חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

23.4.19

חברי הדירקטוריון של חברה לפיתוח עסקי ביקשו מבעלי המניות לאשר חבילת תמריצים לדירקטורים ונושאי משרה בחברה; לטענת התובע, בעל מניות בחברה, הנתבעים השמיטו מידע מהותי או  לחילופין לא גילו מידע מטעה במסגרת בקשתם לאשר את התכנית; המחלוקת מתמקדת בשאלה הבאה – האם עמדו הנתבעים בחובת הגילוי המוטלת עליהם כאשר פרסמו את המידע הרלוונטי במסמכי הפרוקסי לאישור התכנית ובדוח השנתי שהוגש לרשות לניירות ערך, שנשלח לבעלי המניות במקביל?

עוד בפסק הדין: חובות הגילוי של דירקטורים כאשר הם מבקשים את אישורם של בעלי המניות לתכנית תמריצים לנושאי משרה בכירים ודירקטורים; מהו היקף חובת הגילוי המוטלת על דירקטורים במסגרת בקשת אישורם של בעלי המניות לפעולת תאגיד מסוימת?; פסיקה מקוצרת לפי כלל 56 לכללי בית המשפט הצ'נסרי.

כוכב זהב

20.1.20

קווים לדמותו של הדירקטור העצמאי: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור עורך מפגן ראווה חשוב של עיקרי ההלכות המובילות בתחום "סגולותיו של הדירקטור העצמאי", בין היתר, בהתייחס באופן ספציפי לשאלת עצמאותם של הדירקטורים אשר נדרשו להתייחס לפנייתו המוקדמת של בעל מניות לדירקטוריון, קודם להגשתה של תביעה נגזרת בשם החברה, וכן ביחס לשאלת עצמאותם של דירקטורים בחברה שבה יש בעל שליטה; לפנינו קלאסיקה חשובה ועדכנית, הניתנת בסוף שנת 2019, ביחס להלכות המחייבות בדלוור, מכל הזמנים, העוסקות בהגדרת "עצמאות" וגם "תלות" של הדירקטורים

עוד בפסק הדין: הגדרתו של "הדירקטור העצמאי"; מיהו הדירקטור התלוי, שאיננו עצמאי, לצורכי בחינת אי-יעילותה של פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת; האם קיומו של בעל שליטה בחברה מייצרת הנחה או חזקה כלשהי, כי הדירקטוריון איננו יכול לבחון ביעילות פנייה מוקדמת קודם להגשתה של תביעה נגזרת?; עד כמה קיומו של בעל שליטה בחברה או תחולתו של סטנדרט הבחינה השיפוטית על עסקת חברה, אף מגבשת חזקה כי הדירקטוריון איננו מסוגל לבחון ביעילות פנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשתה של תביעה נגזרת?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; מה הופך דירקטורים לתלויים ונעדרי עצמאות ביחס ליכולתם לבחון את דרישתו של בעל מניות, כי תוגש תביעה בשם החברה בגין עסקת מיזוג שלה עם בעל עניין בה?; באילו מקרים נהנה הדירקטור מחזקת שיקול הדעת העסקי

22.4.19

קבוצה של יחידים וישויות קשורות, שהפעילו יחד תיאטראות בסן פרנסיסקו במשך שנים רבות, נקלעה למחלוקת משפטית מורכבת; לאחר שהוכרעה תביעה קודמת קשורה, לבית המשפט הוגשה תביעה חדשה העוסקת בשתי הפקות חדשות המוצגות באחד התיאטראות; בתביעה נטען, כי הנתבעים הפרו את הסכם הפעילות האופרטיבי, הפרו חובות אמונים וסייעו להפרות חובות אמונים וחובות חוזיות אחרות, כאשר התקשרו בחוזים להצגת ההצגות שבנידון; כעת נדרש בית המשפט לקבוע – האם ראוי להעניק לתובע סעד זמני, שימנע מהנתבעים להציג את שתי ההצגות עד להכרעה סופית בתביעה החדשה?

