• האם עצם העובדה שרשויות פתחו בחקירה כנגד חברה בגין הפרה של חוקי הייבוא והמשלוח של סיגריות, התגבשה גם לכדי הפרה של חובות הפיקוח של הדירקטוריון עקב "הטראומה התאגידית" שאירעה?
• כישלון פיקוח ואי-זיהויים של דגלים אדומים לנוכח תשלומי שוחד ששילמה החברה לפקידי ממשל זרים באסיה תוך הפרה של החוק הפדרלי נגד שחיתות.
• הפרות הפרוטוקולים של ה-FDA במהלך פיתוח תרופה וכישלון הפיקוח של הדירקטוריון.
• באילו מקרים יראו ב"פספוס" של הדירקטוריון, את קרותו של אירוע שהתרחש בחברה, ככישלון פיקוח תוך הפרת חובות האמונים שלו?
• על רקע הפרות חוק של החברה, אילו אירועים מתגבשים לכלל "דגלים אדומים" שאי-ראייתם על ידי הדירקטוריון, צפויים להקים כלפי כל אחד ואחד מהדירקטורים העיוורים, אחריות אישית, על פי הלכת Caremark.

הלכות קלאסיות:

• סטנדרט ההתנהגות המצופה מדירקטורים במסגרת חובת הזהירות שבה הם חבים כוללת חובת פיקוח אקטיבי מצדו של הדירקטוריון במטרה לאתר ולמנוע הפרות. עם זאת, רק כשל ממושך ומעמיק מוביל לאחריות אישית של דירקטורים שכשלו במשימת הפיקוח שלהם.
• על מנת לעמוד בסטנדרט הטיעון הגבוה של מי שמבקש לתקוף את מחדלי הפיקוח של הדירקטוריון, התובעים באופן טיפוסי נוהגים לטעון עובדות המדגימות שהדירקטורים היו מודעים לראיות בדבר אירועים הלוקים באי-לגאליות, הידועים גם כ"דגלים אדומים" וכי אף על פי כן, הם פעלו בחוסר תום לב, בעת שהתעלמו ביודעין, מחובותיהם להתמודד עם אותן הפעולות האסורות.
• בעת יישום הלכת Caremark טענות Caremark מתקבלות מקום שנטען כי וועדת הביקורת נטשה את אחריותה לפקח על יישום הוראות הדין ולחקור את טענותיו של חושף שחיתויות (whistle blower) הקשורות בהפרות בוטות, סיסטמטיות, וחוזרות ונשנות של חקיקת שליטה על ייצוא ואשר התבססו, בין היתר, גם על תלונות עובדים לחברה ביחס למתנהל בה. במקרה דנן, הדירקטוריון היה מיודע במידה הנדרשת לשם קביעת קיומם של דגלים אדומים, על הפרות חוזרות ונשנות אלו.
• בעת יישום הלכת Caremark טענות Caremark מתקבלות בנסיבות שבהן נמסרו לחברה אזהרות רשמיות של ה-FDA לרבות עצירת תוכנית הניסויים ולבסוף, גם הגשתה של תביעה נגד החברה על ידי ה-FDA בטענה להפרת חובות חוקיות והוראות רגולציה החלות על חברות המפתחות תרופות. "שביל המסמכים" הארוך והברור בנסיבות העניין, הוליד מספר דגלים אדומים שאסור היה לדירקטוריון להתעלם מהם.

• השפעותיה בפועל של גלולת רעל על עסקאות מיזוג.
• האם גלולת רעל שמפלה בין משקיעים שונים, כך שהפעלתה קשורה בסוג המשקיע ובשיעור אחזקותיו בחברת המטרה, תקפה?
• גלולת רעל למניעת איומי אקטיביזם, קורונה, והשקעות לטווח קצר.

הלכות קלאסיות:

• אמצעי הגנה לטובת החברה מפני השתלטות עויינת, גלולת רעל, וסטנדרט הביקורת השיפוטית לפי הבחינה המוגברת (enhanced scrutiny).
• מבחני Unocal: על מנת למלא אחר הדרישה הראשונה על פי מבחני Unocal, נדרשים הנתבעים להדגים כי הדירקטוריון ניהל בתום לב, חקירה סבירה. סבירותה של החקירה היא מוגברת באופן משמעותי, באותם המצבים שהחלטת החברה מאושרת על ידי דירקטוריון המורכב מרוב דירקטורים חיצוניים שאינם דירקטורים מועסקים, בצירוף הצגת הסתמכות על ייעוץ מקצועי מטעמם של עורכי דין ורואי חשבון.
• על פי Unocal, נדרשת בחינה כפולה: הבחינה הראשונה מצריכה מהדירקטוריון להראות שהיה לו בסיס סביר (reasonable grounds) להסיק את קיומו של איום כלפי הישות התאגידית. בניסוח רחב יותר, דירקטורים חייבים להדגים שהם פעלו בתום לב על מנת להשיג מטרה תאגידית לגיטימית.
• ניתוח על פי מבחני Unocal: דירקטוריון חברת Gaylord אשר ברובו המכריע הורכב מדירקטורים נטולי עניין אישי ועצמאיים, ולאחר חקירה סבירה: (א) פעל כתגובה לאיום לגיטימי לפיו בעלי המניות של החברה עלולים להיות חשופים להצעת רכש בלתי הולמת ו/או מוטית מבחינה מבנית (או מאבק פרוקסי מזורז בהתבסס על אותה ההצעה); וכן (ב) אימץ אמצעי הגנה שאינם מוטים ואינם בלעדיים, פרופורציונאליים באופן סביר לאותו האיום. על אף שאין כל ספק שאמצעי ההגנה מגבשים מהמורה לרוכש פוטנציאלי, האמצעים, גם אם ננקטים יחדיו, אינם יוצרים חסם בלתי ניתן לשליטה כנגד הצעת רכישה עויינת.

ארה"ב:

• פירוק בטענה כי צד אחד מפר את התחייבויותיו העסקיות כלפי המיזם בדרך של תחרות אסורה.
• פירוק על בסיס הטענה ש"לא סביר מבחינה מעשית" שהחברה תמשיך לנהל את עסקיה בהתאם להסכם הפעילות שלה לנוכח נסיבות חדשות.
• הצדקות לפירוקה של חברה ובהיעדר פתרונות חוזיים לסכסוכים פנים תאגידיים.
• בדיקת היותו של מבוי סתום (deadlock) אמיתי או מבויים, במסגרת הכרעה שיפוטית האם לפרק את החברה.

אנגליה:

• הסכם פרידה והיפרדות והפרתו גם לאחר פירוק החברה.

אוסטרליה:

• קרבות בין שתי קבוצות בעלי מניות כעילה לפירוקה של חברה.

סינגפור:

• פירוק חברה משיקולי צדק ומבחן "חוסר הגינות מסחרית" המקים את סמכותו של בית המשפט להיעתר לבקשת הפירוק.

קלאסיקה:

• הצבעה תקפה ומבוי סתום: בהתאם לסטנדרט ההצבעה הקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה, כישלון לעמוד ברף ההצבעה עשוי להוביל לקיומה של הצבעה בחסר או להיעדרה של הצבעה תקפה.

• ערן רוזמן "חוק החברות" – סקירה ספרותית

• שאלת חוקיותן והתאמתן הקונסטיטוציוניות של הוראות חירום שהטילו סגרים והגבילו מסחר ועסקים בין-מדינתיים בתקופת פנדמיית הקורונה.

• האם יועצים חיצוניים חבים בחובות אמונים כלשהן, כלפי החברה ובעלי מניותיה?
• תחולת דיני הנזיקין על הפרת חובות אמונים של הדירקטוריון בעת אישור עסקת מיזוג במסגרת כימות נזקי חברה שנגרמו על ידי צד ג' (היועצת הפיננסית).
• סיוע להפרת חובות האמונים על ידי היועצת הפיננסית.
• פגיעה בהליכי מכירת חברה לצד שלישי בעקבות טיפ שמסרה היועצת הפיננסית לאחד המתחרים.

קלאסיקה:

• כאשר דירקטוריון הוּטה עקב התערבות חיצונית אסורה שבוצעה על ידי היועצת הפיננסית, הרי שההחלטות הנובעות מההטיה, הן החלטות ברות-ביטול (voidable) משום שלפנינו סיטואציה של צדדים תמימים (בעלי מניות) שחובות האמונים שחבו כלפיהם הופרו ועקב כך, השתנה מצבם ומעמדם באופן מהותי.

אנגליה:

• "תמורה הולמת" לנכסי חברה שנקלעה לקשיים פיננסיים.

ארצות-הברית:

• ההגינות המסחרית במכירת נכסי חברה חדלת פירעון לאחד מנושיה המובטחים.
• דינה של רכישת נכסי חברה על ידי נושים מובטחים שרק חלק מחובם הבלתי מסולק היה מובטח.
• האם הסכם למכירת נכסי חברה לנושים מובטחים כפופה לסעיף 271 לחוק החברות הכללי של דלוור?

אוסטרליה:

• מכירת נכסי חברה עיקריים לנושה בראי חובות הגילוי הנאות על פי חוקי ניירות הערך.

• מאפייניה הפרסונליים של עילות תביעה של הפרת חוזה ותרמית, המוגשות במסגרת תקיפת רה-אורגניזציה של הון החברה הנעשה "בדחיפת" בעלת השליטה הנזקקת לפרוע חובות.
• מאפייניה הפרסונליים של עילת תביעה התוקפת פעולות דילול אסורות שבוצעו על ידי בעלת השליטה ויועציה.
• מאפייניה הפרסונליים של עילת תביעה הטוענת כי נכפתה עסקת מיזוג לרכישת מניות המיעוט בשווי נמוך ולא הוגן.
• אבחנה, בין זכויות פרסונליות של מחזיק בניירות ערך אשר נפגעו במסגרת עסקת מיזוג, ובין זכויות הנלוות לנייר הערך שנמכר לצד שלישי.

קלאסיקה:

• המונח "כל זכות בנייר הערך" הוא מונח אשר מסביר את האבחנה בין זכויות פרסונליות (אישיות) של המחזיק, מצד אחד, לזכויות הנלוות ונצמדות לנייר הערך, מהצד השני.
• הפרה של מסמכי היסוד של החברה, היא עילת תביעה העוברת עם נייר הערך במסגרת מכירתו, זאת משום שהנזק הוא לנייר הערך ולא נזק כלפי המחזיק.
• טענה המתייחסת להגינות של העסקה המוצעת במועד הצעתה, היא עילת תביעה העוברת לרוכש, אשר נהנה מההטבות של ההסדר שהושג בסופו של דבר.
• תקיפת הטבות ותמריצים שחולקו לאקזקוטיבה המפרה את תוכנית התמריצים שזה מכבר אושרה על ידי האסיפה, היא עילת תביעה העוברת עם נייר הערך לרוכש.

• האם לבעל מניות בחברה זכות להתערב בסדר יומה של האסיפה ובמסמכי הפרוקסי המוגשים לבעלי המניות לפני האסיפה?
• חובות הפירוט במסמכי הפרוקסי בהתייחס לשינוי מבנה הון ולעסקת מיזוג עתידית.
• המבחנים לקביעת "מהותיות" המידע למשקיע הסביר אשר יש לכללם במסמכי פרוקסי.
• חובות הגילוי הנאות במסמכי הפרוקסי בפרט בעסקאות מסוג going private והאם יכול "האפקט המטהר" על פי דוקטרינת Corwin "להציל" את ההפרה?
• גילוי נאות במסמכי הפרוקסי במסגרת פנייה לדירקטוריון בבקשה לאשר תמריצי בכירים.
• גילוי נאות במסמכי הפרוקסי בעת בקשת חברה מהאסיפה לאשר עסקת מיזוג במחיר פשרני במיוחד ועל רקע החשש לניגוד עניינים של היועצת המלווה את העסקה.
• אחריות אישית של מי שניסח וחתם על מסמכי הפרוקסי לעמידתם בדרישות הדין.

ארצות הברית:

• עשיית עושר ולא במשפט במסגרת תביעה שעילתה דילול הון אסור.

  עשיית עושר ולא במשפט הנטענת כנגד רוכש בעסקת מיזוג.

קנדה:

• עשיית עושר ולא במשפט כטענה הנטענת בין ניזוקים שונים בתרמית בניירות ערך.

קלאסיקה:

• בסיטואציות של משא ומתן לקראת התקשרות בעסקת מיזוג, מונחים כגון "יושר ומצפוניות" אינם מובילים לשלילת ההטבות להם זכה צד תמים, מציע בעסקת מיזוג, שניהל משא ומתן במסגרת עסקת צד ג' (at arm's length). בית משפט זה סירב להרחיב את הלכת Schock אשר חייב השבת כספים על בסיס חוסר צדק, בפרט כאשר הבסיס היחידי לדרישת ההשבה היא "חוסר הגינות" של צד פאסיבי אשר זכה בהטבה אותה הוא קיבל במסגרת עסקת צד ג', ובתום לב.
• עשיית עושר ולא במשפט במשא ומתן לקראת התקשרות בעסקת מיזוג: גם בהתייחס לנתבע שלא פעל עם יסוד נפשי, דרישת היעדרה של הצדקה מבקשת לבסס כי לכל הפחות, הנתבע היה "מיושר" עם המפר או המעוול, וכי מן הראוי כי ישיב הטבה אותה לא הרוויח ביושר, אלא שהוא זכה בה "מן ההפקר" על ידי המעוול, ועל חשבונו של הקורבן. מקום שבו הנתבע השתתף במשא ומתן המשול למו"מ צד ג' (at arm's length), ומקום שהתובע לא טען כי הנתבע היה אדיש ביודעין להפרה של חובות האמונים של מי שחב בכך, ניתן לומר כי התובע אף נכשל לבסס את אי-ההצדקה שבהתעשרותו של הנתבע בעת שהשיג את התמורה שאותה הוא השיג בעסקה, על בסיס המשא ומתן.

ארצות הברית:

• תחולה טריטוריאלית של דיני ניירות הערך האמריקאיים:

  תרמיתם של יועצי השקעות זרים באמצעות מספר חברות ייעוץ ברחבי העולם והתחולה האקסטרה-טריטוריאלית של דיני ניירות הערך האמריקאיים על המקרה.

• עבירה בזירת מסחר אמריקאית הנעשית על ידי מי שאינם נתיני ארה"ב והתחולה האקסטרה-טריטוריאלית של דיני ניירות הערך האמריקאיים על המקרה.
• מסחר בתדירות גבוהה (High‐Frequency Trading) בזירת המסחר הקוריאנית והתחולה האקסטרה-טריטוריאלית של בית המשפט בארצות הברית על המקרה.
• מהי "עסקה מקומית" לצורכי קביעת סמכות השיפוט המקומית ותחולת דיני ניירות הערך האמריקאיים?
• טבען של תעודות פיקדון אמריקאיות (ADRs), העסקאות דרכן הן נרכשות/נמכרות, והאם חוק המסחר בניירות ערך חל על עסקאות שבוצעו בתעודות הפיקדון האמריקאיות של המשיב, או שמא החזקה נגד חוץ-טריטוריאליות מונעת את תחולתו בנסיבות המקרה?

אוסטרליה:

רישום כפול ושאלת השלכות התחולה הטריטוריאלית, אם בכלל, של דיני ניירות הערך האוסטרליים:

• האם ניתן להחריג את מי שאינם נתיני אוסטרליה בחברה שנרשמה ברישום כפול גם באנגליה, מקבוצת התובעים בגין מצג כוזב שנעשה בזירת המסחר האוסטרלית, בטענה של תחולה טריטוריאלית של דיני ניירות הערך האוסטרליים?

קלאסיקה:

• נתבע יכול להיות מורשה מכוחו של סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך משנת 1934 וכן כלל 10b-5 מכוחו, רק אם ביצע תרמית בקשר ל: (א) נייר ערך הרשום למסחר בארצות הברית; (ב) נייר הערך נרכש או נמכר בארצות-הברית (בשוק שאינו מוסדר). עקרונית, לדיני ניירות הערך האמריקאיים תחולה טריטוריאלית ולא אקסטרה-טריטוריאלית, מחוץ לארצות הברית.

