22.10.19 פרשנות חוזה, טווח האיסור להתחרות וגזילת הזדמנות עסקית: בית המשפט העליון הופך החלטה של בית המשפט הצ'נסרי, אשר פירש באופן מוטעה הסכם LLC בין שני שותפים לעסקי התיאטרון, באופן אשר התיר לאחד מהם, להתחרות בעסקי החברה המשותפת; לפנינו פסק דין מצויין ביחס לניתוח ולפרשנות הסכמי LLC אשר מהווה מסמך עיקרי מבין מסמכי הייסוד של חברה פרטית; באופן ממוקד יותר, בית המשפט העליון בוחן, האם מסמכי ההתאגדות של החברה המשותפת, התירו לצד אחד, לנהל הפקות תיאטרון באופן עצמאי, שלא באמצעות החברה המשותפת? עוד בפסק הדין: האם מסמכי ההתאגדות של החברה המשותפת, התירו לצד אחד, לעסוק בפעילות של החברה המשותפת, אך באופן עצמאי, שלא באמצעות החברה המשותפת?; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; פרשנות חוזה ותקנון החברה; הפרת הסכם מתן שירותים והסכם סודיות על ידי עובד מפתח בחברה שהינו גם דירקטור, המתגבשת לכלל הפרת חובות אמונים של הדירקטור; הפרת חובות אמונים של נושאי משרה בחברה בגין גזילת הזדמנות עסקית השייכת לחברה; נטילת הזדמנות עסקית על ידי נושא המשרה בחברה ונטילת הזדמנות עסקית על ידי בעל השליטה בחברה; נטילת הזדמנות עסקית מהחברה והפרת חובות הנאמנות; גזילת הזדמנות עסקית על ידי צד למיזם משותף; האם עסקה מאוחרת יותר, בין אחד הצדדים לצד שלישי, שהולדתה במיזם המשותף, התגבשה לכלל נטילה שלא כדין של הזדמנות עסקית שהיתה שייכת למיזם המשותף?; התנאים המחמירים להוכחת גזילתה של הזדמנות עסקית השייכת לחברה; גזילת קשרים עסקיים של חברה מתחרה באמצעות ניצול עובדיה לשעבר; יחסי האמונים בין עובד ומעסיק בפרט כאשר העובד הינו נושא משרה בכיר בחברה; כוחה של התחייבות לסודיות של עובדים בחברה; שימוש במידע סודי השייך לחברה לצורכי קידום עסק פרטי; שידול לקוחות של המעסיק לטובת מיזם חדש של העובד; אחריות עקיפה של המעסיק בגין עוולה אקוויטיבילית של העובד; סעד של השבת רווחים שהתקבלו במסגרתה של פעולה אסורה; חובות חוזיות משתמעות של עובד כלפי המעסיק; נאמנות קונסטרוקטיבית בין עובד לחברה בגין חשיפתו לסודות חברה; חובות האמונים וחובת הנאמנות; השמירה וההגנה על נכסי חברה במסגרת חובתם של דירקטורים בחברה לפעול כנאמן לנכסיה.
20.2.19 זהו נדבך נוסף במחלוקת מורכבת על רקע שרשרת של הסכמים בין שלושה גורמים שונים, כאשר הסכמות מוקדמות שהתקבלו בין שני צדדים, השפיעו גם על הסכם העברה בין אחד מהם, לבין צד נוסף; בהחלטה קודמת בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק, דחה על הסף את מרבית הטענות החוזיות והנזיקיות שטענו התובעים, וכעת הם מבקשים לתקן את תביעתם בכדי להוסיף עילת תביעה חוזית נוספת; האם יש לאשר את התיקון המוצע או שמא מדובר בתיקון חסר תועלת? עוד בפסק הדין: בקשה לתיקון כתב תביעה – אימתי ומתי הוא בגדר תיקון חסר תועלת? הזכות לנהל משפט מול מושבעים ופרשנותן של הוראות וויתור על זכות כאמור; מתי ראוי להטיל סנקציות על הצדדים לתביעה בגין דרך ואופן ניהולה?