עוד בפסק הדין: דוקטרינת מעשה בית דין והשתק עקיף – יסודות הדוקטרינה והתקיימותם בנסיבות המקרה; התנאים הנדרשים לצורך מתן סעד מניעה זמני ושיקול דעתו של בית המשפט במתן סעד זה;

כוכב זהב

22.10.19

בית המשפט העליון באנגליה מנתח את סעיף 24(2) להוראת רגולציית בריסל, אשר קובע סמכות שיפוט בלעדית "בהליכים שעניינם תוקף מסמכי הייסוד, בטלות או פירוק חברות או ישויות משפטיות אחרות או שותפויות של בני אדם, או תוקף החלטות האורגנים בהם" – לבתי המשפט שבמקום המושב של החברה; המורכבות במקרה כאן נובעת מפתיחתם של שני הליכים שונים: הראשונה, אשר תקפה את החלטות האורגנים בחברה האנגלית והשנייה, אשר תקפה את סמכותם של הנאמנים שמונו לחברת-האם הטורקית; בנסיבות אלה, נשאלת השאלה, האם לבית המשפט האנגלי סמכות שיפוט בלעדית לדון בשתי התביעות, או שמא יש להפריד ביניהן? בית המשפט העליון משרטט ותוחם את גבולות הוראת הרגולציה האמורה

עוד בפסק הדין: סעיף 24(2) להוראת רגולציית בריסל, אשר קובע סמכות שיפוט בלעדית בהליכים שעניינם תוקף מסמכי הייסוד, בטלות או פירוק חברות או ישויות משפטיות אחרות או שותפויות של בני אדם, או תוקף החלטות האורגנים שבהם – לבתי המשפט שבמקום המושב של החברה; גבולות סעיף 24(2) להוראת רגולציית בריסל אשר קובע סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט במקום מושבה של החברה, בנושאי ממשל תאגידי; מה הדין כאשר ניתן להפריד בין שתי עילות תביעה באשכול חברות, כשתביעה אחת כפופה להוראת חוק הקובעת סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט במקום רישומה ופעילותה של החברה והתביעה השנייה איננה כפופה להוראת חוק כזו?; סמכות שיפוט באשכול חברות חוצה גבולות: סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט המקומיים של החברה לדון נושאים בתחום ממשל תאגידי.

19.1.20

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, דן בשתי דוקטרינות – דוקטרינת השאלה הפוליטית ודוקטרינת הפעולה המדינית, בהתייחס להרכב דירקטוריונים של חברות-בנות אמריקאיות; הדוקטרינות הללו נבחנות לאור השתלטותו של גווידו על וונצואלה, ומתוקף זאת, קמה זכותו למנות את הרכב הדירקטוריון של חברה ממשלתית בוונצואלה, אשר זכאי למנות את הדירקטורים בחברות-הבנות האמריקאיות; שאלת תוקף שלטונו של גווידו ועל כן, גם שאלת תוקף מינוי דירקטוריון חברת-האם ובשרשור גם תוקף מינוי דירקטוריון חברות-הבנות, נבחן כאן לאורן של שתי הדוקטרינות הייחודיות לעיל

עוד בפסק הדין: קביעת הרכב דירקטוריון חברה-בת על ידי דירקטוריון חברה-אם אשר בעצמו נקבע על ידי שלטון וונצואלה שעבר הפיכה; האם ניתן לתקוף את הרכב דירקטוריון חברה-בת שנקבע על ידי דירקטוריון חברה-אם, אשר התמנה על ידי נשיא וונצואלה שעצם מינויו לשלטון מותקף; אשרור הרכב הדירקטוריון על ידי בית המשפט לפי סעיף 225 לחוק החברות הכללי של דלוור; אשרור פעולות חברה בבית המשפט.

14.4.19

בפרשת Newman, ערכאת הערעורים השנייה בארצות הברית נתנה הכרעתה ביחס לשאלה, האם על מנת להרשיע בעבירה של שימוש ומסחר במידע פנים, יש להראות כי מעביר המידע קיבל "הטבה אישית" והאם על ההטבה להיות בבחינת הטבה כספית או מוחשית?; ערעורו של דירקטור, איש פנים, אשר הורשע בעבירה, מתבסס על הטענה כי לא נמסרה הנחיה נכונה לחבר המושבעים לנוכח ההלכה שנפסקה בפרשת Newman ועל כן, יש להפוך את הרשעתו על פיה; ערכאת הערעורים השנייה בוחנת את טענותיו של המורשע ואת השאלה האם די בהנחיה מוטעית אחת לחבר המושבעים, כדי לגבש עילה טובה להפיכת ההרשעה על פיה לנוכח הפגיעה בזכות להליך הוגן?; יתירה מכך, ערכאת הערעורים השנייה מתקנת את טעות יישומה של הלכת Dirks שנעשתה בפרשת Newman, זאת לאחר הוראה שקיבלה לשם כך מבית המשפט העליון, בפרשת Salman!

