11.8.19 בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק, דן בבקשה לקיום משפט חוזר שהגיש סמנכ"ל כספים שהורשע בביצוע תרמית בניירות ערך, על רקע מחדלה של המדינה מלמסור לו מידע מהותי, שהיה בכוחו לשנות את תוצאת המשפט; הנאשם הורשע על רקע הכנת דוחות כספיים כוזבים בשנת 2014 עבור קרן השקעות נדל"ן הנסחרת בציבור (REIT), בה כיהן העותר כסמנכ"ל כספים עוד בפסק הדין: כלל 33 לכללי סדרי הדין הפלילי הפדרלי, בקשה למשפט חוזר ובקשה למשפט חוזר כאשר ישנו ערעור תלוי ועומד; הלכות Brady v. Maryland ו- Giglio v. United States ותחולתן בנסיבות המקרה
21.11.19 התובע הגיש תביעה בגין הפרת חוזה, הפרת חובות אמונים ותרמית, כנגד החברה הנתבעת וכנגד יו"ר הדירקטוריון וחברי הדירקטוריון של החברה, בגין אירועים שהתרחשו למעלה מעשור לפני שהגיש את תביעתו; לטענת התובע, יו"ר הדירקטוריון ומייסד החברה הבטיח לו זכויות בחברה בשתי הזדמנויות, אולם לא קיים את הבטחותיו; בפרט, טוען התובע כי הנתבע הבטיח לו מניות מייסד כתמריץ לגרום לו להצטרף לדירקטוריון החברה, ובהמשך, הובטחו לו אופציות במסגרת תכנית אופציות שאימצה החברה; האם הצליחו הנתבעים להוכיח, כי עומדת להם הגנת שיהוי ויש לדחות את התביעה על הסף? עוד בפסק הדין: הגנת השיהוי – יסודות הגנה; הגנת השיהוי – תקופת ההתיישנות המקבילה ודוקטרינות עצירת מרוץ ההתיישנות; כלל 9(b) – דרישת הפרטיקולאריות בעילות תביעה של תרמית או טעות
21.11.19 במשך למעלה משלושים שנה הועסק התובע על ידי חלק מהחברות הנתבעות, ותוגמל באמצעות שילובים שונים של מזומנים וזכויות אקוויטי; בשלב מסוים, חתם התובע על הסכם פיצויי פיטורים, אשר הסדיר את גובה הפיצויים שהוא זכאי לקבל במקרה של התפטרות מסיבה טובה (for good cause) בעקבות שינוי במבנה השליטה בחברות; התובע אכן התפטר בעקבות שינוי במבנה השליטה וקיבל פיצוי בסך מיליון דולר, אך לטענתו לא שולם לו כל הסכום המגיע לו; האם יש לדחות את תביעתו על הסף בהתאם לבקשת החברות הנתבעות? עוד בפסק הדין: הפרת חוזה – יסודות העילה והוכחתה באופן מספק בשלב בקשת דחייה על הסף; האם החוזה הינו חד משמעי או שמא יכול לסבול פרשנויות סבירות שונות? עשיית עושר שלא כדין – יסודות העילה; ביצוע בעין וצו מניעה; השתק הבטחה במקרה בו קיים חוזה אכיף המסדיר את יחסי הצדדים; שיפוי בשלב בו טרם הוכרעה העילה שבבסיס הדרישה לשיפוי
29.4.19 כוונת מוסר הטיפ: ערכאת הערעורים השנייה בוחנת את מרכיבי עבירת השימוש והמסחר במידע פנים, לנוכח טענת הנאשם שהורשע בפני חבר מושבעים בשימוש במידע פנים, כי ראיות המדינה לא היו מספיקות על מנת להרשיעו (טענה כלפי דיותן של הראיות), משום שהמדינה לא הוכיחה את כוונתו כי מקבל הטיפ יסחר במניות החברה על בסיס המידע הסודי אותו העביר; את הערעור על ההרשעה בוחנת ערכאת הערעורים השנייה, מכוחו של כלל 29 לכללי הפרוצדורה הפלילית עוד בפסק הדין: כוונותיו נותן הטיפ בעבירה של מסחר במידע פנים, נבחנת על בסיס השאלה, האם נותן הטיפ שיתף במידע את מקבל הטיפ, מתוך כוונה כי מקבל המידע ישתמש בו על מנת לסחור שלא כדין בניירות הערך של החברה?; אחריותו של המקבל את מידע הפנים של החברה במסגרת עבירה של שימוש ומסחר במידע פנים; האם נדרש להוכיח ולהראות, כי איש הפנים קיבל תועלת אישית על מנת שיהיה ניתן להרשיעו בעבירת שימוש ומסחר במידע פנים?; על הקשר שבין שימוש במידע פנים של החברה ובין הפרת חובות האמונים; מהי אותה "תועלת אישית" לאיש פנים בחברה אשר העביר מידע מהותי סודי של חברה "לסוחר קרוב או לחבר"?
17.11.19 במהלך שנים רבות, העביר המערער הניו-זילנדי למשיבה הסינגפורית כספים רבים, על מנת שזו תנהל ותשקיע את הכספים עבורו; מספר שנים לאחר מכן, דרש המערער מן המשיבה למסור לו דין וחשבון לגבי הכספים שהועברו; האם חלפה העת להגשת תביעת המערער? עוד בפסק הדין: דיני נאמנות ואמונאות; סעיף (2)6 לחוק ההתיישנות והחריגים המופיעים בסעיף (1)22 לחוק זה – העוסקים בדיני ההתיישנות בנוגע לנכסי נאמנות
29.10.19 מיהו נושה אשר רשאי לתקוף החלטת דירקטוריון לחלק דיבידנדים על פי סעיף 174 לחוק החברות הכללי של דלוור Johnston v. Wolf, 487 A.2d 1132 (Del. 1985)
10.11.19 ערעור על פסק דין המורה למערער לשלם קנס של כמעט 93 מיליון דולר, במסגרת תביעה אזרחית שהגישה נגדו הרשות לניירות ערך (SEC) במקביל להרשעתו הפלילית בביצוע עבירות של תרמית בניירות ערך וסחר במידע פנים; בהכרעה זו, נדרשת ערכאת הערעורים השנייה לבחון האם שגה בית המשפט המחוזי בפרשנות הוראת החוק הרלוונטית, ככזו המתירה הטלת קנס אזרחי על בסיס הרווחים שהושגו כתוצאה מסחר שהמערער ביצע בניגוד לחוק באופן כללי, ולא כנגזרת של רווחיו האישיים של המערער? עוד בפסק הדין: סמכות הרשות לניירות ערך להגיש תביעה אזרחית במקביל להליך הפלילי, על רקע עבירות של תרמית בניירות ערך וסחר במידע פנים; הוראות סעיף21A לחוק המסחר בניירות ערך; מבחני סעיף21A לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 האמריקאי, המתיר לבתי המשפט להטיל קנסות אזרחיים בגין הפרות של סחר במידע פנים, בסכומים גבוהים לאור העובדות והנסיבות; התכלית ההרתעתית של סעיף21A לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 האמריקאי, אשר מתיר הטלת קנסות בגובה גבוה יותר מהנזק עצמו, בעבירות של שימוש ומסחר במידע פנים; שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בקביעת הקנס