נושא באחריות בעת שהוא עורך עבור החברה מכתב נוחות – comfort letter?; האם רואה חשבון נושא באחריות כלפי ציבור המשקיעים בעת שהוא מסייע בעריכת טופס 9 לרשות לניירות ערך שבמסגרתו שולבה הצהרה כי החברה עמדה בחובת ההפרדה בין נכסי משקיעים וכי היה לה את ההון מינימלי כנדרש על פי הדין הקנדי?; מצג שווא רשלני של רואה חשבון של חברה ציבורי; אי זיהויים של דגלים אדומים על ידי רואה החשבון המבקר של חברה ציבורית תוך גרימת נזק לחברה; יישום תבנית אנאליטית נאותה על מנת לבסס אחריות נזיקית במקרים של מצג שווא רשלני של רואה החשבון; האם אי-גילוי תרמיתם של הדירקטורים התגבשה לכדי רשלנותו של רואה החשבון המקימה כלפיו חבות על פי דין לנזקי חברה?; באילו נסיבות יכירו ברשלנותו של רואה החשבון כאי-עמידה בחובות הזהירות שלו כלפי החברה אותה הוא מבקר?; יחסי קרבה בין חברה לבין מי שחב כלפיה בחובת זהירות – הדין בקנדה; המבחנים לקביעת "יחסי קרבה" המקימים חובות זהירות בין צדדים; האם מתקיימים "יחסי קרבה" בין חברה ובין רואה חשבון מבקר, בהקשר הספציפי של אינטרס חברה לתמרץ משקיעים לרכוש מניותיה?; המטרות של עריכת ביקורת חשבונאית על ידי רואה חשבון: לסייע לבעלי המניות לפקח על תפקודה של ההנהלה; חובות אמונים וחובת הזהירות
3.1.19 באשכול של חברות דלווריות פרטיות שהממשל התאגידי בהן מעוגן בהסכמי LLC במעלה ובמורד שרשרת האחזקות, מוגשת תביעתם של חלק מבעלי המניות לנוכח רצונם לפטר את אחד מנושאי הבכירה הבכירים בחברות ומי שהיה לשעבר גם בעל השליטה באשכול; בליבו של הדיון כאן השאלה, האם החלטה בכתב שהתקבלה במעלה השרשרת לפטר את המנכ"ל, היא לכשעצמה, תקפה, על פי הסכמי ה-LLC ואם כן, האם היא מחייבת את החברות כלפי מטה, המוחזקות בשרשור, או שמא, הן נדרשות לבצע גם פעולות עצמאיות משלהן? זהו פסק דין מצויין העוסק בממשל תאגידי תקין בחברות פרטיות בדלוור עוד בפסק הדין: תוקפן המשפטי של החלטות בכתב של דירקטוריון החברה; האם החלטה בכתב המתקבלת במעלה שרשרת האחזקות באשכול, מחייבת את החברות כלפי מטה, המוחזקות בשרשור, או שמא, הן נדרשות לבצע גם פעולות עצמאיות משלהן על מנת ליתן תוקף להחלטה?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; פרשנות מסמכי יסוד – הסכמי LLC – של חברות פרטיות בדלוור.
3.1.19 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מפרש סעיף "הדחה" של בעל מניות בקרן השקעות, באמצעות החלתם של עקרונות מדיני החוזים על מסמכי ההתאגדות של הקרן; המחלוקת נסבה סביב השאלה, האם הסכם ה-LLC קבע כי בעקבות הדחתו הוא יהיה זכאי לשווי ההוגן של שיעורי אחזקותיו בחברה, או שמא, הוא זכאי רק לסכום ההון המצוי בחשבון שבאחריותו? היכן שההסכם שותק, בית המשפט יוצק תוכן עוד בפסק הדין: יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; פרשנות חוזית במקרה שבו החוזה מגבש דו-משמעות; דוקטרינת "פרשנות כנגד המנסח" (contra proferentem); דוקטרינת contra proferentem אשר קוראת לבית המשפט לפרש כל דו-משמעות כנגד המנסח; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; חופש החוזים והימנעות מהתערבות בהסדרים חוזיים בין צדדים מתוחכמים להסכם, בפרט כאשר ההתערבות המבוקשת מנוגדת ללשונו המפורשת של ההסכם; פרשנות מסמכי יסוד – הסכמי LLC – של חברות פרטיות בדלוור; פרשנות חוזים ואימוץ ההבנה הסובייקטיבית של צד, בהתאם לעיקרון המשא ומתן הישיר (forthright negotiator principle); החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; באילו תנאים מתאפשר לבית המשפט להיעזר בראיות חיצוניות בעת פרשנות חוזה?
1.1.19 זהו ערעור שהגישה הוועדה שמנהלת את מנהלת איגוד האשראי הלאומי (National Credit Union Administration) – רשות פדרלית עצמאית שאחראית, בין היתר, על רגולציה וביטוח של איגודי אשראי פדראליים; בשנים 2009 ו- 2010 הרשות הנזילה חמישה איגודי אשראי תאגידיים וירשה את הבעלות על נכסיהם, לרבות הבעלות על תעודות של קרנות ניירות ערך מגובים משכנתאות; הרשות תבעה את נאמני הקרנות הללו וטענה נגדם עילות תביעה ישירות ונגזרות; בית המשפט המחוזי דחה את הטענות הנגזרות; האם לרשות יש זכות עמידה להגיש טענות נגזרות? עוד בפסק הדין: זכות עמידה להגיש טענות נגזרות; בקשה לתיקון כתב תביעה – כלל 15(d) וכלל 17(a)(3) לכללי סדרי הדין האזרחיים הפדרליים