22.10.19 גילוי נאות כלפי אסיפת בעלי המניות, של הפרטים המהותיים של עסקת מיזוג: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מעמיק ביסודות הגילוי הנאות של הדירקטוריון כלפי האסיפה, בעת שהוא פונה לבעלי המניות ומבקש את אישורם; הדיון נערך לרגל עסקת מיזוג נגועה מכל כיוון אפשרי, שבה נמכרו מניות החברה במחיר פשרני במיוחד ואשר בספק אם ענה על חובת הדירקטוריון למקסם את רווחי החברה לטובת בעלי מניותיה; הבעייתיות התרכזה, בין היתר, במגעים הסודיים שבין היועצת שליוותה את העסקה מטעמה של החברה, ובין הרוכשת, קודם לגיבוש תנאי ההתקשרות; בית המשפט בנסיבות אלה, מסרב ליישם את חזקת שיקול הדעת העסקי לטובת הדירקטוריון לאור החשד כי לא רק שהעסקה היתה נגועה בניגוד עניינים, אלא שאישור האסיפה על פי דוקטרינת Corwin, לא נעשה על בסיס מידע מלא ומהותי עוד בפסק הדין: פגמים בחובת הגילוי הנאות ובמידע המועבר לאסיפת בעלי מניות בהקשרה של עסקת מיזוג אשר פוגעים בחזקת שיקול הדעת העסקי ויישומה של הלכת Corwin; האם ליועצים חיצוניים לחברה יש חובות אמונים או חובות אחרות כלפי החברה?; אימתי יראו ביועצים חיצוניים כמי שנמצאים בניגודי עניינים וחשופים לאחריות בגין סיוע בהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון?; אחריותו של יועץ פיננסי המסייע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון; אחריותו של יועץ פיננסי שישב משני צידי המתרס של עסקת מיזוג גדולה וייעץ לחברה המוכרת ולחברה הרוכשת אך לא גילה את היותו בניגוד עניינים; גילוי נאות ביחס לניגוד עניינים של היועץ החיצוני; אי-גילוי פרט בעסקת מיזוג של חברה ציבורית, שהתגבש לכלל הפרה של חוסר תום לב של דירקטוריון החברה הישנה; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; המבחנים להחלתו של סטנדרט בחינה של בית המשפט לפי כלל הבחינה המוגברת (enhanced scrutiny)?; סטנדרט הבחינה המוגברת ועניין אישי של הדירקטור; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר -a path of reasonableness – לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי וטובת הדירקטוריון; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי הפרוקסי; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; האם נתונים שביססו הערכת שווי של חברה לפי שיטת ה- DCF, הם נתונים שיש לחשוף אותם במסמכי הפרוקסי בעת שהעסקה עולה לאישור אסיפה?; חובות הגילוי הנאות של הדירקטוריון במסמכי הפרוקסי; על מי מוטל נטל הטיעון להעלות טענות בדבר פגמים שנפלו במידע שגולה לבעלי המניות במסגרת הבחינה, האם הצבעת האסיפה התבססה על מידע מלא?; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון; מהי חזקת שיקול הדעת העסקי?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; נטילת כספי התמורה לטובת תמריצי בכירים ודירקטורים כהפרה של חובת תום הלב ולפיכך, טענה זו איננה חוסה בצל פטור דירקטורים ונושאי משרה מעילות התביעה של הפרת חובות האמונים.