• פרשנות סעיף אבני דרך לתשלום תמורה בעסקת מיזוג והאם ההתחייבות לשלם תשלומי "אבני דרך" מותנים בתנאי מפסיק או בתנאי מתחיל?

קלאסיקה:

• האבחנה בין תנאי מתחיל ותנאי מפסיק בחוזה ומשמעות האבחנה מבחינת חובות הצדדים בעת ביצוע החוזה ונטלי ההוכחה בבית המשפט כשנטען כי החוזה הופר.

סינגפור:

• טענה בדבר מצג שווא ושידול תרמיתי להשקיע על בסיס הערכת שווי ובפרט תחזיות עתידיות כוזבות.

ארצות הברית:

• הגדרתה של תחזית עסקית והשימוש בה במסגרת הערכת שווי הוגן לפי שיטת ה-DCF.
• חשיבותה של תחזית עסקית מהימנה לבירור שווי חברה באירועים בהולים כדוגמת ניסיונות להשתלטות עויינת, והנסיבות שבהן מהימנות התחזית נפגעת.
• נתונים ספקולטיביים של תחזית עסקית שאינם מאפשרים את השימוש בשיטת ה-DCF להערכת שווי הוגן של החברה.
• בחירת תחזית הנהלה לשנה מסויימת שנמצאה מהימנה, לשם קביעת שווי אחזקותיו של בעל נתח המניות הגדול ביותר היוצא במסגרתה של עסקת מיזוג.
• תחזיות הנהלה ריאליות ומהימנות כנתון מפתח להתאמת הערכת השווי על בסיס שיטת ה- DCF.

• האם "הטבת ביצוע" לבעל השליטה אילון מאסק בכובעו כנושא משרה בכיר בחברה, הוא אירוע המתאים להחלת ההגנה הכפולה של MFW?
• השפעה בפועל ודוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" של אילון מאסק לצורכי הקמת חבויות על בעל השליטה וסמכויות פיקוח של בית המשפט.
• רה-קלאסיפיקציה של הון מניות חברת פייסבוק המיטיבה עם צוקרברג, בראי מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת.

ניגוד עניינים ועקרונות הלכת Revlon:

• ניגוד עניינים של מנכ"ל בעסקת מיזוג.

קשיי נזילות פיננסית אישיים של נושאי המשרה בראי הלכת Revlon:

• תקיפת עסקת מיזוג בטענה כי הדירקטורים הונעו מההשפעות הפרטיות של המשבר הפיננסי משנת 2008.
• תקיפת עסקת מיזוג בטענה כי היא הונעה משאיפת הדירקטורים לשפר את זכותם לשיפוי עקב תביעה בגין הפרת דיני ניירות ערך על ידי קשירת גורלה של החברה עם גוף בעל "כיסים עמוקים".
• נזילות פיננסית והמשך העסקה, בראי בחינת "ההטבה האישית" שניתנת לבעל השליטה בחברה.

הבטחה להמשך העסקה בחברת המטרה בראי מבחני Revlon:

• עסקה פרטית של בעלת השליטה להמשך העסקתה לאחר מכירת החברה והאם התגבשה לכלל הפרת חובות Revlon?

קלאסיקה:

• תביעה פרדיגמטית על בסיסה של הלכת Revlon מתעוררת כל אימת שדירקטוריון מתנהל תחת השפעתו "ההורית" המוגזמת של מנכ"ל, אשר הוא עצמו מושפע מכיוונים מסויימים ואשר כתוצאה מכך, מוטים הליכי המכירה והם אינם משקפים את מחיר המכירה הטוב ביותר עבור בעלי המניות.
• חובות אמונים מוגברות של הדירקטוריון, להשיא את רווחי החברה בעת מכירתה לצד שלישי.

אוסטרליה:

• עקרונות הדיווח המתמשך – האם זהות רוכש בעסקת מיזוג היא פרט מהותי למשקיע הסביר שיש לכללו בדיווח מיידי שנמסר עקב שינוי מהותי בעסקי החברה?

קנדה:

• עקרונות הדיווח המתמשך – מבחני השינוי המהותי בעסקיה, פעילותה או הונה של החברה, המקים חובת גילוי במועד (חובת דיווח מיידי) לפי סעיף 73 לחוק ניירות ערך הקנדי.

• שינוי נסיבות מהותי בעסקי חברה בתקופת הביניים שבין החתימה על עסקת המיזוג לבין מועד הסגירה.
• קטלוגה המשפטי של פנדמיית COVID-19 בראי עסקאות מיזוג וסעיפי "שינוי נסיבות מהותי".

קלאסיקה:

• תפקידה, מטרתה ותחולתה של הוראת שינוי נסיבות מהותי וחובת המבקש לסגת מהעסקה להוכיח את התקיימותו של הסעיף, לרבות את היותו של השינוי ארוך טווח ושאיננו בר חלוף.
• הסטה חוזית של נטלי ההוכחה באמצעותם של סעיפי שינוי נסיבות מהותי.
• פירוש המונח “מהותי” בהקשרו למצגים ולהתחייבויות המופיעים בהסכם מיזוג.

ארה"ב:

• מבחני השליטה האפקטיבית ועד כמה יש להתחשב בשיעורי האחזקות, כך למשל, כשמדובר באחזקה של פחות מ- 1% מהונה של החברה?
• ביצור מעמד השליטה באמצעותה של הצעת רכש והאם מתקיימת פגיעה פוטנציאלית בבעלי המניות מקום שממילא קודם להצעת הרכש התקיימה שליטה אפקטיבית?

אוסטרליה:

• אחזקה צולבת כמבצרת שליטה ומקפחת את בעלי מניות המיעוט.

קלאסיקה:

• ביצור שליטה כמדללת את כוח ההצבעה של בעלי מניות המיעוט הנותרים ואובדן הסיכויים לקבל פרמיית שליטה במכירה עתידית.
• לבעל השליטה בחברה חובות אמונים כלפי המיעוט, בין אם לנוכח אחזקותיו העולות על 50% מהונה של החברה ובין אם הוא מדגים שליטה בנעשה בתאגיד.

• האם חברה יכולה לטעון נגד דירקטור המבקש לקבל לעיונו מסמכים הקשורים בשינוי מבנה הונה, לחסיון עו"ד-לקוח ביחס לתכתובות עם עורכי דינה?
• האם הנהלה בחברה דלוורית, היא בעלת הסמכות החד-צדדית, לחסום את זכותו של אחד מהדירקטורים בחברה, מלקבל מידע חסוי שלה?

קלאסיקה:

• עסקי החברה מנוהלים על פי שיקול דעתם של הדירקטורים.

• הרמת מסך בין חברת-אם לחברה-בת על בסיס תיאוריית האלטר אגו (האני האחר) במסגרת קביעת אשם לעוולה נזיקית.
• התנאים לגיבושה של סמכות נחזית שמקנה לאדם סמכות לחייב אחר כשולחו.
• התנאים להטלת אחריות שילוחית על ישויות במעלה פירמת רו"ח עולמית על בסיס יחסי שליחות בין הפירמות השונות.

קלאסיקה:

• ניתן להסיק את קיומן של יחסי שליחות, בין היתר, משליטתו היומיומית של השולח על עסקיו של השלוח, תוך שימת דגש על העובדות המצביעות על השליטה האמורה.
• הדין בדלוור מכבד את גבולותיה הרשמיים של חברה, בהיעדר בסיס להרמת מסך, תוך זיהוי כי פוטנציאל הפגיעה בחברה להפיק עושר כלכלי, לרבות זה של ישויות מוגבלות אחרות, אלמלא יישום הגבולות האמורים.

• קוורום של דירקטור יחיד לפתיחת ישיבת הדירקטוריון.

קלאסיקה:

• מהו קוורום לפתיחת ישיבת דירקטוריון – רוב דירקטורים מכהנים או רוב דירקטוריון ההנהגה כקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה?

אוסטרליה:

• שימוש בנכסי לקוח המוחזקים בנאמנות על ידי עורך דין למטרות פרטיות, והידיעה הקונסטרוקטיבית של המסייעים לפעולה.

אנגליה:

• שחרור בטוחות על ידי תאגיד בנקאי בהמשך להוראות עורך דין הלווה, מבלי לערוך בדיקות לתקינות וללגיטימיות של ההוראות.

קנדה:

• אחריות עורך דין שהפנה לקוחותיו ליועץ פיננסי שלימים התברר כנוכל שברח עם כספי ההשקעה.

ארצות-הברית (דלוור):

• השתלטות עוינת של עורך דין על חברה בשליטת לקוחו.

סינגפור:

• שידול תרמיתי להתקשר בחוזה – האם סירוב להמשיך בהתקשרות משמעו חזרה בו של צד מהתקשרות בחוזה או שמא ביטולו כדין עקב התרמית?

ארצות-הברית (דלוור):

• העלאת תעריפים בין צדדים לחוזה ממושך כאירוע הפרה והאם היה בו כדי להצדיק את ביטולו של החוזה על ידי הצד השני.
• ביטול חוזה שלא כדין ואכיפתו בעין על ידי בית המשפט.

אוסטרליה:

• שידול צד לבטל חוזה תקף בדרכי תרמית, והאם פיצויי הציפייה בגין ההפרה יכולים לכלול גם את ציפיית הנפגע כי תקופת החוזה תוארך?

• אימתי יתערב בית המשפט במינוי דירקטורים ממלאי מקום אשר מונו על ידי הדירקטוריון, ואימתי יינתן צו לכינוס אסיפת בעלי מניות?
• הוצאת צו למכירת החברה או שמא הוצאת צו לכינוס אסיפה שנתית, במסגרת שאלת הסעדים העדיפים שיש לתת לטובת חברה שהנהלתה מצויה במבוי סתום.
• התנאים המוקדמים למתן צו שיפוטי המורה על כינוס אסיפה שנתית של בעלי המניות, מדיניות שיפוטית להוצאת צו מסוג כזה והחריגים למדיניות.

קלאסיקה:

• כינוסה של אסיפת בעלי מניות אחת לשנה, במסגרתה רשאים בעלי המניות לממש את אינטרס האחזקה שלהם, באמצעותה של הצבעה.
• סמכותה של אסיפת בעלי המניות לבחור דירקטורים הינה אבן יסוד בדיני החברות של דלוור, וזכותם של בעלי המניות לכנס את האסיפה השנתית, היא זכות יסוד.
• חשיבות תפקידה של האסיפה השנתית של בעלי המניות, במסגרת הבטחת קיומו של ממשל תאגידי תקין.

• מאמצים סבירים להשלים את פיתוחה של תרופה והתנאת חלק מהתמורה בהשגת יעד זה.
• מאמצים סבירים להשלים תנאים מתלים, דחיית מועד סגירת עסקת המיזוג או ביטולה.
• סעיפי "מאמצים סבירים" בעסקת מיזוג ויחסם להתחייבות להשיג אישורים רגולטוריים לרבות אישור הממונה על ההגבלים העסקיים.

• האם חברה יכולה להיות בבחינת "מסייעת" לאמונאים של חברה, להפר את חובות האמונים?
• חובותיה של יועצת פיננסית לעסקת מיזוג ומעמדה כמסייעת לדירקטוריון להפר את חובות האמונים שלו כלפי בעלי מניותיו.
• כימות חלקו של מסייע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.
• התנהלות אקטיביסטית שהתגבשה לסיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון, לכשנעשה שימוש בדירקטורים המתמנים לצורך קידום מטרות צרות של משקיעה.
• טענות של סיוע להפרת חובות האמונים של דירקטוריון חברה נרכשת, הנטענות נגד יועצת פיננסית שליוותה עסקה ונגד החברה הרוכשת.
• האם יכולים דירקטורים של חברה נרכשת, לסייע בהפרת חובות האמונים של הדירקטורים של החברה הרוכשת?

קלאסיקה:

דת ומסחר: היתר לחברות המוחזקות בקרבה קרובה באשכול ושהינן חברות למטרות רווח, ליהנות מפטור מרגולציה שבעלי החברה מתנגדים לה מטעמים של דת, אם קיימים אמצעים מגבילים פחות המאפשרים את קידום מטרות החוק.

סיכול ניסיון שיטת מצליח: זכות עמידה להגיש תביעה ואי תחולת דיני השתק ומניעות גם לנוכח תיקון הפרה של חובות זהירות בתחום דיני איכות הסביבה.

אפליה בשכר על בסיס ג'נדר: עובדת מאבדת את זכותה להגיש תביעה בעילה של אפליה בשכר על בסיס ג'נדר (מין) אם היא איננה מגישה תביעתה בתוך 180 יום ממועד החלטתו של מעסיקה להפלות את שכרה.

סירוב לגייס נשים למכללה צבאית: צדדים המבקשים להגן על פעולות שלטון המפלות על בסיס ג'נדר (מין), חייבים להדגים "הצדקה משכנעת במיוחד" לפעולות מסוג כזה.

מהו "שימוש אסור" במידע פנים? אדם אשר סוחר בניירות ערך לשם הפקת רווח פרטי, תוך שימוש במידע פנים סודי של חברה, עושה שימוש אסור במידע זה (misappropriates), תוך הפרת חובות האמונים שלו כלפי הגורם שהמידע שייך לו.

• חובת הכנות והגילוי של דירקטוריון המבקש אשרור פעולת חברה מאסיפת בעלי המניות.
• חובת הכנות והגילוי של דירקטורים מטעמם של מיעוט אקטיביסטי, כלפי יתר היושבים בדירקטוריון, כי הם פועלים תוך קידום אינטרסים צרים של המיעוט.
• האם חובת הכנות והגילוי של דירקטור כלפי חבריו לדירקטוריון, כמוה כחובת הגילוי של הדירקטוריון כלפי האסיפה שהצבעתה מבוקשת לצורכי אשרור פעולת חברה?

קלאסיקה:

• במסגרת חובת הכנות והגילוי של הדירקטוריון, הפרט הכפוף לחובת הגילוי חייב להיות "מטריאלי", כלומר שהמידע הוא רלבנטי ובעל כוח השפעה כזה, אשר צפוי להיות חשוב לדירקטורים בעת שהם ממלאים את חובות האמונים שלהם. המונח "מטריאלי" בהקשר של חובת הדירקטור להיות כנה (candid) עם יתר הדירקטורים שבדירקטוריון, הוא מונח שונה בהשוואה לדרישת "המטריאליות" של הפרטים שעל הדירקטוריון למוסרם בעת שהוא פונה לאסיפת בעלי המניות כי יאשררו פעולת חברה.
• מידע מהותי (מטריאלי) ביחס לקיומו של ניגוד עניינים פוטנציאלי של דירקטור מסויים, חייב להיות מגולה לדירקטוריון כולו במסגרת חובת הכנות החלה על הדירקטור.
• על מנת להפריך את חזקת שיקול הדעת העסקי, התובעים חייבים לטעון כראוי: (א) כי הדירקטור היה בעל עניין אישי מטריאלי בעסקה; (ב) שהדירקטור נכשל לגלות את האינטרס האישי שלו בעסקה לדירקטוריון, וכן (ג) שדירקטור סביר צפוי היה לראות בעניינו האישי המטריאלי של הדירקטור הנגוע, עובדה משמעותית במסגרת הערכת העסקה המוצעת.

ארה"ב:

• האם תביעת הרשות לניירות ערך בארצות-הברית להשבת רווחי עבירה של תרמית בניירות ערך, היא בגדר "קנס" הכפוף לדיני ההתיישנות?
• השבה עונשית במקרה של שימוש ומסחר במידע פנים.
• העקרונות האקוויטביליים של השבת נזקי משקיעים וגבולות הסעד בהתאם למאפייניו כסעד מן היושר.

אוסטרליה:

• סעד אקוויטבילי של השבה במקרה של גיוס כספים ממשקיע חולה אלצהיימר.

קלאסיקה:

• הסעד האקוויטבילי אשר מונע ממעוולים להנות ממעשיהם ומרווחיהם האסורים, משקף את עקרון היסוד לפיו אין לאפשר למעוול להנות מרווחי פעולותיו האסורים כעניין של יושר.

