חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

18.6.19

משקיע ביצע השקעה משמעותית בחברה; לאחר השקעתו, החברה ביצעה מספר מהלכים במסגרת מיזוג הופכי אשר לעמדת המשקיע-התובע, לא רק שדיללו את שווי השקעתו וערך מניותיו, אלא התגבשו לכלל הפרה של הסכם בעלי המניות שנחתם במועד ביצוע השקעתו בחברה ואשר לעמדתו כללו התחייבות חוזית להגן על שווי מינימלי של החברה; בית המשפט הגבוה של סינגפור עורך בחינה דקדקנית של הסכם בעלי המניות וכוונת הצדדים על פיו, לצורך הכרעתו בשאלה, האם תנאי ההגנה על שמירת הונו של המשקיע אכן הופרו במסגרת עסקת המיזוג המאוחרת?

עוד בפסק הדין: סעיפי "השקעת מירב המאמצים" בחוזים מסחריים – מה משמעם ומתי הם מופרים?; כיצד ניתן להוכיח כי רוכשת שהתחייבה ל"מאמצים סבירים" להגיע ליעדים לאחר השלמת עסקת מיזוג, הפרה חובתה זו?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים – הדין בסינגפור; פרשנות הסכם השקעה אשר כלל גם תניות הגנה למשקיע מפני דילול הונו

כוכב זהב

12.3.19

בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה מתנהל דיון סוער (ואף מעמיק) בסמכותו של הדירקטוריון על פי חוקת חברה אוסטרלית, לדחות את מועד ומקום התכנסותה של אסיפת בעלי מניות מיוחדת שכונסה על ידי בעלי המניות; הסערה מתעוררת בפרט לנוכח סדר יומה של אסיפה מסוג כזה אשר כלל גם את רצונם של יוזמיה (בעלי מניות המיעוט) לשנות את הרכב הדירקטוריון; בשלב טריקי זה, נשאלת השאלה, האם מימוש סמכות הדירקטוריון לדחות את האסיפה המיוחדת שכונסה במסגרת מימוש הזכויות החוקיות של בעלי המניות, נעשתה כדין, ובתום לב, או שמא דווקא נעשתה במסגרת ניסיון לסכל השתלטות עויינת ולהשתיק את קולם של אקטיביסטים?

עוד בפסק הדין: אקטיביזם של בעלי מניות ודמוקרטיה תאגידית; דמוקרטיה תאגידית, זכותם החוקית של בעלי מניות לכנס אסיפה מיוחדת אל מול סמכותו החוזית של הדירקטוריון לדחות אסיפה מסוג זה למועד אחר – הדין באוסטרליה; האם סמכותם של דירקטורים מכוח מסמכי ההתאגדות של החברה לדחות אסיפה שכונסה על ידי בעלי המניות, פוגעת בזכותם על פי דין ועל פי סעיף 249F לחוק התאגידים האוסטרלי של בעלי המניות לכנס אסיפה מיוחדת?; מהם מאבקי שליטה מסוג proxy contest?; מהי השתלטות עויינת?; עד כמה חברה רשאית להגן על עצמה מפני השתלטות עויינת?

11.3.19

התובעת בהליך הנוכחי היא פירמה רשומה לייעוץ השקעות ותכנון פיננסי (יועצת השקעות), שעוסקת בניהול חשבונות מטעם משקיעים; הרקע למחלוקת הוא סטייה של קרן השקעות שמניותיה נרכשו בידי התובעת, ממדיניות ההשקעה המוצהרת שלה; התובעת מבקשת לטעון טענות ייצוגיות בשמן של שתי קבוצות של בעלי מניות בקרן: אלו שרכשו מניות במהלך תקופת הפרת מדיניות ההשקעה ואלו שרכשו מניות במהלך התקופה שקדמה להפרה, והחזיקו בהן במהלך תקופת ההפרה; בית המשפט המחוזי דחה על הסף את התביעה, בהיותה מנועה לפי חוק SLUSA; כעת בוחנת ערכאת הערעורים התשיעית האם החוק אכן מונע את עילות התביעה הייצוגיות שהוגשו לפי דיני המדינה? ואם כן, האם יש לדחות את התביעה עם או בלי לפגוע בזכויות? 