עוד בפסק הדין: חובות נאמנות וחובות השמירה על סודיות של אנשי פנים של החברה והקשרן של החובות לעבירה של שימוש ומסחר פנים של החברה; חובותיו של מקבל מידע פנים (tippee), אשר יודע כי המידע נמסר לו תוך הפרת חובות הנאמנות של מוסר המידע; אחריותו של המקבל את מידע הפנים של החברה במסגרת עבירה של שימוש ומסחר במידע פנים; האם נדרש להוכיח ולהראות, כי איש הפנים קיבל תועלת אישית על מנת שיהיה ניתן להרשיעו בעבירת שימוש ומסחר במידע פנים?; על הקשר שבין שימוש במידע פנים של החברה ובין הפרת חובות האמונים; מהי אותה "תועלת אישית" לאיש פנים בחברה אשר העביר מידע מהותי סודי של חברה "לסוחר קרוב או לחבר"?

16.1.20

עבירותן של מניות חברה ודינן של זכויות הנלוות לאחזקה במניות: רכישתם החוצה של התובעים – בעלי מניות לשעבר בחברה – מהווה סוף עצוב של מי שייסדו חברה אך זכו לראות קרן הון משתלטת עליה, ועושה בה כבשלה, זאת לאחר ש"חנקה" אותה, כלכלית; בעת חתימתם על הסכם מכירת מניותיהם, נחתמו מספר הסכמים נוספים  אשר במסגרתם, התובעים ביקשו להגן על זכויות התביעה הישירה והנגזרת שלהם, על ידי שילובם של הסכמי וויתור של החברה והקרן, וכן סעיף Carve Out אשר קבע כי נשמרת לבעלי המניות המוכרים, זכויות התביעה שלהם; האם הצליחו בכך?

עוד בפסק הדין: עסקאות מימון מסוג PACE (property-assessed, clean energy) אשר מעניקות למלווה לפרוע הלוואתו מהחזרי מס; השתלטות עויינת של קרן השקעות וביצור שליטה אפקטיבית בדרך של "חניקת" מימון אלטרנטיבי לחברה וחיובה להמשיך וליטול מימון מהקרן; פיטורי מנכ"ל במסגרת השתלטות עויינת; ביצור שליטה באמצעות הושבת נציגים בדירקטוריון או בהנהלה; מה הן עסקאות שהן בבחינת ביצור שליטה אסור?; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; החלפת הרכב הדירקטוריון ואובדן השליטה האפקטיבית של בעל המניות בגין זאת; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזה ותקנון החברה; משמעותן והשלכותיהן המשפטיות של מגבלות עבירות של מניות חברה; האם דירקטורים רשאים לסלק תביעה נגזרת פוטנציאלית או תלויה על ידי מכירת החברה לצד שלישי?; מקור הזכות של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת בשם חברה; כלל "הבעלות הבו-זמנית" וכלל "הבעלות המתמשכת" במניות החברה, ככללים אשר מעגנים את זכותו של בעל מניות להגיש תביעה נגזרת בשם החברה; כלל "הבעלות המתמשכת" במניות חברה במסגרת בחינת זכות עמידה של בעל מניות לנהל תביעה נגזרת בשם החברה; האם מכירת החברה לצד שלישי פוגעת בזכות עמידתם של בעלי המניות להמשיך ולנהל תביעה נגזרת בשם החברה לאחר שאחזקותיהם נמכרו?; באילו מקרים תידחה תביעה בעילה של הפרת חובות האמונים, גם כשהיא מוגשת כעילת תביעה ישירה, ולאחר שהתובעים מכרו את אחזקותיהם בחברה?; הדרך הנכונה והמוטעית לשמירה על זכויות נלוות למניות לאחר מכירתן לקונים, על מנת לשמר את זכות הגשתה של תביעה ישירה.