• "ידיעתה" של הרשות לניירות ערך בהתייחס לעבירה מכוח חוק ייעוץ השקעות.
• חובתם של משקיעים מהציבור לזהות "דגלים אדומים", לערוך חקירות ולהבטיח את "ידיעתם".
• דינם של גילויים שנמסרו לציבור אך לא "נקראו" על ידי המשקיע ועל כן לא "הובאו לידיעתו" עד לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

קלאסיקה:

• האבחנה בין "ידיעה ממשית" ל"ידיעה קונסטרוקטיבית" לצורכי קביעת תחילת תקופת ההתיישנות או לחילופין, לצורכי הקביעה כי חלפה.
• הדרכים להוכחת "עיוורון נכפה" (willful blindness), טענה אשר מבססת את "הידיעה הממשית" של נפגע-תובע, לצורכי קביעת תחילת תקופת ההתיישנות.

ארצות הברית:

• האם מתקיימים יחסי אמונאות בין מנהל קרן השקעות לבין משקיע שהשקיע בקרן ההזנה אשר השקיעה את כספי המשקיעים שלה בקרן ההשקעות?
• הצגת אסטרטגיות השקעה כוזבות על ידי הקרן והאם הופרו חובות מנהליה?
• שידול תרמיתי לביצוע השקעה בקרן אל מול סעיפי ההחרגה (disclaimers) שבהסכם ההשקעה אשר מונעים, כביכול, מהגשת תביעה בעילה כזו.
• אילו סוגי חובות אמונים חב מנהל קרן השקעות כלפי המשקיעים ואיזו חובה הופרה בהקשר לכך, בקרות אירוע של שידול תרמיתי?

אוסטרליה:

• חובותיהם של מנהלי קרן כלפי חבריה, בעת שהם שואפים להנפיקה לציבור.

קלאסיקה:

• טענה בדבר מצגים כוזבים של מנהלי קרנות גידור ביחס לניהול תיקי ההשקעה והפרת חובות האמונים.
• סוגי חובות האמונים אותם חבים מנהלי קרנות ומי שמנהל את כספו של אחר.

• האם מי שאינו חבר בדירקטוריון יכול לכהן בוועדה המיוחדת?
• הקמתה של וועדה מיוחדת בסמוך לאחר תחילת המגעים לגיבושה של העסקה – משמעותה והשלכותיה.
• וועדה מיוחדת המורכבת מדירקטורים הנהנים "מעצמאות מוגברת" – ההצעתם של המלומדים בבצ'וק וחמדני.
• המבחנים לבחינת ייסודה של הוועדה המיוחדת, כבר בשלבים הראשונים של המשא ומתן בעסקת מיזוג נגועה.
• ניקיון כפיהם של המכהנים בוועדה המיוחדת.
• חשיבותה של הוועדה המיוחדת במקרים של רוב דירקטוריון המצוי בניגוד עניינים.

קלאסיקה:

• טיהור עסקת חברה עם בעל השליטה בה באמצעות מנגנון הגנה הכפול לטובת המיעוט הכולל את ייסודה של וועדה מיוחדת ואישרור העסקה בהצבעת רוב המיעוט.

קנדה:

• דילול שווי הונה של חברת-אם בעקבות פירוקן של חברות-בת ותביעה לפיצוי בגין הפחתת שווי הון.

קלאסיקה:

• הגשת בקשה לפירוקה של חברה על ידי בנק שהיה מודע למשא ומתן המתנהל בין החברה ובין בעלי מניותיה, למכירת אחזקותיהם ובכך – הפחתה ניכרת של שווי אחזקותיהם.

אנגליה:

• האם כלל "ההפסד הרפלקטיבי" של בעל מניות שאיננו בר תביעה, ניתן ליישום גם על פגיעתו של הנושה עקב ירידת ערך החברה?

קלאסיקה:

• ראשי נזק והפסדים שאינם ברי-תביעה – האם בעל מניות רשאי ובעל זכות העמידה, להגיש תביעה אישית כנגד מי שפגע בחברה שאת הונה הוא מחזיק, ואשר בגין הפגיעה האמורה, נפגע שווי החברה ובהמשך לכך, נפגעו גם שווי אחזקותיו של בעלי המניות?

• בחירת התובע הייצוגי בתביעה נגזרת התוקפת תמריצי בכירים.
• חלוקת תמריצים מוגזמת לנושאי משרה הנהנית מהגנת "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות – תשובת בית המשפט הצ'נסרי.
• הגבלת כוחה המאשרר של אסיפת בעלי מניות ביחס לתמריצי בכירים מופרזים – תשובת בית המשפט העליון בדלוור.
• הענקת תמריצי בכירים מופרזים במסגרת עסקאות quid pro quo ואי-היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת התוקפת עסקאות אלה.

• כינוס אסיפה בהוראת בית המשפט לצורך מינוי דירקטורים.
• בחינה שיפוטית של השאלה האם פיטורי מנכ"ל על ידי הדירקטוריון התגבשו לכלל פעולה בחריגה מסמכות?
• הכרעה שיפוטית בשאלה האם פעולה של דירקטוריון המתבצעת תוך הפרת דיני היושר, הינה פעולה בטלה (void), או שמא ברת-ביטול (voidable)?
• התערבות שיפוטית בהחלטות חברה פרטית דלוורית, ביחס למינויים ולפיטורי נושאי משרה בחברה.
• פרשנות מסמכי ההתאגדות אל מול הסכם ההצבעה במסגרת אשרור הרכב הדירקטוריון.

קלאסיקה:

• אימתי יוענקו סעדים מן היושר בסכסוך שעניינו מינוי נושאי משרה בחברה?

• הטרדה מינית על ידי מנכ"ל, ניסיונות הדחתו על ידי הדירקטוריון, ומאבקי השתלטות עויינת.
• הטרדה מינית על ידי מנכ"ל, אי-גילויה, והאם התגבשה לכלל עבירה על חוקי ניירות הערך?
• הטרדה מינית על ידי המנכ"ל, הסכם "היפרדות שקטה", והאם הופרו חובות האמונים?

קלאסיקה:

• מה כוללות חובות הפיקוח של הדירקטוריון על הנעשה בחברה?

• אימתי יש להוכיח את רכיב הסתמכות התובע על מצג השווא בניירות ערך – האם בשלב ההוכחות לגופה של תביעה או כבר במועד הבקשה לאישור תביעה ייצוגית?
• מה נדרש להוכיח בשלב הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, בתביעה המוגשת בעילה של השפעה תרמיתית על המחיר?
• האם הסתמכות על מצגים כוזבים של חברה מדווחת, על ידי משקיעים מסוג "משקיעי ערך" אשר עורכים בדיקות משל עצמם לנייר ערך (משקיעים מתוחכמים), שוללת את זכותם לטעון לחזקת התרמית-על-השוק (fraud-on-the-market)?
• האם בתביעה של בעל מניות שהוגשה בעילה של תרמית בניירות ערך לפי סעיף 10(B) לחוק המסחר בניירות ערך, הצליחה התביעה להוכיח, כבר בשלבים המוקדמים של בקשת אישור לבירורה כתביעה ייצוגית, את חזקת ההסתמכות של השוק על מצגי התאגיד המדווח.
• השפעתן האמיתית של הצהרות כוזבות של חברה נסחרת, על מחיר המניה.

קלאסיקה:

• הלכת Basic הקובעת את חזקת יעילות השוק המניח כי המידע המופץ בו משתקף במחיר המניה.

• הוצאת דיבה נזיקית בין חברות.
• התערבות נזיקית ביחסים עסקיים במסגרת תחרות בין שתי חברות.

קלאסיקה:

• מרכיבי עוולת ההתערבות הנזיקית ביחסים עסקיים.
• שידול אסור של צד שלישי לחדול מקשריו העסקיים עם מתחרים.

• יחסי אמונאות אישיים הנובעים מקרבה פמיליאלית תולדה של חברות רבת שנים להבדיל מחובות אמונים הנגזרים מאחזקה במניות.

קלאסיקה:

• על מנת להעלות טענה בדבר הפרת חובות האמונים, נדרש התובע לבסס: (א) קיומם של חובות אמונים; (ב) שהנתבע הפר חובות אלו.
• חובות האמונים של היועץ החיצוני: סוכנים או שלוחים הינם אמונאים כאשר הם מוסמכים לשנות את המצב המשפטי שבין השולח ובין צדדים שלישיים.

• חלוקת דיבידנד בררנית וקיפוח המיעוט.
• הנפקת הון בררנית לחלק מהמחזיקים והקשרה לחלוקת דיבידנד אסורה.
• התנגדותו של נושה לחלוקת דיבידנד לבעלי המניות בחברה.
• התנאים להתערבות שיפוטית בהחלטת דירקטוריון שלא לחלק דיבידנד לבעלי המניות.

קלאסיקה:

• שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון בעת קבלת ההחלטה לחלק או שלא לחלק דיבידנד.

• האם קיימות כלפי חברה ציבורית חובות גילוי כלשהן? האם קיימת חובת דיווח פוזיטיבית על חברה ציבורית בארצות-הברית?
• חשיפת תרמית פנים-תאגידית והאם קמה חובה לדווח עליה לציבור?
• דינה של הטרדה מינית שהוסתרה, על רקע הצהרה כי החברה מתנהלת על פי כללי אתיקה תאגידית, והאם האירוע התגבש לכלל מצג שווא ואי-גילוי נאות?
• מצג חלקי ביחס לעסקאות חברה עם בעל מניות עיקרי בה, האם התגבשו לכדי מצג שווא ואי-גילוי נאות?

קלאסיקה:

• סעיף 10(b) וכן כלל 10b-5 מכוחו, אינם קובעים חובה לגלות קצת או את כל המידע המהותי.
• השמטה של פרט מהותי שלא נדרש לגלותו, יכולה לגבש עילת תביעה רק כאשר גילויו של מידע כזה הוא "הכרחי" על מנת להפוך הצהרה שנמסרה, בנסיבות שבהן היא נמסרה, למידע שאיננו מטעה.
• גילוי של מידע איננו נדרש רק משום שהוא עשוי להיות רלבנטי או מעניין למשקיע הסביר.

• ניצול זכויות חסימה שהוענקו למשקיע תוך יצירת שליטה אפקטיבית המנוצלת לרעה עד לקריסתה הכלכלית של החברה.
• אקטיביזם של המיעוט אשר דוחק במכירתה מבלי לבחון אלטרנטיבות טובות יותר עבור החברה.
• השתלטות עויינת של קרן השקעות וביצור שליטה אפקטיבית בדרך של "חניקת" מימון אלטרנטיבי לחברה וחיובה להמשיך וליטול מימון מהקרן.
• מזימת מיעוט לנשל את חברת-האם מנכסיה העיקריים המצויים בחברת-הבת באמצעות חניקתן הכלכלית של השתיים.

קלאסיקה:

• המבחנים לקביעת יחסי שליחות: באילו נסיבות מתקיימות יחסי שולח-שלוח המאפשרות לייחס לשולח את עבירות שליחו?

• הגדרת "נושא משרה" באשכול חוצה גבולות לצורכי קביעת סמכות שיפוט על נתינים זרים.
• הגדרת "נושא משרה" לרבות "מנהל בפועל" בחברה פרטית בדלוור, לצורכי המצאת כתבי בי-דין שניתן לבצע למנהל בדרך של הסכמה משתמעת?
• הגדרת "נושא משרה בפועל" באשכול חברות במסגרת הרצון להטיל אחריות אישית בגין העברת כספים תוך הפרת הוראות רגולציה בשוק ההון.

קלאסיקה:

• הגדרתו של "נושא משרה" שאינו מחזיק במשרה באופן קלאסי, אלא שתפקודו והשפעתו בחברה היא כזו, שניתן לראות בו "נושא משרה" לצורך הטלת אחריות חוקית בגין הפרת החובות הנלוות למעמד של נושא משרה.

• סיכוני השקעה הניטלים על ידי דירקטוריון בחברה שנטען לגביה, כי היא נקלעה לקשיים כלכליים.
• סיכון מס שנטל הדירקטוריון בעסקת מיזוג חוצה גבולות שהתבדתה.
• הבטחות אסורות של הדירקטוריון ביחס לאי-הנשיאה בנזקי הפסדי השקעה.
• חובות האמונים של דירקטוריון המנווט חברה בתקופה סוערת.
• עסקה מסחרית גרועה וחזקת שיקול הדעת העסקי המתבטאת בכללים הדיוניים החלים על תביעה נגזרת.

קלאסיקה:

• מרחב ההגנה הניתנת למנהלים בקשר להחלטות עסקיות כושלות (נטילת סיכונים ואחריות אישית).
• שיקול דעת עסקי בעת חלוקת דיבידנדים.

• האם יש מקום להקל בסטנדרט הביקורת השיפוטית בעסקאות חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה?
• קיטלוגה של עסקה כעסקת חברה עם בעל שליטה שיש לו עניין אישי על מנת לקבוע את דרגת הביקורת השיפוטית.
• דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" של בעל השליטה בעסקאות חברה עם בעל השליטה.

קלאסיקה:

• דוקטרינת "ההשפעה האינהרנטית" המיוחסת לבעל השליטה בחברה והשאלה, האם קיומה של שליטה היא אשר נבחנת במסגרת יישומה של השליטה, או שמא, די בעצם היכולת להשפיע?
• השפעתה של שליטה: קיים סיכון כי בעלי מניות מיעוט יאשרו עסקאות מיזוג של חברה אשר לה בעל שליטה, מתוך חשש לפעולות נקם מצידו של בעל השליטה, אם הם לא יאשרו את העסקה כפי שהוא מצפה.
• המבחנים לקביעה כי בעל מניות מיעוט, הוא בעל שליטה אפקטיבית, תוך שימת דגש מיוחד לתפקידו כ"מנכ"ל בשטח" וכן לכוח השפעתו הניהולית על הדירקטוריון.

• דיכוי מחירים באמצעות הצהרת כוונות כוזבת.
• הודעה על אי-מימוש אופציית Call המייצרת תגובה של דיכוי מחיר המסחר בנייר הערך.
• דיכוי מחירים על ידי אנשי פנים בחברה הנמצאים בניגוד עניינים.

חג שמח

• התנאים למינוי משמורן בעקבות מבוי סתום בין שני מנהלים המחזיקים ב- 50% בחברה כל אחד מהם.
• פעולות "הקפאה" שביצעו דירקטורים בדירקטוריון למניעת השתלטות עויינת ובקשת בעלי מניות למינוי משמורן.
• פירוק מרצון בעקבות מבוי סתום בהנהלה.
• מכירת מניות חברה המונעת מרצון להדוף בקשה למינוי משמורן עקב מבוי סתום בדירקטוריון.

בימים של אתגרים והתחדשות אביבית,
בתקופה של התמודדות והתהוותה של מציאות חדשה,
כשחירות מקבלת משמעות מיוחדת, פיזית ורגשית,
נאחל לכולנו – ללקוחותינו, לתושבי ישראל ולגלובוס כולו,
החלמה מהירה, רפואה שלמה, ובעיקר – חג פסח מיוחד ונפלא.

נשוב לדון בסוגיות משפטיות חובקות עולם מיד לאחר הפסח.
GCL – Global Comparative Law

חדלות פירעון חוצת גבולות:

• כיבוד דיני מדינות מתנגשים בעת שהאיחוד האירופי מתמודד עם המשבר הבנקאי משנת 2008 ועם קריסת המערכת הבנקאית באיסלנד.
• חדלות פירעון חוצה-גבולות, חוק מודל חדלות פירעון ו"הליכי הכרה" בהליכים זרים מחוץ למדינה.

אכיפת דיני מס מקומיים לצד תחולת דיני האיחוד האירופי, במקרים של התנגשות ביניהם:

• אכיפת דינים (חוקי המכס) של האיחוד האירופי לצד אכיפת הדינים המקומיים של מדינות האיחוד ודרכי הפרשנות במקרה של התנגשות.

אכיפת דינים משליטי סדר במסחר בינלאומי:

• צווים זמניים חוצי גבולות נגד Google.