עוד בפסק הדין: חוק התובענות הייצוגיות בתחומי ניירות ערך (Securities Litigation Uniform Standards Act) (להלן: "SLUSA") – האם התנהלות הנתבע המתוארת בתביעה כוללת התנהלות שמפורטת בחוק זה; והאם ההתנהלות הנטענת תהווה חלק מן ההוכחה של עילת התביעה לפי דיני המדינה?; דחייה על הסף עם או בלי לפגוע בזכויות – האם יש להתיר לתובעת לתקן את תביעתה?

כוכב זהב

11.6.19

בית המשפט העליון בארצות הברית בוחן את הגדרת "מציג" או "מוסר" או "מפיץ" מצג כוזב שבגינו ניתן להטיל אחריות בגין הפרת האיסור להציג מצג שווא ולהטעות את ציבור המשקיעים, בעקבות ערעורו של מנהל אגף בנקאות השקעות של חברת ברוקר-דילר רשומה ב-SEC אשר נמצא חב ואחראי בגין אימיילים שהפיץ למשקיעים פוטנציאליים בקשר להשקעה בחברה מסויימת על מנת לשדלם להשקיע, ביודעו כי המצגים הללו הם כוזבים ומטעים; בפסק דין זה, דיון וניתוח חשובים ביחס לאחריותו הישירה של מי שהפיץ את המידע, גם אם לא היה בגדר "יוצר" תוכנה של ההודעה המטעה 

עוד בפסק הדין: הגדרתו של מי שהינו בגדר "מוסר" ההודעה שהתגבשה לכלל מצג שווא אסור על פי דיני ניירות הערך האמריקאים; אחריותו של "מפיץ" המידע, גם אם לא היה בגדר "יוצר" תוכנה של ההודעה המטעה של חברה ציבורית; האם חוק ניירות הערך האמריקאי מאפשר הטלת אחריות וחבות על מוסר מצג כוזב שאיננו החברה עצמה?; מיהו ה"מציג" את המצג הכוזב, האם רק המנפיקה או שמא שחקני שוק נוספים?; האם ניתן להטיל אחריות בגין מצג כוזב שהוצג על ידי יועץ השקעות מטעם בנק בקשר לחברה מדווחת?

כוכב זהב

6.3.19

כיצד נקבעת סמכות השיפוט של בתי המשפט בדלוור ביחס לחברות דלווריות? בפסק דין מצויין זה, בית המשפט הצ'נסרי פורס את המבחנים לקביעת סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט בדלוור אל מול סמכותם של בתי המשפט הפדרליים, בהתאם לעילות התביעה המוגשות; בית המשפט מבהיר את טווח יכולתם של צדדים המקימים חברה לקבוע סעיף פורום נאות בלעדי במסמכי ההתאגדות של החברה וכן את הדרכים לאתר את סמכויות השיפוט השונות בהתאם לאיתור עילת התביעה שבלב הסכסוך שבין הצדדים; פסק דין מצויין וחשוב

עוד בפסק הדין: הגשתה של תעודת התאגדות לרישום אצל מזכיר מדינת דלוור והפחת ישות תאגידית בעלת עצמאות משפטית; השלכות קביעת פורום נאות במסמכי חברה ועד כמה ניתן למנוע באמצעותם של סעיפים אלה הקובעים פורום נאות מדינתי, את בירור התביעה בבית משפט פדרלי?; הלכת Boilermakers הדלוורית אשר מבחינה בין עילות תביעה פנימיות ובין עילות תביעה חיצוניות, והאם ניתן לאכוף סעיף חוזי של פורום נאות על עילות תביעה המוגשות מכוח חוק ניירות הערך האמריקאי?; השלכות סעיף פורום נאות המעוגן במסמכי ההתאגדות של החברה; סעיפי פורום נאות וכיבוד החופש החוזי בדלוור

כוכב זהב

12.11.19

שידול תרמיתי: תחילתה של פרשה זו, בהשתלטות עויינת של משקיע, אשר באמצעות יצירת אירוע משברי בחברה הוא ניצל את זכויות החסימה אשר נלוו למניות הסוג אותן החזיק, חסם גיוסי הון שלא קיבלו את אישורו וכפה על החברה את הפיכתו לבעל שליטה; לאחר השגת השליטה המיוחלת, החברה נזקקה לתזרים מזומנים; משגיוס הון בדרכים המקובלות לא צלח, בין היתר עקב התנהלותו החוסמת בעבר, בעל השליטה שידל את התובע לבצע השקעה בחברה, תוך הצגת מצגים כוזבים ביחס למצבה וביחס לכוחו כבעל שליטה, ל"הובילה לדרך חדשה"; לאחר הפסד של כ-6 מיליון דולר השקעה, ומשצו כינוס נכסים ניתן כנגד החברה, המשקיע החדש הגיש תביעתו בטענה כי השקעתו בחברה היא תולדה של שידול תרמיתי של בעל השליטה; בהליכים אלה, בית המשפט הצ'נסרי מתמקד בחובות הגילוי של הדירקטורים, כלפי בעלי המניות, ביחס למצב החברה, בפרט כשהם פונים אליהם לגייס הון נוסף, והאיסור לשדל באופן תרמיתי, משקיעים