18.2.19 על המשיבים – חברת ייעוץ השקעות ומנכ"ל החברה – הוטלו סנקציות שונות בשל הפרות של דיני ניירות ערך וייעוץ השקעות והתקנות שהותקנו מכוחם, שבוצעו ביודעין ובמכוון, על רקע הצגת מצגי שווא כוזבים, אי גילוי מידע מהותי והפרת חובת האמונים במסגרת הנפקות ניירות הערך של החברה; לאחר קבלת רשות הציגו המשיבים ראיות חדשות התומכות בטענה כי הם הסתמכו בתום לב על עצת עורכי דינם, לפיה אין פסול במעשיהם; האם לאור הראיות החדשות עדיין ניתן לומר כי הוכח יסוד הכוונה בקשר למשיבים? ואם לא, מהן הסנקציות שיש להטיל על המשיבים לאחר בחינה מחודשת של התיק? עוד בפסק הדין: התנאים לגיבוש עבירת התרמית בניירות ערך – 10(b) וכלל 10b-5 מכוחו; אכיפה מינהלית כלפי יועצי השקעות; איך קובעים את רמת המהותיות של המצג הכוזב או של הפרט שהושמט?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; מהי השמטה של פרט מהותי; הסתמכות על עצת עורך דין; חובות אמונים של יועצי השקעות; חובות אמונים של יועצי השקעות במעמדם כמשמורן המחזיק בכספי משקיעים; אחריותו של יועץ השקעות לנכסי לקוחותיו; מצג כוזב על ידי יועץ השקעות
18.2.19 השבת רווחים אסורים שהושגו באמצעות גרם הפרת חוזה תעסוקה בין חברה לבין עובדיה אשר העבירו סודות מסחריים לחברה מתחרה: בית המשפט העליון באוסטרליה בוחן בגלגול שלישי את היקף חבותה, אם בכלל, של חברה שהשתתפה ביודעין בהפרת אמונים של עובדים לשעבר בחברה מתחרה ובפרט, משהוכח כי נצברו רווחים מגרם הפרת החוזה, האם יש להורות למסייעת להפרה להשיב את מלוא הרווחים שהשיגה בקשר להפרת אמונים כאמור? מהו הנטל המוטל על המעוול המבקש להוכיח כי לא כל הרווחים שהרוויח יש ליחסם לרווחים אסורים ולעשיית עושר על חשבונו של אחר? עוד בפסק הדין: עוולת גרם הפרת חוזה; עוולת גרם הפרת חוזה והסעדים המגיעים בגין הפרה זו; גזילת קשרים עסקיים של חברה מתחרה באמצעות ניצול עובדיה לשעבר; יחסי האמונים בין עובד ומעסיק בפרט כאשר העובד הינו נושא משרה בכיר בחברה; כוחה של התחייבות לסודיות של עובדים בחברה; שימוש במידע סודי השייך לחברה לצורכי קידום עסק פרטי; שידול לקוחות של המעסיק לטובת מיזם חדש של העובד; אחריות עקיפה של המעסיק בגין עוולה אקוויטיבילית של העובד; סעד של השבת רווחים שהתקבלו במסגרתה של פעולה אסורה; חובות חוזיות משתמעות של עובד כלפי המעסיק; עוולת גרם הפרת חוזה; עוולת גניבת עין; הגדרתו של "נושא משרה" בחוק החברות האוסטרלי; נאמנות קונסטרוקטיבית בין עובד לחברה בגין חשיפתו לסודות חברה; הולדתה של נאמנות קונסטרוקטיבית כלפי מי שמסייע לבעל חובות הנאמנות, להפר את נאמנותו כלפי המוטב?
2.10.19 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן בקשה לדחיית תביעה על הסף, אשר הוגשה בטענה כי אין לתובעת זכות עמידה להעלות טענות ביחס להפרת חובות חוזיות; הקושי של בית המשפט נובע מכך שמדובר בהתקשרויות מסחריות של ישויות שונות המשתייכות לשני אשכולות של חברות עוד בפסק הדין: המבחנים לקביעת הפרת הסכמים בין ישויות שונות באשכול חברות אחד; זכות עמידה להגיש תביעה לסעד הצהרתי על בסיס עילה של הפרת חוזה.
18.2.19 בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן בקשת דחייה על הסף של תביעה שהגישה בעלת מניות במועדון קאנטרי קלאב כנגד המועדון, על רקע החלטות עסקיות ואסטרטגיות שגויות, לכאורה, בנוגע לניהול ענייניו הכספיים של המועדון. לטענת התובעת, התנהלות הנתבעים עולה כדי הפרת חובות אמונים, ויש למנות כונס נכסים שינהל את המועדון במקומם. האם התקיימו התנאים להגשת התביעה הנגזרת כנגד המועדון? ואם כן, האם יש מקום למנות בעל תפקיד חיצוני שינהל את המועדון? עוד בפסק הדין: ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; מה הופך דירקטורים לתלויים ונעדרי עצמאות ביחס ליכולתם לבחון את דרישתו של בעל מניות, כי תוגש תביעה בשם החברה בגין עסקת מיזוג שלה עם בעל עניין בה?; באילו מקרים נהנה הדירקטור מחזקת שיקול הדעת העסקי; מינוי משמורן עקב מבוי סתום (deadlock) בדירקטוריון לפי סעיף 226 לחוק החברות הכללי של דלוור; סמכותו האקוויטיבילית של בית המשפט למנות משמורן או כונס נכסים בנסיבות מסוימות