אכיפת דינים משליטי סדר במסחר בינלאומי והתנגשותם עם שיטות משפט זרות:

• דיני תחרות חוצי גבולות ושיקולי בתי המשפט בהתייחס להצהרות של ממשל זר (השר למסחר הסיני) המבקש להצדיק את הפגיעה בתחרות מטעם הממשל הסיני.
• התנגשות בין דיני דלוור לדיני סין, ביחס להליכי גילוי מסמכים לבקשתם של בעלי מניות.

• משמעותה של הודעה המוקדמת ואי-מילויה במועד שנקבע לכך במסמכי ההתאגדות של החברה.
• לוחות זמנים – משמעו של מנגנון חוזי מורכב המאפשר דחיית תאריך סגירה בעסקת מיזוג ולאחריה, מסירת הודעת ביטול.
• מועדים להגשת מידע על מועמדים לדירקטוריון מטעמם של בעלי המניות והשלכות הפרת מועדים אלו.

קלאסיקה:

• תקנון החברה הינו חלק מחוזה רחב אשר חל ומחייב את כלל הדירקטורים, נושאי המשרה ובעלי המניות, ואשר נוצר בדלת אמותיו החוקיות של חוק החברות הכללי של דלוור.

• התניית סגירת עסקת המיזוג בקבלת חוות דעת משפטית שאיננה מושגת.
• שינויי שוק המשפיעים על היכולת למלא אחר התנאים המוקדמים לסגירת עסקת המיזוג.
• "שינוי נסיבות מהותי" בין חתימה לסגירה והתנגדות מוכר לסגור עסקה.
• תרמית ומצגים כוזבים בהסכם המיזוג והשפעתם של אלה על סגירת עסקת המיזוג.
• על הקשר שבין תרמית בסעיף "המצגים" שבהסכם המיזוג ובין סעיף "שינוי נסיבות מהותי" שחל בין החתימה לסגירת עסקת המיזוג.

קלאסיקה:

• פירוש המונח "מהותי" בהקשרו לסעיפי "המצגים וההתחייבויות" שבהסכמי מיזוג וכיצד נבחן ונמדד המונח "שינוי נסיבות מהותי"?

• השלכות התחזקותה הכלכלית של החברה במהלך תקופת התקשרותה בעסקת מיזוג למכירת מניותיה?
• ביטול עסקת מיזוג אחת לאחר החתימה, לטובתה של עסקת מיזוג אחרת.

קלאסיקה:

• חובות האמונים של הדירקטוריון בעת מכירת החברה ושאלת חובתו לערוך מכרז (התמחרות) בין מספר מציעים במסגרת מקסום רווחי החברה.

• זכויות הצבעה וזכויות עדיפות למניות בכורה במקרה של פירוק.
• זכויות הצבעה וזכויות חסימה למחזיקים במניות סוג בקשר לגיוס הון חיצוני.
• זכויות הצבעה והשאלה האם מניות סוג מחייבות את קיומן של הצבעות במסגרת אסיפות סוג.
• זכויות הצבעה וזכויות הסכמה של המחזיקים במניות סוג – משמען והשלכותיהן.

• חובות הדירקטוריון מרגע החשיפה והגילוי של עבירות שבוצעו בתאגיד ושהדירקטוריון לא חשפם במועד – ההלכה בדלוור.
• האם חקירה של עבירות התאגיד על ידי הדירקטוריון מנקה את הדירקטורים מאחריותם לכישלון הפיקוח.
• דיווחים מתקנים של הדירקטוריון לאחר הפרת חובות הגילוי שאותן לא השכילו למנוע.

• העברת נכסי חברה שביצע דירקטור לפירעון חובות אישיים ו"הגנת תמורה" של הרוכש.
• נפקותו של שינוי בחוזה אשר לא עיגן התאמה של התמורה החוזית.
• התנגשות דינים ביחס לזכות המחזיק למכור מניות ו"הגנת תמורה" של הרוכש.
• דינה של הבטחה מסחרית בין שותפים אשר לא כללה תמורה.
• הפרמטרים לקביעת תמורה הולמת בעד נכסי חברה בקשיים פיננסים.

• טענה לקיומה של דבוקת שליטה במסגרת המחלוקת על סטנדרט הביקורת השיפוטית.
• האם משקיעים שתיאמו אסטרטגיות השקעה במשך עשרות שנים, התגבשו לכדי דבוקת שליטה?
• קטלוגה של עילת תביעה של דילול כעילת תביעה נגזרת והלכת Gentile הקובעת חריג בהתקיימה של שליטה בחברה.
• המבחנים לקביעתה של "דבוקת שליטה" לצורכי הפיכתה של עילת הדילול לעילת תביעה דואלית.

קלאסיקה:

• טענות של דילול הון אסור בחברה מגבשות עילות תביעה נגזרות בלבד, משום שדילול בערך הון המניות של החברה הוא התוצאה המתחייבת (מנקודת ראות חשבונאית) של ההפחתה בשווי של כלל החברה, שבה כל מניה מייצגת נתח שווה.

• הצהרה ציבורית על היעדר כוונה להגדיל את שיעורי האחזקה בשותפות והשפעתה על ערך שווי יחידותיה.
• מכירת חברה במסגרת מימוש בטווח קצר של אחזקות אקטיביסטים וההשפעה על מחיר המניה.
• הצהרה ציבורית על כוונה לממש אופציית Call והשפעתה על מחיר המימוש.

• "החשש המשפטי" מכוח ההשפעה של בעל השליטה בעסקאות חברה שלבעל השליטה אינטרס אישי בהם.
• תחולת MFW על עסקת מכירת שליטה לצד שלישי ומתן מניות מיעוט לבעל השליטה המוכר בחברה המתמזגת.
• תחולת MFW על עסקת מכירת שליטה לצד שלישי ו"הטבה מיוחדת" לבעלת השליטה.
• תחולת MFW על סיווג מחדש של הון חברה.
• האם יש להחיל את הלכת MFW על החלטת דירקטוריון להעניק תמריצי בכירים למנכ"ל שהינו גם בעל השליטה?

• חברות של למעלה מחמישים שנה בין דירקטור למשפחת השליטה בחברה.
• בעלות משותפת במטוס פרטי בין הדירקטור ובין בעל השליטה.
• השקעות של בעל השליטה בעסקיו הפרטיים של הדירקטור.
• קווים לדמותו של הדירקטור העצמאי – סיכום ההלכות בדלוור.

• האיסור על חברה לסייע ברכישת מניותיה ומבחני ה"סיוע פיננסי".

1. משברים
משבר הסאב פריים – אחריות של מי?

• מורכבות הליכי האיגוח ואחריותם של המשתתפים בהנפקה למצגים הכוזבים שנכללו בהם.
• אחריותן של בתי ההשקעות לנזקי פנסיות לפי חוק ERISA.
• חילוצן של פרדי מק, פאני מיי וג'יני מיי.
• אחריות חברות דירוג האשראי.

2. שינויים
התאמתן של "עבירות המידע" לזמנים מודרניים:

• הבעת דעה של נושא משרה.
• מרכיבי עבירת האיסור על מסחר במידע פנים בהתייחס למידע שעבר בשרשור למקבלי טיפ.

3. מגמות
הליכי פירוק חוצי גבולות:

• קיזוז בין שני בנקים בהליכי פירוק המתנהלים באיסלנד ובסקוטלנד.
• ניסיונותיו של הנאמן לנכסי מאיידוף להשיב אל קופת נכסי הפירוק כספי השקעה של משקיעים זרים.
• "חוק המודל" והכרה בהליך פירוק זר עיקרי (הדין בסינגפור).

4. מדיניות
ביקורת שיפוטית:

• הגנה לבעלי מניות מיעוט בעסקאות going private המקימות לדירקטוריון את חזקת שיקול הדעת העסקי.
• כוחה של הצבעת האסיפה "לטהר" ניגודי עניינים פוטנציאליים בדירקטוריון באופן שמקים את חזקת שיקול הדעת העסקי.

5. חדשנות
אקטיביזם של בעלי מניות מיעוט:

• הטלת אחריות על אקטיביסטים בגין סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.

6. התרחבות
מפרי חובות התאגיד שאינם אמונאים:

• מיהו ה"מקדם" שאיננו בעל תפקיד בחברה אך צפוי לשאת באחריות בגין עבירות שביצעה?
• אחריותה של יועצת פיננסית חיצונית לחברה על מרבית מנזקי בעלי המניות הנובעים מהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.
• הטלת אחריות על אקטיביסטים בגין סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.

7. שערוריות
סקנדלים מונומנטליים:

• הלוויתן הלונדוני של ג'יימי דיימון.
• המניפולציה על שער ה-LIBOR.
• עשור לניהול תיק הפירוק של ברנארד מאיידוף.

• האיסור על אחזקת מניות מיעוט בחברה מתחרה במסגרת הגבלת עיסוקו של עובד.
• "נתח הוגן" לעובד שפיתח המצאה שנרשמה כפטנט.

• מגבלות על זכות העיון של דירקטור מרגע שמתמנה לחברה כונס נכסים.
• מגבלות על חשיפת מסמכי חברה-בת סינית, לנוכח דיני הגילוי החלים בסין המתנגשים עם דיני הגילוי החלים דלוור.
• אלו תנאים ומגבלות על זכות העיון במסמכי חברה יחולו – האם אלו של סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור או אלו של חוזה התפעול?
• סמכותו של בית המשפט לדחות בקשת גילוי ועיון במסמכי חברה לנוכח חשד למניעים פסולים של עורך דינו של המבקש בהגישו את הבקשה.
• החלת מבחני "התכלית האמיתית" לבקשת הגילוי והעיון במסמכי חברה לפי סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור.
• האם קיימת חזקת סודיות על מסמכים נשוא הליכי גילוי ועיון לפי סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור?

קלאסיקה:

• האם בעל מניות אשר קיבל מסמכים סודיים של החברה במסגרת הליכי גילוי ועיון לפי סעיף 220 לחוק החברות הכללי של דלוור, רשאי כעת לעשות שימוש במסמכים אלה, אשר החברה רואה בהם כחסויים וכפופים להסכם סודיות עליו חתם בעל המניות במועד עריכת גילוי המסמכים?

ארה"ב:

• העברות במרמה של נכסי חברה חייבת ופטור מתחולת צו הקפאת ההליכים והגשת תביעות בגינן.
• אישיות משפטית נפרדת באשכול חברות – התנגדותו של נאמן חברת-אם בפירוק, למכירת נכסי חברת-הבת.
• האם ניתן לתפוס ולהשיב אל קופת הפירוק רווחים פיקטיביים של משקיעים מתרמית פונזי, שזה מכבר הועברו אליהם?
• האם נכסי משקיעים שאבדו לאחר תרמית הפונזי של מאיידוף, שייכים למשקיעים (צד ג'), או שמא לקופת הפירוק?
• תפיסת נכסי חברת מאיידוף שהועברו בתמורה לצד שלישי נתין זר, על ידי שני נתין זר אף הוא.

אוסטרליה:

• המבחנים לקביעת הברחת נכסים אסורה בסמוך לפני היקלעותה של חברה לחדלות פירעון.
• מבחני "האדם הסביר" המוחלים על פעולות נושאי המשרה ביחס לנכסי החברה ערב כניסתה לחדלות פירעון.

אנגליה:

• נפקות מכירת מניות שבידי נאמן בערב הסעודית לצד ג', שהיו בבעלות חברה אנגלית שנקלעה לחדלות פירעון – התנגשות דיני הנאמנות בערב הסעודית לדיני חדלות הפירעון האנגלים.
• העברות נכסים של אב לחברות בבעלות בנו בסמוך לפני פתיחת הליכי כינוס.

• עסקאות צדדיות הכוללות גם את המשך העסקת המנכ"לית שהינה גם בעלת השליטה המוכרת בעסקת המיזוג.
• תקיפת הליכי גיבוש עסקת מיזוג אשר נוהלו על ידי מנכ"ל שקיבל הטבה ואף התקשר בעסקה צדדית להמשך העסקתו לאחר השלמת העסקה.

• פרשנות חוזה בהתייחס לשאלה, האם היתה למוכר חובת גילוי חוזית כלפי הרוכש, בקשר לשינויים בחברה עד למועד סגירת עסקת המיזוג?
• פירוש סעיף הדחה של בעל מניות בקרן השקעות ומילוי "חוסרים חוזיים" באמצעים פרשניים.
• פרשנות תחולת סעיף חוזה הקובע פיצויים לנפגע מהפרה אל מול העובדה כי בפועל הנזקים היו אפסיים.
• מחלוקת פרשנית באשר לגיבושה של הזכות החוזית של מוכר לקבל תמורה עתית הנגזרת מהכנסות עתידיות של החברה.
• פרשנות להסכם LLC הקובע את התנאים שבמסגרתם יכולים מחזיקים מיעוט לאלץ הליכים של רכישתם החוצה (Sale Exit) בהליכי Repurchase.
• פרשנות לסעיפי "מאמצים סבירים" שבעסקאות מיזוג.
• פרשנות סעיף שיפוי בהסכם מיזוג על פי עקרונות פרשנות חוזים באנגליה.
• פרשנות חוזית לסעיף הגנה על השקעתו של משקיע מפני דילול על פי עקרונות פרשנות חוזים בסינגפור.
• פרשנות חוזה שאינו משקף את רצון הצדדים עקב טעות המנסח בהתייחס לחלוקת דיבידנדים.
• דינן של הבטחות והתחייבויות לבר-חוזיות שלא נכללו בהסכם הכתוב.
• פרשנות "מצגי שביעות רצון" מצידו של הרוכש בעסקאות מיזוג אל מול סעיפי "המצגים וההתחייבויות" של המוכר.

• ארצות הברית: עצימת עיניים של הבנקים לתרמית הפונזי של מאיידוף והאם ניתן לחייבם להשיב כספים לקופת הפירוק בגין ניהול חשבונות החברה?
• אונטריו, קנדה: זכויות בנק אל מול בעל שליטה בחברה שניצל חברה לטובתו האישית.
• סינגפור: חובות הזהירות של בנקים בעת ניהול חשבון ניירות ערך ומסחר בהם בשם הלקוח.
• אנגליה: חובת הזהירות הייחודית של הבנק לפיה עליו להימנע מביצוען של הוראות הנחזות כתרמיתיות.

• באלו נסיבות יתערב בית המשפט במינוי דירקטורים ממלאי מקום אשר מונו על ידי הדירקטוריון, ואימתי יינתן צו לכינוס אסיפת בעלי מניות?
• תיאוריית "הסופר דירקטור" והשאלה עד כמה רשאי דירקטוריון להתנער מממשל תאגידי תקין במסגרת רצונו לפטר דירקטור?
• כיצד מתמנה דירקטוריון החברה, והאם התפטרות דירקטור בהודעה בעל-פה ומינוי דירקטור חדש תחתיו בישיבה טלפונית, מותרים על פי דין?
• האם ניתן לקבוע מנגנון פיטורי דירקטורים בתקנון חברה הנוגד את המנגנון הקבוע בחוק החברות?
• האם פיטורי דירקטורים הנעשים שלא בדרך הקבועה במסמכי ההתאגדות של החברה במסגרתם של מאבקי שליטה, הם ברי-ביטול (voidable) או שמא בטלים (void)?
• מאבק שליטה מסוג מאבקי פרוקסי והמאבק על הרכב הדירקטוריון במסגרת ניסיונות להשתלטות עויינת.
• אשרור הרכב הדירקטוריון על ידי בית המשפט לפי סעיף 225 והיקף סמכותו של בית המשפט במסגרת זו.
• האם ניתן לפטר דירקטור באמצעות מינוי אחר תחתיו, מבלי לפטר בפועל את הדירקטור הראשון?

• האם ההבטחה לערוב לרווחים התגבשה לכדי שידול תרמיתי של משקיעים?
• שידול אדם בן 80 הסובל מאלצהיימר להשקיע במניות חסרות ערך כהתנהלות המוגדרת כ"חסרת מצפון".
• מצגים כוזבים בעסקאות מיזוג מורכבות ודיני האיסור על שידול משקיעים.
• שידול תרמיתי של משקיע כעילה נזיקית וכעילה של הפרת חובות האמונים.