עוד בפסק הדין: שידול תרמיתי של משקיע להשקיע בחברה, תוך ניצול קשריו של בעל השליטה עם המשקיע, ותוך הצגת מצגים כוזבים ביחס למצבה של החברה; הקשר שבין זכות ההסתמכות החוזית המוגבלת של קונה על סעיף המצגים וההתחייבויות בהסכם, ובין החובה מכוח דיני ניירות הערך, שלא להציג מצגים כוזבים במסגרת שידולם של משקיעים; הסתמכותו של משקיע מתוחכם על מצג כוזב של חברה; סעיפי החרגה (disclaimers) בחוזה ומשמעותם; כוחם של סעיפי החרגה ופטור (disclaimers) ביחס לעבירות של תרמית בניירות ערך; חובת הגילוי הנאות בעת עריכת בדיקת נאותות קודם לסגירתה של עסקת מיזוג; חובות חברה ונושאי משרה כלפי צד ג' – רוכש מניות פוטנציאלי – בתקופת עריכת בדיקות נאותות; בתביעה שעילותיה הן עילות נזיקיות של תרמית ומצגי שווא, האם ניתן להחיל את דין החוזה בין הצדדים?; מה מכסים המצגים החוזיים בעסקת המיזוג ואימתי תורחב יריעת האחריות מעבר למצגים אלה?; מצגים והתחייבויות בעסקאות; שידול בדרכי תרמית לבצע השקעה בחברה; אחריות המשדל בדרכי תרמית לבצע השקעות בחברה; מצגים כוזבים בסעיפי המצגים וההתחייבויות בעסקת מיזוג; כוחם של טענת תרמית ושל מצגים כוזבים רשלניים, אם בכלל, לאורם של תנאים והתחייבויות מפורשים בהסכם; משמעותם של מצגים והתחייבויות בחוזה למכירת חברה; באלו תנאים יש לקבל טענת תרמית ולדחות טענה, כי המצגים בהסכם המיזוג נתמכו גם בסעיף החרגת הסתמכות על מצגים שאינם כלולים בחוזה; עד כמה חזקה החסינות הקבועה בסעיף הכללי, אשר קובע כי יחסי הצדדים מעוגנים אך ורק מכוח חוזה זה?; האם ניתן לתבוע בגין מצג שווא שכלל לא נכלל בהסכם מיזוג, או שמא עילות התביעה בגין מצגים כוזבים מוגבלות ומתוחמות למצגים שנמסרו בפרק המצגים וההתחייבויות?; השלכותיו של סעיף אי-הסתמכות לצד סעיף מצגים והתחייבויות בהסכם מיזוג.

6.3.19

התאגדויות בינלאומיות לצורכי ביצוע עבירות וחוק RICO: ערכאת הערעורים השלישית בוחנת את תחולתו החוץ-טריטוריאלית של חוק RICO ומסבירה בהרחבה על הגישות השונות סביב הוכחת קיומו של "נזק מקומי", שהינו אחד מן היסודות הנדרשים לצורך יישומו של חוק RICO על התנהלות שמקורה מחוץ לגבולות ארצות הברית. האם התובעים הצליחו להוכיח כי נגרם להם נזק מקומי כאמור?

עוד בפסק הדין: חוק RICO – עילות תביעה לפי חוק זה, מעשים מקדימים המהווים בסיס ליישום החוק ותחולה חוץ-טריטוריאלית; האם הצליחו התובעים להוכיח כי נגרם להם "נזק מקומי"? האבחנה בין בקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(6) (אי ביסוס עילה) או לפי כלל 12(b)(1) (היעדר סמכות שיפוט עניינית); המחלוקת בין מחוזות שונים בארצות הברית מבחינת יסוד הנזק המקומי שגורר עמו תחולה חוץ טריטוריאלית של חוק RICO.