• התפרצות ליסטריה במוצרי גלידה: באילו מקרים יראו ב"פספוס" של הדירקטוריון לגלות את קרותו של אירוע שהתרחש בחברה, ככישלון פיקוח תוך הפרת חובות האמונים שלו?
• פריצת קיימברידג' אנאליטיקה לנתוני פייסבוק: חובות הפיקוח של הדירקטוריון על תקינות מנגנוני ההגנה של מערכות החברה.
• התפרצות הליסטריה במוצרי הגלידה: חובות הפיקוח של דירקטוריון במעלה האשכול על פעילות הקבוצה באמצעות חברה-בת.
• הפרות חוק הלבנת הון ותרמיות שבוצעו על ידי חברות-בת של תאגיד פיננסי גדול והטלת אחריות אישית על הדירקטורים.
• זיהום מי נהר על ידי אחד ממפעלי החברה והפרת תום הלב של הדירקטוריון.
• תשלומי שוחד לפקידי ממשל זר על ידי הנהלת החברה והפרת חובות הפיקוח של הדירקטוריון.
• הפרת חוקי היבוא והיצוא של סיגריות: מה נדרש התובע בתביעה נגזרת להוכיח, בעילה של הפרת חובות הפיקוח של הדירקטוריון?
• מהו דינם של דירקטורים בחברה, אשר נמצאה אחראית בשלוש מדינות זרות להפרה של דיני התחרות וההגבלים העסקיים?

• האם אורגנים בחברה חבים חובות אמונים כלפי נושי החברה, ואם כן, מאיזה שלב?
• האם נושים יכולים להתערב בהחלטת חברה להגביר את נטילת הסיכונים, בשעה שהנהנית העיקרית מהרווחים במידה שהמהלך יצלח, תהיה קבוצת בעלי המניות, אך מנגד, בנזקים שייגרמו לחברה תישא קבוצת הנושים?
• אימתי קמה לטובת נושה זכות עמידה להגיש תביעה נגזרת בשם חברה?
• האם מעמדו של נושה-תובע משתנה לנוכח שובה של חברה "מחדר המתים הפיננסי" וחזרתה לסולבנטיות?
• מיהו "נושה" של חברה אשר לו זכות עמידה לתקוף חלוקת דיבידנד של הדירקטוריון בטענה כי בוצעה בניגוד לסעיף 174 לחוק החברות הכללי של דלוור?
• קלאסיקה – סעיף 174 לחוק החברות הכללי של דלוור אשר מסמיך נושה של חברה לתקוף חלוקת דיבידנד על ידי הדירקטוריון תוך פגיעה בכרית הביטחון?

• קריסת המערכת הבנקאית באיסלנד והשפעתה על התאגידים הפיננסיים אשר להם חברות-בת במדינות נוספות באיחוד האירופי.
• השלכות פירוקו של תאגיד פיננסי לא סולבנטי על חברה-בת זרה שהינה סולבנטית ועד כמה נכון לקשור בין השניים.
• התנאים להכיר בהליך פירוק המתנהל בצ'ילה כהליך זר עיקרי (הליך הכרה), על פי הדין הפדרלי באוסטרליה.
• חדלות פירעון חוצה גבולות והכרה בהליך זר עיקרי לפי חוק המודל שחל בסינגפור.
• למי סמכות השיפוט לדון בשאלות הקשורות בממשל תאגידי של חברה המשתייכת לאשכול חברות חוצה גבולות על פי רגולציית בריסל?

ארה"ב:

• ערכאת הערעורים השנייה בארה"ב – האם התביעה נדרשת להוכיח כי המשתמש במידע הפנים, ידע על הטבה שקיבל מוסר המידע בעד המידע שמסר?
• ערכאת הערעורים התשיעית בארה"ב – המבחנים לקביעת קיומה של "תועלת אישית" של מוסר המידע?
• בית המשפט העליון בארה"ב – האם נדרשת ידיעת מקבל המידע (tippee), כי איש הפנים מוסר המידע (tipper) קיבל טובת הנאה על מנת שתקום כלפיו אחריות פלילית?
• ערכאת הערעורים השנייה בארה"ב – האם הנחייה שנמסרה לחבר המושבעים, שעמדה בניגוד להכרעה שניתנה על ידי ערכאת הערעורים השנייה בפרשת Newman, היא מספיקה על מנת להפוך הרשעה על פיה?

קלאסיקה אמריקאית – רווחו האישי של מוסר המידע.

קנדה:

• הרשות לניירות ערך באונטריו קנדה – הדין החל לנוכח גלגולו של מידע ממקבל המידע מאיש הפנים, למקבלים נוספים אחריו בשרשור.
• ערכאת הערעורים של אונטריו – ידיעתו של מקבל המידע בשרשור (tippee), ביחס לקיומה של "מערכת יחסים מיוחדת" של מוסר המידע (tipper) עם החברה המנפיקה.

הסתמכות משקיעים ותיאוריית תרמית-על-השוק:

• אימתי יש להוכיח את רכיב הסתמכות התובע על מצג-השווא בניירות ערך, האם בשלב ההוכחות לגופה של תביעה או שמא כבר במועד הבקשה לאישור התביעה הייצוגית?
• עקרונותיה של הלכת Basic והאם ניתן להתבסס עליה בשלבים המוקדמים של בקשה לאישור תביעה ייצוגית?

דינן של דיעות ועמדות של נושאי משרה בחברה שהינן בבחינת "ניפוח" עובדות או הצהרות הצופות פני עתיד:

• הגבלתה של החסינות המוענקת להבעת דיעה או עמדה, ובאילו מקרים דיעה אישית תתגבש לכלל מצג כוזב ומטעה כלפי ציבור המשקיעים.
• החובה לגלות באופן ראוי ומלא פרטים שהחברה מוסרת ומתי הצהרות מנופחות מתגבשות לכלל מצג כוזב ואי-גילוי נאות.

זהותם של המוסרים מידע כוזב ומטעה לציבור המשקיעים:

• גבולות אחריותם של גורמים חיצוניים לחברה מדווחת, שהשתתפו בעריכת מסמכי הדיווח של החברה הציבורית.
• מיהו בגדר "מוסר" ההודעה אשר כללה גם מצג שווא?
• האם ניתן להטיל אחריות על עורך ניוזלטר אינטרנטי בגין מצגים כוזבים שמסר ביחס לחברה ציבורית במסגרת הפרסומים שבחסותו?קלאסיקה – הלכתBasic ותיאוריית "תרמית-על-השוק".

• מסחר בתדירות גבוהה מניפולציה על שערי מניות ותחולה אקסטרה-טריטוריאלית של דיני ניירות הערך האמריקאים.
• הטלת קנסות גבוהים בגין עבירת ההשפעה בדרכי תרמית על שערים המבוצעת על ידי תאגידים פיננסיים.
• עבירת "סימון סגירה" המשפיעה בדרכי תרמית על מחיר ושערי המניות.
• תחולה אקסטרה-טריטוריאלית של דיני ניירות ערך וזכות בתי המשפט בארה"ב לשפוט נתינים זרים בעבירה של השפעה בדרכים תרמיתיות על
  שערי מניות.
• תרמית בעת קביעת שער ה-LIBOR.
• אכיפת הדין על המסייעים לעבירה של השפעה בדרכי תרמית על שערי מניות.

• אכיפת עילות תביעה השייכות לחברה על ידי בעלי המניות – מיהו המוטב בתביעה נגזרת ומיהו המוטב בתביעה ייצוגית?
• אכיפת זכות הצבעת בעלי מניות מיעוט וממשל תאגידי תקין בחברה שיש לה בעל שליטה בהון ובכוח ההצבעה.
• אכיפה על ידי בעלי מניות המיעוט של תנאי החוק והסכם בעלי המניות במסגרת הליכי הצעת רכש לרכישת שליטה בחברה.
• קלאסיקה – האם בעלי מניות הינם בגדר "מוטב צד שלישי" אשר זכאים לדרוש את אכיפת הסכמי החברה על אף שאינם צד להם?

• השפעתו של "מחיר המכירה" שנקבע בעסקת המיזוג במסגרת הליכי הערכת שווי בבית המשפט.
• שקילת כלל השיקולים והמרכיבים הרלבנטיים להערכת השווי אל מול מתן משקל שונה לשיקולים ולמרכיבים השונים.
• האם בית המשפט הצ'נסרי ניצל לרעה את שיקול דעתו כאשר קבע כי מחיר השוק הבלתי מושפע של מניות החברה מהווה אינדיקציה מכרעת למציאת השווי ההוגן של מניות העותרים המערערים?

• סטנדרט הביקורת השיפוטית ביחס לתוכנית תמריצים והטבות לדירקטורים.
• האם תוכנית תמריצי בכירים שאושררה על ידי אסיפת בעלי המניות, נהנית מ"האפקט המטהר" של הלכת Corwin אשר מעניקה חסינות מפני התערבות שיפוטית?
• חוזקה המוגבל של הגנת "אשרור האסיפה" ביחס לתוכנית חלוקת אופציות שהינה כללית ומעניקה לדירקטורים סמכות חלוקה רחבה מידי.
• חלוקה לא הולמת לבכירים תוך הפרת חובות האמונים וביקורת שיפוטית.
• תמריצי בכירים, חובות אמונים, עניין אישי, והאם ניתן לשלב בתוכנית התמריצים סעיף הפוטר את הדירקטורים מתביעות בגין עניינם האישי?
• קלאסיקה – דוקטרינת האשרור של תוכניות תמריצי בכירים על ידי האסיפה, השלכות האשרור על עסקאות עניין אישי וביקורת שיפוטית.

• בקשה לחייב מוסדות פיננסיים גדולים כמסייעים לתרמית מאיידוף.
• האם נכסי משקיעים שאבדו לאחר תרמית הפונזי של מאיידוף, שייכים למשקיעים (צד ג'), או שמא לקופת הפירוק?
• דרישת הנאמן של של חברת מאיידוף כי משקיעים יחזירו רווחיהם הפיקטיביים לקופת הפירוק.
• האם ההגנה על נזקי משקיעים מכוח חוק SIPA, קובעת גם את האפשרות לבצע התאמות לסכומים המגיעים לנושים (המשקיעים) מבחינת ריבית ואינפלציה?
• ייחודיות מעמדו של נאמן המתמנה מכוח חוק SIPA; האם פיקארד הוא שליח הממשל?
• השבת רכוש מנעבר זר, שקיבל את הרכוש האמור מנעבר זר קודם – תיק מאיידוף חוצה גבולות.

• מבחני "השיתוק התאגידי" כעילה לפירוק מרצון.
• פירוק מרצון אל מול הסכמות המעוגנות בהסכם בעלי מניות.
• פירוק מרצון לנוכח מבוי סתום (deadlock) בדירקטוריון.
• שימוש בבעל תפקיד (משמורן) לשם פירוק מרצון של חברה רווחית ומכירתה כעסק חי.
• פירוק מרצון בהמשך לאי-מילוי אופציית call של בעל מניות והשמירה על נושי החברה.
• מימוש זכות חוזית לפירוק מרצון על ידי בעל השליטה משאופציית put לא מולאה.

• "פיצויי שחרור" ותשלום בעד הזכות להפר תניות מגבילות בחוזה.
• פיצויים בגין הפרת אג"ח – האם לפי "שווי ההפסד" בפועל או שמא לפי מנגנון הפיצוי החוזי הקבוע באג"ח?
• התנערותה של חברה מהתחייבויותיה כלפי מחזיקי אג"ח ושאיפתה לפצות פיצויים נומינליים ולא חוזיים – מקומה של תורת ההפרה היעילה במשפט בדלוור.

• דרישת בית משפט מבעל שליטה לסייע פיננסית לחברה בשליטתו.
• עסקאות מיזוג ורכישה של חברות באשכול המונעות מצורכי חברת-האם בתזרים מזומנים – אימתי הן בגדר עסקאות עצמיות?
• זכותו של בעל שליטה לסרב לרצונו של דירקטוריון להתקשר בעסקת מיזוג.
• האם מכירת שליטה לצורכי השגת "נזילות פיננסית" מציבה את בעל השליטה בניגוד עניינים בעסקת המיזוג?
• קלאסיקה – זכותו הבסיסית של בעל שליטה למכור את אחזקותיו.
• קלאסיקה – זכותו של בעל השליטה לבחור ולקבוע את תנאי מכירת שליטתו בחברה.

• טענות בדבר תרמית והשפעתם אם בכלל על מגבלות חוזיות של זכות ההסתמכות של קונה בהסכם מיזוג.
• תביעת רוכשת בעסקת מיזוג כי שילמה ביתר את תמורתה של חברה-בת על בסיס מצג מטעה שהוצג לה במהלך הדיו-דיליג'נס אך לא נכלל כמצג בפרק המצגים וההתחייבויות בעסקת המיזוג.
• האם הסכם מיזוג הכיל סעיף אי-הסתמכות (anti-reliance representation clause) תקף ואפקטיבי אשר מונע מהחברה מלהוכיח את התרמית הלבר-חוזית לה היא טוענת?
• הקשר שבין זכות ההסתמכות החוזית המוגבלת של קונה על סעיף המצגים וההתחייבויות בהסכם ובין החובה מכוח דיני ניירות הערך שלא להציג מצגים כוזבים במסגרת שידולם של משקיעים.

• קשייו של בית המשפט אשר נדרש לערוך הערכת שווי הוגן לחברה.
• האם חברה יכולה להימצא במעמד של מפרה את חובות האמונים?
• ניגוד עניינים של דירקטור המתמנה מטעם בעלת המניות לנוכח קיומה של תביעה תלויה ועומדת בין החברה ובין בעלת המניות הממנה.
• עסקת חברה עם בעל השליטה תוך דילול הונם של המיעוט עד להוצאתם אל מחוץ לחברה.
• דינה של השתלטות עויינת המתבצעת דקות ספורות לאחר סגירתה של עסקת מיזוג וחוסר תום ליבו של הדירקטוריון.
• האם ניתן לקבוע מנגנון פיטורי דירקטורים בתקנון חברה הנוגד את המנגנון הקבוע בחוק החברות?
• האם הצעת רכש שלוותה בחלוף שנתיים לאחר מכן במכירת השליטה בעסקת מיזוג נעשתה שלא כדין עת עסקת המיזוג הושלמה במחיר פי-שלושה ממחיר המכירה בהצעת הרכש?
• חובות הגילוי במסגרת הליכי בדיקות נאותות לקראת סגירתה של עסקת מיזוג.
• פרשנות חוזה וסעיף "מאמצים סבירים" להביא לסגירת עסקת מיזוג.

• בחינת תניות נועלות בעסקת המיזוג תוך התייחסות להשפעתן על מכלול העסקה וההסכם.
• האם גלולת רעל (poison pill) בעסקת מיזוג אשר מפלה בין משקיעים שונים הינה תקפה ומותרת על פי דין?
• האם קיימת חובה למכור חברה בהליכי מכרז פומביים?
• תניות נועלות ופגיעה בהגינות העסקה.
• קלאסיקה – השתלטות עויינת של המיעוט תניות נועלות וחזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון (פרשת Unocal).
• קלאסיקה – אימוץ תניות נועלות שנועדו למנוע כניסתם של מתחרים למורת רוחם של בעלי מניות המיעוט וניגוד העניינים של הדירקטוריון (פרשת Omnicare).

• אכיפת התחייבות בעלת מניות ונושאת משרה בכירה בחברה שלא להתחרות בחברה ולשמור על סודות המידע שלה.
• הקמת חברה לצורכי השמצת פועלה של חברה אחרת והתערבות נזיקית בתועלת כלכלית עתידית.
• גזל סודות מסחריים חוצי גבולות והפרת חוק הסודות המסחריים האחיד של דלוור (DUTSA – Delaware Uniform Trade Secrets Act).
• השקעתה של חברת השקעות בשתי חברות מתחרות על בסיס מידע שיש לה – האם התגבש לכלל ניצול של סודות מסחריים?
• נאמנות עובד כלפי חברה ונאמנות קונסטרוקטיבית של מי שמסייע לבעל הנאמנות להפר את נאמנותו כלפי המוטב.
• תביעה כנגד דירקטוריון אשר אישר עסקת מיזוג לרכישת חברה שנבנתה על יסודות של גזל.

• הסכם רישיון שימוש והפרת סעיף השקעת "מלוא המאמצים" לשווק את המוצר ולהגיע ליעדים מסחריים.
• חובות על פי דין המוטלות כלפי בנק לנקוט בכל "האמצעים הדרושים" להבטחת מתן שירותים פיננסיים בצורה הולמת.
• סעיף "מאמצים סבירים" בעסקת מיזוג ביחס להשגת יעדים לאחר השלמת העסקה אל מול חובות האמונים של הדירקטוריון החדש.
• האם עסקת מיזוג מאוחרת התגבשה לכלל הפרת סעיף "מירב המאמצים" בהסכם בעלי המניות ביחס לשמירה על הונו של משקיע קודם?
• האם ניתן לראות ביישום סעיף "מאמצים סבירים" לסגירת עסקת מיזוג וויתור משתמע על זכותם החוזית של הצדדים לבטל את ההסכם?

• אחריותו של יועץ השקעות שהפיץ מצג כוזב של חברה.
• האם "מוסר" או "מפיץ" מידע כוזב עונה להגדרת "מציג" מצג שווא הנושא באחריות בגין הפרה של האיסור על פי דיני ניירות ערך?
• קלאסיקה – מסירת מצג כוזב בתשקיף חברה על ידי מי שאיננו אורגן בה.

• "דגלים אדומים" וחובת הציבור לחקור אותם.
• חזקת "תרמית-על-השוק" והפרכת החזקה בגין התעלמות משקיעים מתרמית שזה מכבר נחשפה.
• באלו מקרים מסחר המבוצע בסמוך לאחר גילוי המצג הכוזב משפיע על טענה בדבר הסתמכות הרוכש על המצג הכוזב?
• האם קיימת כלפי נפגע מתרמית, חובה מוקדמת לפעול בשקדנות סבירה לגילוייה?

• הימנעות מביקורת שיפוטית בעסקת חברה עם בעל השליטה בה: העסקה של בית המשפט הצ'נסרי עם בעלי שליטה בחברות דלווריות בפרשת MFW.
• אישור הלכת MFW בבית המשפט העליון בדלוור והגבלות על דרגת הביקורת השיפוטית בעסקאות חברה עם בעלי שליטה.
• סטנדרט הבחינה השיפוטית של פעולות הדירקטוריון הנחשדות כי היו נגועות בניגוד עניינים לאחר שפעולות אלו אושררו על ידי אסיפת בעלי המניות (פרשת Corwin – ההתחלה).
• האפקט "המטהר" של אסיפת בעלי מניות המאשררת החלטת דירקטוריון נגועה – פרשת Corwin זוכה למעמד הלכה פסוקה בעליון.
• ביקורת שיפוטית וסטנדרט הבחינה של עסקת חברה עם בעל השליטה בה שיש לו גם רוב נציגים בדירקטוריון מטעמו.
• קלאסיקה – ברירות הגנה לטובת המיעוט בעסקאות חברה עם בעל השליטה בה.

• תמורה רציפה על בסיס הכנסות החברה בעסקת מיזוג והאם מתקיימת חובת הרוכשת בכובעה כמנהלת להשיא רווחים לטווח קצר על מנת להבטיח תשלומי תמורה אלה למוכרת?
• אקטיביזם של בעלי מניות המבקשים להשיא רווחים לטווח קצר והתנגשות אג'נדות אלה עם חובות האמונים של הדירקטורים שמונו מטעם בעלת המניות האקטיביסטית.
• חובותיהם של הדירקטורים כאמונאים לאור דרישת בעל השליטה לפדיון אחזקותיו.
• לחץ מצד בעלי מניות מיעוט לביצוע תשלומים בטווח הקצר בראי מבחני "השליטה האפקטיבית".

• הגשת תביעה נגד חברה-אם גרמנית בגין הפרות חוזיות קשות המתבצעות על ידי חברה-בת דלוורית.
• "תפיסת" דירקטור נתין זר מכוח חוק הזרוע הארוכה במסגרת תביעות שעניינן תרמית בעסקת מיזוג.
• יישום חוק הזרוע הארוכה בסכסוך שעניינו שאלת זהותם של המחזיקים המניות בחברה.
• תרמית שבמסגרתה נוסדה חברה בדלוור וסמכות השיפוט של בתי המשפט בדלוור.
• סעיפי בחירת פורום נאות בהסכם בעלי מניות ואכיפת סעיף אי-תחרות על נתין זר.

• הליכי גילוי מסמכי חברה חוצי גבולות והחשש מפני מסחר במידע פנים
• הליכי גילוי ועיון במסמכי חברות באשכול
• נטילת סיכונים מוגזמת של אמונאים וזכות העיון של בעלי המניות במסמכי חברה
• זכות העיון של בעל מניות המבקש להתנגד למענקי פיטורים נדיבים של נושא משרה
• זכות העיון של דירקטורים בחברה
• בקשת גילוי מסמכי חברה במסגרת רצון לברר זכויות חוזיות הצמודות למניה
• דוקטרינת Corwin והאם היא משנה מהזכות החוקית של בעל מניות לעיין במסמכי חברה?
• חקירת ניהול כושל ובקשה לגילוי ולעיון במסמכי חברה
• ממשל תאגידי לקוי ודרישת בעל מניות לקבל לידיו מסמכי חברה
• איבוד לקוח עיקרי כתמריץ לבקשת בעל מניות להליכי גילוי ועיון במסמכי חברה

• שינויים שעורך דירקטוריון המובילים לביטול מגבלות עבירותן של המניות המוחזקות על ידי הדירקטורים
• אישור תוכנית תמריצים המתגבשת לכלל הפרת חובות האמונים ובזבוז תאגידי
• חוקיותו של הסכם הצבעה המכפיף את השקעתו של משקיע בתמיכה אבסולוטית בפעולות הדירקטוריון
• חוזקו המוגבל של אישור האסיפה לתוכנית תמריצי דירקטורים המעניקה כוח רב מידי לדירקטורים לממש את התוכנית
• חובת הוכחת נזק לחברה ולבעלי המניות בתביעה לאישור תמריצי בכירים תוך הפרת חובות האמונים
• חלוקת כמות משמעותית של מניות החברה לדירקטור יחיד ללא אישור האסיפה

• טענת תרמית של חברה כלפי בנק מממן ושאלת סופיות הדיון בהליכי פירוק חברה
• סמכותו של בית משפט של פירוק לבחון פסק דין וחוב על פיו אשר נטען כי הושג בדרכי תרמית
• מה נדרש עותר להוכיח בעת שהוא טוען כי פסיקה כנגדו הושגה בדרכי תרמית?
• קלאסיקה – האם נדרש עותר הטוען להשגת פסק דין באמצעי תרמית להראות כי הפעיל אמצעים סבירים על מנת לחשוף את התרמית במועד ההליך המשפטי?

• מעורבות בהפרת חוק כעילה וכבסיס למתן צו להפסקת כהונה כדירקטור על פי חוק החברות האוסטרלי
• המבחנים המשפטיים בארצות-הברית למניעתו המשך כהונתו של דירקטור
• קנסות מינהליים ואיסור לכהן כדירקטור בגין עבירה על חוקי ניירות הערך האמריקאים
• ניהול כושל כעילה על פי הדין באוסטרליה להוצאת צו למניעת כהונתו של אדם כדירקטור

• האם קיימת חובה פוזיטיבית של גילוי בהליכי דיו דיליג'נס?
• השלכות משפטיות לאי-הכללתם של ממצאי דיו-דיליג'נס בפרק המצגים וההתחייבויות
• חובות נושאי משרה בחברה המוכרת בעת הליכי דיו-דיליג'נס לקראת מכירת החברה

• כוחה של אסיפה לטהר עניין אישי פוטנציאלי של הדירקטוריון
• חשיבות כינוסה של אסיפה גם כשבעל השליטה מכוח אחזקה בהון נתן אישורו מראש לפעולה
• אקטיביזם של בעלי מניות מיעוט באמצעות כינוס אסיפה מיוחדת

• פירוק חברות באשכול ותביעת בעל מניות בגין אובדן שווי אחזקותיו
• הרמת מסך לבקשת בעלי מניות בגין פגיעה בשווי אחזקותיהם

• פיטורי מנכ"ל בחריגה מסמכות
• מאבקי שליטה ותיאוריית הסופר דירקטור
• מלחמת פיטורים בין המנכ"ל לדירקטוריון וחובות הנאמנות
• דמוקרטיה תאגידית במסגרת פיטורי מנכ"ל
• פעולות לשימור עצמי של המנכ"ל ודוקטרינת Corwin

• חובות אמונים של נושאי משרה בכירים עת הם בוחרים לעזוב את החברה ולעבור לחברה מתחרה
• השבת רווחים אסורים כלפי חברה שהשתתפה במודע בהפרת חובות האמונים של נושאי משרה כלפי מעסיקתם הקודמת
• נאמנות קונסטרוקטיבית כלפי מסייע לנושא משרה להפר כלפי חברה את נאמנותו והשבת רווחי ההפרה
• נאמנות קונסטרוקטיבית בין נושא משרה בכירה לבין החברה

• קלאסיקה: העברת נכסי חברה לבעל שליטה בתמורה לא הולמת
• אובדן זכות עמידה להגשת תביעה נגזרת בגין רכישת התובעים החוצה במסגרת עסקת מיזוג וצמצום הלכת Gentile
• הסיבות לגישה המשפטית לפיה יש לפרש בצמצום רב את הזכות לעילה דואלית (ישירה ונגזרת) בהתייחס לפגיעה בשווי חברה על ידי בעל השליטה

• פרשת הלוויתן הלונדוני ובחינת תוכן חקירת דירקטוריון חברת-האם את אי-הסדרים שבחברת-הבת
• תרמית בחברת-הבת וכישלון גילוי נאות בדירקטוריון חברת-האם כלפי ציבור משקיעיה
• נטילת סיכונים בתקופה של שינויים רגולטוריים מהותיים המובילים בסופו של דבר להפסדים לחברה
• אי-זיהוי דגלים אדומים על ידי דירקטוריון תאגיד פיננסי וחשיפתן המאוחרת של עבירות המתבצעות בחברות-הבנות
• ניווט חברה בתקופה רגולטורית סוערת ומכירתה במסגרת ניסיונות להימנע מתוצאות המשבר

• לא כל שינוי הוא לטובה – Material Adverse Change עורכי הדין גיא פורר ועמית שטיינמן
• בעקבות פרשת אקרון – רוח חיה בסעיפי "שינוי מהותי לרעה" במיזוגים ורכישות עורך הדין רונן מונוסביץ
• כלכלת שיתוף ותפקידה בהגברת התחרות עורך הדין צבי זיסק ועורך הדין (רו"ח) עמית אלמגור
• האם ניתן לדחות על הסף עתירה לפשיטת רגל שלא מרצון בשל חוסר תום לב של הנושים שהגישו את העתירה?
• מעמדו של נושה בתביעה נגד דירקטוריון חברה סולבנטית ונגד בעל השליטה בה
• התנגדותה של הרשות לניירות ערך האוסטרלית למינוי בעל תפקיד לחברה סולבנטית
• פירוק חברה אל מול הסדר נושים
• תום לב של נושה בעת הגשת בקשה לפשיטת רגל ומתי בקשה לפשט"ר איננה כלי ראוי לגביית חוב

• זכות חוזית לפיצוי ולשיפוי בגין אי-התאמה בסעיף המצגים וההתחייבויות בעסקה למכירת מניות חברה – הדין באנגליה
• פרשנות חוזה אשר קבע "דמי הצלחה" ליועץ פיננסי שלא בהכרח קשר בין הצלחת פעולות היועץ למכירת החברה בפועל – הדין בקנדה
• בחינת סעיף המגביל את זכות השיפוי בגין מצגי עסקת מיזוג ואופן פירושו – בבית המשפט העליון בדלוור
• דוקטרינת "יזהר הקונה" לצד סעיפי המצגים וההתחייבויות בעסקאות מיזוג – בית המשפט הצ'נסרי בדלוור

• מכירה בהולה של אחזקות הדירקטורים יום לאחר השגת אישורים לתרופה לנוכח הסתייגות השוק והסתרת עובדה זו
• זכות התביעה של חברה נגד בעל שליטה בגין מסחר שביצע על בסיס מידע פנים מהותי של החברה
• החרגת חלק מהדירקטורים מהסכמי נעילה באופן שאפשר להם למכור אחזקותיהם במהירות על בסיס מידע פנים של החברה
• ביטול הסכמי נעילה ומכירה בהולה של אחזקות הדירקטורים לנוכח פרטים מטעים ביחס לטיב הטכנולוגיה של החברה במצגי התשקיף

• אכיפה מינהלית כנגד רואי חשבון בגין התנהלות מקצועית לא ראויה
• אחריות רואי חשבון מבקרים להפרות של חובות האמונים בדירקטוריון
• חובת הזהירות של רואי חשבון בעת עריכת מכתב נוחות והצהרה עיתונאית – הדין בקנדה
• חובת הזהירות של רואי חשבון בעת סיוע בעריכת טפסים רגולטוריים לרשות לניירות ערך – הדין בקנדה
• פרשת וורלדקום
• פרשת אנרון

• אי-גילוי במסמכי הפרוקסי לאסיפה את דבר הסתייגותו של בעל השליטה המייסד מעסקת המיזוג
• הדירקטור כנאמן (trustee) על נכסי החברה
• גירושים עסקיים ומינוי משמורן לנוכח מבוי סתום בדירקטוריון
• דמי היפרדות ופיצויי שחרור מסעיפים מגבילים בחוזה
• התניית הסכמתו של בעל השליטה לעסקת מיזוג בסילוק חובות ישנים כלפיו
• סירוב בעל שליטה לסייע בחילוץ חברה
• מאבקים בין משפחות שליטה לנוכח הזדמנות עסקית שנוצלה על ידי משפחה אחת והבטחה בעל פה שניתנה
• מבחני "המנהל דה-פקטו" (מנהל בפועל)
• שינוי מהותי לרעה
• תפיסתה של קרן גידור אקטיביסטית שדחפה לרווחים קצרי מועד ופגעה בחברה

• עבירות פליליות בחברות-הבת וזעמם של בעלי המניות בחברה-האם בגין כישלון הפיקוח – הרמת מסך או תביעה נגזרת כפולה?
• זכות עמידה מן הצדק להגיש תביעה נגזרת בשם חברה בגין עסקת מיזוג על אף שהתובע עוד לא היה בעל מניות בה במועד גיבוש העילה
• תביעה נגזרת כנגד מנהל בשותפות (שותף כללי שהינו חברה) בגין הפרת חובות האמונים בעת ניהול שותפות-הבת
• חובות הפיקוח של דירקטוריון חברת-האם על הנעשה בפעילות העיקרית המתבצעת באמצעותה של חברה-בת – הגדרת חובות משורשרות אלה מה הן כוללות ועל מי הן חלות (רק על הדירקטוריון או שגם על נושאי המשרה בחברת-האם?

• מאבקי שליטה מסוג פרוקסי קונטסט והשאלה האם למיעוט חובות אמונים כלפי החברה ויתר בעלי המניות?
• האם לבעלי מניות המיעוט חובות אמונים בנסיבות פירוקה של חברה פרטית?
• אסטרטגיית השקעה מגעילה של קרן גידור ושאלת תקינותה המשפטית של פעולותיה
• סיוע של קרן גידור אקטיביסטית בהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון

• פרשנות הסכם מיזוג לאור רצונו של צד שלא לסגור את העסקה
• רצון של צד לבטל עסקת מיזוג לנוכח שינויי שוק
• השלכות "שינוי מהותי במצבה של החברה" המתרחש בתקופה שבין החתימה על הסכם המיזוג ועד למועד סגירתו

• מתי תחול הלכת קורווין ומתי תחול הלכת MFW
• מה המשמעות של התנאה מראש של מנגנון ההגנה הכפול של הלכת אם.אפ.דבליו? האם ניתן לטעון לרשלנות הוועדה כדי לנטרל את תוקפה של ההלכה?

• מיזוג שנטען לגביו כי הוצגו נתוני הון חוזר מופרכים אשר תוקנו במעמד הסגירה מבלי לגלות לרוכשת
• הסתרת שינוי מהותי בתנאי התקשרות עם לקוח עיקרי ממצגי החברה בעסקת המיזוג
• חובות הגילוי הנאות במסגרת בדיקות נאותות לקראת התקשרות בעסקת מיזוג
• מצגים כוזבים בדוחותיה הכספיים של החברה שעל בסיסם הסתמכה הרוכשת בעסקת מיזוג
• חוזקם של סעיפי המצגים וההתחייבויות בעסקאות מיזוג במסגרת השאלה עד כמה ניתן להסתמך על מצגים לבר-חוזיים?

• שפיטתו של סמנכ"ל כספים שהינו נתין זר בגין תרמית שאירעה במהלך מיזוגן של שתי חברות
• סמכותו של בית המשפט לדון בעל מניות זר לנוכח מעורבותו בניהולה של חברה דלוורית
• סמכות שיפוט של בית המשפט לדון את בעל השליטה הזר שניהל בפועל את החברה
• אחריותם של "המשפיעים" על דיווחיה של חברה ציבורית
• אחריותו של "מקדם" למצגים כוזבים של חברה ציבורית
• מבחנים לקביעת קיומו של "מנהל בפועל" במסגרת סכסוך צדדים על פירוק מיזם משותף

• היעדר תוקף להנפקה שהונה לא עודכן במרשמים
• המבחנים להתערבות בית המשפט בעת שהוא נדרש לאשרר שינוי הרכב הונה של חברה
• תכלית סמכותו הרחבה של בית המשפט להתערב ולאשרר החלטות הקשורות במבנה הון החברה
• דילול אחזקותיה של בעלת השליטה והתערבות בית המשפט לתיקון תקלות בפיצול הופכי של הון החברה

• המרת חלק ממניות סוג וביצור שליטה
• הסכם הצבעה ומכירה אסורה של הצבעה
• התעלמות דירקטוריון מהצבעת אסיפה נגד סבב גיוס הון
• הגדלת הון לבעלי מניות סוג והפיכתו של נושה לבעל שליטה בחברה
• דרגות החשיבות של המסמכים השונים המעגנים את הממשל התאגידי בחברה (תקנון תעודת החברה וחוק החברות בדלוור)
• זכויות חסימה של חלק מבעלי המניות בחברה

• מינוי מפרק על ידי בית משפט לנוכח מאבקים בין שתי קבוצות השליטה בחברה ומבוי סתום בניהולה
• שימוש בנכסי חברה שהוקמה במסגרת מיזם משותף תוך פגיעה בצד השני למיזם ובחברה
• מבוי סתום בניהול חברה בין שני בעלי השליטה ופירוק מרצון
• ניצול הזדמנות עסקית של צד למיזם משותף שלא יצא אל הפועל דרך המיזם
• תוקפה המשפטי של הבטחה של משפחה אחת לשנייה המפעילות מיזם משותף

• השבה ופיצוי נפגעים: התבלין החסר באכיפה הציבורית של דיני ניירות ערך בישראל. ד"ר צבי גבאי ועו"ד ספיר מלול
• שעבוד שוטף שלילי – פתרון יצירתי בשוק איגרות חוב. עו"ד מרינה לוין למפר
• The Application of Corporate Legal Principles on Autonomous Systems Such As Algorithms – Can it be done and Applied against Digital Cartels? אבישי צור
• תיאום מחירים שביצעו חברות אמריקאיות עם חברות קנדיות בקנדה ותחולת חוק שרמן האמריקאי
• פעולות שביצעו בנקים לדחיקת רגלי שחקנים קטנים הסוחרים בשוק של נגזרות ריבית מסוג IRS
• העלאת מחירים של ספקים שונים של טיטניום דו-חמצני בשוק שקיים בו אוליגופול
• דיני תחרות חוצי גבולות ושיקולי בתי המשפט הפדרליים בהתייחס להצהרות של ממשל זר
• ייחודיותו של שוק כרטיסי האשראי וסעיפי "אנטי-ניווט" שאמריקן אקספרס מחתימה את הסוחרים

• אי-גילוי עסקת מיזוג עתידית בעת בקשה מאסיפה כי תאשר שינוי הרכב הו
• אי-גילוי עבירות פליליות בתאגיד בעת בקשת חברה כי האסיפה תאשר עסקת מיזוג
• מידע המהותי שיש לשלבו בפרוקסי עת מבוקש מאסיפה לאשר עסקת מיזוג
• אי-גילוי זהותם של מנהלי המשא ומתן ועניינם האישי בעסקה במסמכי הפרוקסי המוגשים לאסיפה
• אי-גילוי התנגדותו לעסקה של דירקטור מייסד ובעל המניות הגדול ביותר בחברה במסמכי הפרוקסי
• אי-גילוי עניינו האישי של בעל המניות הגדול ביותר בעסקת המיזוג וקשריו הקודמים עם החברה הרוכשת

• בזבוז תאגידי והפרת חובת הנאמנות של הדירקטורים
• הפיכה שלטונית בחברה והפרת חובת הנאמנות של הדירקטורים
• עסקת מיזוג במחיר נמוך תוך הפרת חובת הנאמנות על ידי הדירקטוריון
• נטילת הזדמנות עסקית והפרת חובות הנאמנות של הדירקטורים
• חובות שמירה ונאמנות של הדירקטורים על נכסי החברה
• סירוב דירקטור לחלץ חברה באמצעות פעולות אשרור והפרת חובת הנאמנות

• תמורת עסקת מיזוג שלא שכללה את תביעת החברה נגד בעל השליטה בסכום 107 מיליון דולר
• רה ארגון בהתערבות נושה מובטח שהינו גם בעל עניין בחברה
• מכירת שותפות נסחרת תוך דילול הונם של המיעוט
• מכירת שליטה ודוקטרינת "הבוזז הידוע" (מכירה חובלת)
• מחילת חוב של בעל השליטה בעסקת מיזוג והתנגדות המיעוט

• הרצת מניות בשיטת ה-pump and dump
• הרצת מניות על ידי בעל שליטה וחובת ההשבה
• מניפולציה של עושי שוק וזרועם הארוכה של בתי המשפט האמריקאים
• אחריותו של ה- clearing broker לתרמיתו של ה-introducing broker
• מניפולציה בדרך של "סימון סגירה (marking the close)
• סימון מניות והפצת מידע כוזב על מנת לנפח את שוויה
• מניפולציה בשוק הסחורות

• פגיעה בנזילות עקב פעולות אסורות שבוצעו בחברה ואי-דיווח על כך
• גילוי נאות ביחס לקשיים פיננסיים של החברה – באלו תנאים ובאלו נסיבות?
• אי-גילוי נאות ביחס לאיבוד כיסוי ביטוחי למוצר החברה ופיטורים רוחביים
• מצגים כוזבים ביחס לאיתנותה הפיננסית של החברה כעילה של הפרת חובות האמונים של הדירקטוריון
• נטילת סיכונים עסקיים וחובת הדיווח

• תפקידם של הברוקרים
• פשיטת רגל של ברוקר וכספי משקיעים
• חובותיהן התאגידיות של חברות ברוקרים כלפי בעלי מניותיהם
• חובות הברוקרים לפעול בזהירות וליישם מערכות ניהול סיכונים
• ניגודי העניינים הפוטנציאליים של הברוקרים

• חלוקת דיבידנדים בדרך של העדפה אסורה
• חלוקת מניות רגילות לבעלי מניות סוג – הנפקה פרטית או שמא חלוקת דיבידנד?
• הנפקת הון בשותפות לחלק מסויים מבעלי היחידות הרגילות – הנפקה פרטית או שמא חלוקת דיבידנד?
• סדרת עסקאות שבמסגרתן נמכרת החברה וחלוקת דיבידנד במהלכן
• הנפקה פרטית או חלוקת דיבידנד לא שוויונית בניגוד להסכם שותפות

• עילת בזבוז תאגידי אל מול "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות
• מתנת בעל שליטה לבנו מנכסי חברה
• הפרת חובות האמונים ובזבוז נכסי התאגיד לנוכח איבודה של חברה-בת הנטענות על ידי נאמן החברה
• מתן מענקים לדירקטור אמריטוס שחדל לתפקד מפאת גילו
• שימוש בכספי חברה לצרכים אישיים של נושאי המשרה

• הגנות מפני התערבות שיפוטית בהחלטות דירקטוריון שהולידו דילול הון
• דילול הון אסור על ידי ביטול נייר הערך שבידי המיעוט
• עסקאות בין חברות באשכול ודילול הונם של המיעוט באחת החברות
• עסקאות תוך קידום עניינם האישי של הדירקטורים ותוך פגיעה בחוסנה הכלכלי של החברה
• טענת דילול הון אסור הנטענת ביחס לשרשרת עסקאות שנעשו בחברה

• בחינת סבירותן של תניות מגבילות עיסוק (אי-תחרות) בהסכם מסחרי
• חוזה נדחה ודינן של תניות מגבילות בחוזה שלא יצא אל הפועל
• הפרות חוזיות והפרת חובות האמונים של דירקטורים החתומים על תניות מגבילות
• הפרת תניות מגבילות בין שתי חברות שהתקשרו בעסקת מיזוג
• פיצויי "שחרור" מתניות מגבילות – גישה אנגלית מתקדמת

• אשרור הרכב הדירקטוריון על ידי בית המשפט
• אשרור הנפקת מניות שלא עמדה בדרישות הדין
• האבחנה בין "פעולה לקויה" של חברה שניתנת לאשרור לבין פעולה שלא התקבלה ועל כן איננה ניתנת לאשרור
• העברת מניות חברה שלא על פי מסמכי ההתאגדות וסמכות האשרור של בית המשפט
• עסקאות נוגדות וסמכות האשרור של בית המשפט ולבחור ביניהן

• האם המחזיק בפחות מ-50% בחברה שהינו מייסדה ומשמש כמנכ"ל ודירקטור הינו בעל השליטה בחברה?
• חשיבותה של שאלת השליטה האפקטיבית בהקשרן של דוקטרינות MFW ו- Corwin
• הדרישות המוטלות על תובע הטוען לקיומה של שליטה כנגד בעל מניות המחזיק בפחות מ- 50%
• האם נדרש כי בעל שליטה בחברה יממש שליטה בפועל על מנת שהעסקה תוגדר כעסקת חברה עם בעל השליטה בה?
• האם בעל מניות המחזיק בפחות מ- 1% יכול להיחשב כבעל שליטה בחברה?

• תפקידו של הדירקטוריון לפקח על התנהלות החברה ולהבטיח את עמידתה בדרישות הדין
• הגבלות על כוחה המאשרר של הצבעת האסיפה
• ביטול והתנאה על תחולת חובות האמונים בהסכמה חוזית
• הטלת הוצאות עונשיות (הסטת הוצאות) בגין פגיעה בהליכים משפטיים
• קביעת נורמות התנהגות על שותפים שאינם כפופים לדיני האמונאות הקלאסיים

• גמול הולם ושאינו הולם לנושאי המשרה בחברה
• עסקה מיזוג של חברה ועסקה צדדית של הדירקטורים הקשורה בעסקת המיזוג
• תשלומים ביתר של חברה כתמורה לנכסים שרכשה ועניינם האישי של הדירקטורים בתשלומים אלה
• עסקאות צדדיות של נושאי המשרה בחברה ואי-גילוין כלפי האסיפה המאשרת את העסקה

• הסדריה השונים של עילת סיכול חוזה בעסקאות מקומיות ובין-לאומיות – צבי זיסק
• הפטור מאחריות אישית של דירקטורים ונושאי המשרה בחברה וגבולותיו – אבישי צור
• Are You Game? Copyright Protection in Table-Top Games – עו"ד יונתן אלוני
• טענת הגנת חיסיון עו"ד-לקוח על מסמכים שגיבשו עסקת מיזוג
• בחינת הגנת חיסיון עו"ד-לקוח על מסמכי עסקת מיזוג על רקע הטענה כי הדירקטוריון הפר את חובות האמונים שלו
• מחדלי חברה להיעתר להליכי גילוי מסמכים במסגרת הערכת שווי מניות המבקשים והסנקציות המתאימות

• מבוי סתום והתנאים למינויו של משמורן על ידי בית המשפט
• חוסר תום לב בניהול הליכי משפט והסנקציות בגינו
• כינוס אסיפה ביזמת בעל המניות המבקש לעקוף הליכי פירוק מרצון בבית המשפט
• בקשה לזירוז הליכי פירוק מרצון וערעור על הליכי ביניים
• אישור עסקת מכירת חברה בהתאם להמלצות המשמורן

• חרם כלפי ספקים והפגיעה בתחרות
• הגשת תביעה נגזרת רוחבית על ידי בעל מניות בחברה-אחות
• מניפולציה בשוק הבנקאות
• אחריותן של חברות דירוג האשראי כלפי משקיעים זרים וסמכותם של בתי המשפט הזרים לשפוט את חברות דירוג האשראי
• אשרור מסמכי הנפקה של חברה בבית המשפט משלא עמדו בתנאי החוק

• סטנדרט הבחינה של בית המשפט בעסקת חברה עם בעל שליטה שקיבלה את אישור האסיפה
• האם דיני החוזים הדלווריים מתירים לשנות חוזה בהתנהגות?
• גמול לתובע הייצוגי בגין "תועלת תאגידית"
• כריתת חוזה מסחרי תחת כפייה ועושק

• הסתרת הסרת הכיסוי הביטוחי של חברת תרופות מציבור המשקיעים
• דחיקת רגליהם של שחקנים קטנים הסוחרים בשוק של נגזרות ריבית מסוג IRS על ידי הבנקים
• זהותו של התובע הייצוגי
• אכיפה פרטית של דיני ניירות ערך
• פרשת הטיית שערי ה-LIBOR

• חובות הדירקטורים כנאמנים לנכסי החברה
• הסתמכות צד על מצגיו של עורך הדין המייצג את הצד שכנגד
• אחריותו של מסייע למעילת כספי חברה על ידי בעל השליטה בחברה ולהתחמקות מצווי בתי המשפט

• האם התנגדותו של דירקטור לפעולה או לעסקה חייבת בגילוי נאות כלפי אסיפה?
• חזקת "האפקט המטהר" של הצבעת האסיפה ביחס להליכי גילוי ועיון במסמכי חברה
• הסתרת תרמית של הדירקטוריון ו"האפקט המטהר" על פי דוקטרינת Corwin v. KKR
• הולדתה של דוקטרינת "האפקט המטהר" של הצבעת האסיפה וביסוסה של חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון

• דרישת הידיעה של מקבל מידע מהותי על מערכת היחסים המיוחדת שבין מוסר המידע למנפיקה
• תביעה ייצוגית וקבוצה ייצוגית חוצת גבולות
• הגשת תביעה נגזרת ושמירה על זכויות
• עושק מיעוט וקשר סיבתי

• שליח שלוח ומה שביניהם
• כישלון פיקוח טראומה תאגידית והיסוד הנפשי של הדירקטוריון הנכשל
• שימוש בכספי הלוואה בחריגה מייעודם החוזי
• שימוש של בעל השליטה בהיתר שנמסר לחברה

• כוחה המאשרר של הצבעת אסיפת בעלי המניות
• פרשנות סעיפים חוזיים בהסכם מיזוג העוסקים בתחשיבי תמורה עתידית
• דינם של המגייסים משקיעים בדרכים תרמיתיות
• בקשת כינוס המוגשת במסגרת מחלוקת בין קברניטי החברה

• צירוף נתבע לא רצוני וחוק הזרוע הארוכה
• הקמת חברה דלוורית במסגרת תרמית וחוק הזרוע הארוכה
• חוק הזרוע הארוכה ותחולתו גם על מי שקשר קשר להונות
• האם כשמוקמת חברה דלוורית במסגרת עסקת מיזוג בין ישויות שאינן דלווריות קמה סמכות שיפוט פרסונלית לבית המשפט בדלוור, על צדדים שאינם נתיניה של דלוור?
• אכיפת תנאי הסכם בעלי מניות על נתין זר וחוק הזרוע הארוכה

• עסקאות חברה שבעל השליטה מעורב בהן והתנגדות המיעוט לתנאי העסקאות במסגרת תביעה נגזרת
• עסקאות חברה שלדירקטורים עניין אישי בה והתנגדות המיעוט לתנאי העסקה במסגרת תביעה נגזרת
• אי גילוי פרט מהותי בעסקת מיזוג ותום ליבו הנגוע של הדירקטוריון
• אופן ניהולה של חקירת הדירקטוריון את הנושאים שנמנו בפנייה המוקדמת של בעל מניות בטרם הגשת תביעה נגזרת בשם חברה
• מבחן "חוסר היעילות בפניה מוקדמת" לדירקטוריון עובר להגשת תובענה נגזרת

• תמריצי בכירים אל מול תוכנית פנסיה הכפופה לחוק ERISA
• תרמית כלפי חברה-חייבת ועקרון סופיות הדיון בהליכי חדלות פירעון
• מתן עדות כפויה בהליכים זרים והזכות להגנה מפני הפללה עצמית בארצות הברית
• גריפת רווחים קצרי מועד ומסחר במידע פנים
• הקשר שבין איש הפנים לבין מקבל המידע

• משא ומתן וגיבושו של מיזם משותף מחייב
• השיקולים למתן רשות ערעור בתיק שבמסגרתו הוצא זה מכבר צו למכירת החברה
• סמכותו של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור לדון צדדים שאינם תושביה עקב הקמתה של חברה דלוורית
• פרשנות סעיף בהסכם ההלוואה המייעד את כספי ההלוואה לשימוש מסויים
• הבטחות אסורות של ברוקר-דילרים

• אינטגרציה ואינטגריטי – על המפגש שבין דיני העבודה ודיני התחרות?; עו"ד לירון גרידיש
• השפעות הגלובליזציה על המשפט המסחרי; צבי זיסק
• דוקטרינות "הבוזז הידוע" ו"מכירה חובלת" – ענק מתעורר ומורדם; עו"ד ורד שיידמן
• מבוי סתום בהנהלת החברה ופירוק מרצון
• זרועו הארוכה של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור
• עסקאות צדדיות של דירקטורים בעסקת מיזוג וחובת הגילוי הנאות

• הליכים מקומיים למתן הכרה בהליך פירוק זר
• אחזקה צולבת וקיפוח המיעוט
• פירוק חברה משיקולי צדק
• דיווח כוזב ביחס לקבלת אישורי הרשות לניירות הערך האוסטרלית

• סיווג מחדש של הון מניות חברה (reclassification)
• עסקאות צדדיות של בעל שליטה בעת מכירת השליטה
• מכירת שליטה בחברה וחובות בעל השליטה

• אחריות חברות דירוג אשראי כשומרי הסף ומשבר הסאב-פריים
• האם ניתן להטיל חובות גילוי על בעלי מניות מיעוט בחברה ציבורית?
• מצג שווא בהצהרות רישום של חברות ציבוריות
• תכליתם של תצהירי הרישום ואכיפה מינהלית נוקשה כנגד חברות שאינן עומדות בחובות הדיווח
• אכיפה מינהלית כלפי יועצי השקעות והגבלת עיסוקם

• תביעת נאמן נגד הבנקים שאפשרו את ביצועה של תרמית פונזי
• הדרך הראויה לקבלת החלטות אסיפה בחברה שיש בה בעל שליטה
• ענישה של איש פנים שהורשע בשימוש ומסחר במידע פנים
• עסקת חברה עם בעל השליטה בה ומנגנון ההגנה הכפול לטובת המיעוט המזכה בהגנה מפני התערבות שיפוטית גבוהה
• סמכותה של ה-SEC לגבש הסדרי פשרה עם נחקרים מבלי שבית המשפט יתערב במרכיבי ההסדר
• מעורבותו של יועץ פיננסי במצגיה של חברה ציבורית – האם פעולותיו הציבו אותו במעמד של "מקדם" הנושא באחריות אישית?
• כישלון פיקוח של דירקטוריון חברת-האם על הנעשה בחברות-הבת ותביעה נגזרת כפולה
• אחריותו של יועץ פיננסי המסייע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון

• עסקה הוגנת של חברה עם בעל השליטה בה
• זכות בעלי מניות לשעבר לקבל סכומים שוטפים לאחר סגירת הסכם מכירת מניותיהם
• התקשרות בעסקת מיזוג על בסיס מצגים כוזבים
• כוחה של ההגנה המוענקת לדירקטוריון עצמאי ונטול עניין אישי

• מכירת שליטה במסווה של שתי עסקאות שונות
• החלטה שיפוטית הקובעת כי פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת לא היתה בלתי יעילה והשלכותיה של ההחלטה ביחס לדיני ההשתק והמניעות
• אשרור פעולות חברה בבית המשפט
• הזדמנות עסקית של מיזם משותף וגזילתה

• סמכותו של בית המשפט להתערב במרכיבי מס בלתי צפויים בעסקת מיזוג
• פגיעה בחופש העיסוק באמצעות שימוש בפלטפורמה אינטרנטית של מי שאיננו צד למחלוקת
• אחריות אישית של דירקטורים בגין קיפוח המיעוט
• תביעה ייצוגית ומידע שהינו תוצר חקירה של הרשות להגבלים עסקיים
• חובות הזהירות של רואה החשבון

• דמי הצלחה של יועץ פיננסי ואירוע בלתי נצפה על ידי צדדים לחוז
• סיכוייה של תביעה ייצוגית
• אכיפת פסק חוץ והרמת מסך לצורך כך

• חובות אמונים חוזיים אל מול חובות אמונים מכוח דיני היושר
• אכזבת קונה מעסקת מיזוג ודרישת מוכרת לחייב את הקונה להשלים את עסקת המיזוג
• חובות אמונים כיצירה חוזית בין שותפים בשותפות
• הגבלת פיצוי בעסקת מיזוג
• האם ניתן להעניק ל"מחיר המכירה" מעמד של חזקה במסגרת הליכי הערכת שווי הוגן של חברה?
• "כלל הגורמים הרלוונטיים" בבחינת הערכת שוויה של חברה
• חובות הפיקוח של הדירקטוריון להבטיח כי חברה איננה מפרה את חוקי איכות הסביבה

• חדלות פירעון חוצה גבולות והתנגשויות בין הליכים שונים
• המקורות החוקיים לזימונם של דירקטורים לשעבר של חברה חדלת פירעון לחקירה
• סמכותו של בית משפט של פירוק "להציץ מאחורי פסק דין" במסגרת בחינת קיומו של חוב אמיתי

• זכות חוזית לפיצוי בגין אי-גילוי נאות בעת מכירת שליטה
• עירוב וערבוב כספי בעל שליטה עם כספי חברה
• פירוק נכסי שלוחותיה הסולבנטיות של חברה חדלת פירעון
• ציפייה מבעל השליטה להפקיד ערובה לטובת חברה – האם ציפייה לגיטימית?
• תשלומי חברה חייבת באמצעות מכתבי אשראי והודעות חוב צד שלישי חוצי גבולות

• שיפוי הוצאות משפטיות
• חובות פיקוח של דירקטוריון ותביעה נגזרת עקב כישלון הפיקוח
• סכסוך בין חברה ובעלי מניותיה והליכי בוררות
• הגבלות חוזיות על עבירותן של מניות חברה
• מי חב בחובות אמונים?

• תחולתן המוגבלת של דיני התחרות וההגבלים העסקיים על ענפי ספורט
• הסדרי נושים והערכת שווי בטוחות
• הטרדה מינית ועבירת התרמית בניירות ערך

• החרגת חובות האמונים הרגילות בעסקאות בניגוד עניינים בשותפויות
• הסכמי הצבעה בין בעלי מניות
• בחירת השיטה לעריכת הערכת שווי הוגן
• פרשנות מסמכי התאגדות לצורכי קביעת הזכאות לחלוקת הון

• הברחת נכסי חייב במסגרת תרמית פונזי
• נטילת הזדמנות עסקית שלא כדין וסעדים אקוויטבילים
• פעולות פסולות של מפרקי חברה
• מבחנים לקביעת חדלות פירעון של חברה

• חקירות אגרסיביות במסגרת חשד למסחר במידע פנים (מחוזי פדרלי ארה"ב)
• הפצת מידע פנים על ידי יועצים חיצוניים לחברה והעברתם לשרשרת של מקבלים נוספים (רשות לני"ע אונטריו קנדה)
• המרחק בין אנשי הפנים שהדליפו את המידע ובין מי שהפיק רווחים שלא כדין (ערכאת הערעורים השנייה ארה"ב)
• המבחנים לקביעה כי המידע שדלף הוא "מידע מהותי" של החברה (הרשות לני"ע אונטריו קנדה)
• הקשר שבין חובות האמונים של אנשי הפנים לעבירה של שימוש במידע פנים (בית משפט עליון ארה"ב)

• סמכויות שיפוט עניינית ושאלת זהות המתדיינים
• מימוש זכותו של בעל מניות לעיין בספרי חברה
• סטנדרט הבחינה המחמיר ביותר של בית המשפט בדלוור
• מה היא "פעולה לקויה" שניתן לאשררה בהחלטת חברה מאשרררת או בהוראת בית המשפט?

• פריחתם של בתי המשפט הכלכליים – סקירה השוואתית בין דלוור לישראל
• הרחבת הפיקוח על התנהלות האורגנים בחברה-הבת באמצעות ההכרה במנגנון התביעה הנגזרת הכפולה – גישות משפטיות בישראל ובעולם
• המאבק על קולות המצביעים באסיפת בעלי המניות
• שווי הוגן של חברה וסעד הערכת שווי
• פרשנות חוזים וסעדים מן היושר
• הגנות לדירקטורים בגין חשיפה לתביעות
• פרשנות לעסקת מיזוג

• בחינה שיפוטית של סמכויות הרשות לניירות ערך האוסטרלית (ASIC) להגביל עיסוק
• הגבלת עיסוקם של רואי חשבון על ידי ה- SEC בארצות הברית
• הגבלת עיסוקם של יועצי השקעות במסגרת אכיפה מינהלית של ה- SEC
• פתיחת הליכים של ה- SEC כנגד רואי חשבון בגין תוצאות מנופחות בביקורת שערכו לחברת ברוקרים
• סירובה של הרשות לניירות ערך האנגלית (FCA) לחדש רישיון תיאום חובות
• פרשת ה- LIBOR והגבלת עיסוקו של סוחר נגזרות של בנק על ידי ה- FCA

• כוחו ומגבלותיו של סעיף המצגים וההתחייבויות בהסכם מיזוג
• דינן של תביעות נגזרות לאחר שבעלי המניות איבדו את מעמדם עקב מכירת מניות החברה לצד שלישי
• ה"אפקט המטהר" של אישור האסיפה לפי הלכת Corwin
• מכירת נכסי חברה ומחלוקת ביחס לרשימת הנכסים הנמכרים

• הקבוצה הייצוגית – מבחנים טכניים ומבחנים מהותיים
• משבר הסאב-פריים ואחריותן של חברות דירוג האשראי
• זימון עדים בתרמיות רחבות היקף

• זכות ההתערבות המוגבלת של נושים להתערב בניהול החברה
• כישלון הפיקוח של הדירקטוריון ותביעת בעלי המניות בגין זאת
• מכירת שליטה ל"בוזז ידוע" וחובות האמונים של בעל שליטה כלפי בעלי מניות המיעוט

• סמכות בית המשפט להתערב בעסקאות שהולידו מס לא צפוי
• עקרון האישיות המשפטית הנפרדת בשותפויות קנדיות
• סעדים לקיפוח המיעוט במסגרת מאבקי שליטה בחברה
• התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית בקנדה

• סירוב לדרישת פדיון מניות
• פדיון המוכתב לדירקטוריון בהסכם בעלי מניות
• פדיון מניות וגרם הפרת חוזה
• התנאים המוקדמים לפדיון מניות על ידי החברה

• מנגנוני הגנה בעסקאות מיזוג מפני כניסתם של מתחרים חיצוניים (deal protection)
• סיווג עילת תביעה (כנגזרת או ייצוגית) על רקע צו הקפאת הליכים
• סיווג טענה בדבר הפרת חובות אמונים כעילה ישירה או כעילה נגזרת השייכות לחברה
• קלאסיקה – פרשת Unocal

• הסתמכות משקיעים מתוחכמים על מצגים כוזבים
• התנאים ליציאת משקיעים בקרן גידור
• דילול הון והפגיעה הישירה בבעלי מניות המיעוט

• אחזקת מניות בנאמנות במדינה זרה וזכויות בעל המניות
• שירות ברוקרים חוצה גבולות ופורום נאות
• חקירת הרשות לניירות ערך והשמירה על שמם הטוב של נושאי המשרה בחברה הנחקרת

• מצגים תרמיתיים בהסכם מיזוג
• חלוקת אופציות לבכירים והתנגדות בעלי מניות המיעוט
• דחיית חזקת שיקול הדעת העסקי על אף ההצבעה המטהרת של אסיפת בעלי המניות לפי הלכת Corwin

• הימצאותם של יועצים חיצוניים בניגוד עניינים וחובות הגילוי הקשורות בכך
• חתימתה של חברה על כתב שחרור מפני תביעות לטובת נושא משרה בכיר
• פיטורי דירקטורים במסגרת מאבקי שליטה והשתלטות עויינת
• סמכות בית המשפט להכריז על השתלטות עויינת כבטלה או כניתנת לביטול

• אימוץ כלל שיקול הדעת העסקי בפרשת בזק: האם החלטת בית המשפט העליון הגבירה את הוודאות המשפטית או פגעה בה? ד"ר צבי גבאי ומעיין קלדרון
• פתרונות חוזיים וקביעת נמל מבטחים בעסקאות בניגוד עניינים בשותפות דלוורית – עד כמה דיני חובות האמונים הם דיספוזיטיביים וניתנים להתניה? עו"ד ורד שיידמן
• הסדרת מעמדו של הסוכן המסחרי בישראל בהשוואה להסדרי הדירקטיבה האירופית – משפט משווה; שחר מור
• חובות אמונים ונאמנות של מנהלי קרן השקעות
• סבירותו של הסכם פשרה בתביעה ייצוגית והפרמטרים הנבדקים על ידי בית המשפט לשם כך
• התערבות בית משפט המאפשרת מסחר במניות

• איגוח הליכיו והאחרים למצגים הנמסרים במסגרתם
• מרכיבי העבירה של מצג שווא ואי-גילוי נאות
• מרכיב הקשר הסיבתי (loss causation) בעבירת התרמית בניירות ערך
• חובות הגילוי הנאות בקשר לתוכניות עתידיות של חברה מנפיקה

• "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות על החלטת דירקטוריון הנגוע בעניין אישי
• סטנדרט הבחינה המוגברת של בית המשפט
• הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות מסוג "הסכמי פשרת גילוי"
• אשרור החלטת דירקטוריון על ידי בעל השליטה מבלי לכנס אסיפת בעלי מניות
• אישור הטבות לבכירים בחברה
• אישרור על פי חוק ואישור וולונטרי של אסיפת בעלי המניות

• חלוקת כספי פשרה בתביעה ייצוגית של בעלי מניות
• זכות העיון של בעל מניות וההשפעה על זכות זו בעקבות רכישתו החוצה בעסקת מיזוג
• חלוקת דיבידנד ודיבידנד קונסטרוקטיבי
• הליכי גילוי במסגרת ליטיגציה

• קוגנטיות ודיספוזיטיביות של חובות האמונים
• זכות העיון של בעל המניות במסמכי החברה
• סעיף פורום נאות החברה והזכות לשיפוי הוצאותיו המשפטיות של הדירקטור
• מבוי סתום deadlock בדירקטוריון והתערבות בית המשפט