חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

12.7.20

המבחנים לקביעת קיומם של יחסי אמונאות בין שניים: השתלטות עויינת ואפילו אגרסיבית במיוחד, נמצאת בליבה של תביעה זו, שבה אחד משלושה שותפים, הצליח באמצעי מרמה, לשכנע את האחרים, וביניהם את חברו הטוב מזה 25 שנים, לערוך שינויים מבניים באחזקותיהם, מבלי לגלות להם כי למעשה, הם מסייעים לו להשתלט על החברה ולאחר מכן, אף לבצרה; ייחודיותה של ההחלטה כאן, היא בפירוט המרכיבים של יחסי אמונאות בין שניים ובפרט בדיון ייחודי שטרם נבחן קודם לכן, העוסק בשאלה, האם ניתן לטעון להפרת חובות האמונים בגין פגיעה באמון אישי ובחברות אישית רבת שנים אשר במסגרתה פיתחו הצדדים "קרבה פמיליאלית"; במילים אחרות, האם מתקיימים בדיני החברות, חובות אמונים אישיים שאינם חובות נכסיים הנובעים מהאחזקה במניות ומצבר הזכויות הנלווה אליהם? איזו שאלה מופלאה!

עוד בפסק הדין: האם ייתכנו חובות אמונים פרטיות שאינן מתבססות על צבר הזכויות הנלווה לאחזקה בהון חברה אלא על יחסי חברות קרובים מאוד במשך שנים?; האם הפגיעה באמון האישי וביחסי החברות הקרובים שהתקיימו לאורך שנים התגבשו לכלל הפרה של חובות אמונים בין הצדדים?; התנאים לביסוס יחסי אמונים בין שני צדדים; המרכיבים המצביעים על קיומם של יחסי אמונאות בין שני צדדים; אימתי מתקיימים יחסי אמונאות וחובות אמונים בין שני צדדים?; המבחנים לקביעת יחסי שולח-שלוח; קיומם של יחסי שולח-שלוח בין לקוח ובין יועץ מקצועי; המבחנים לקביעת "יחסי קרבה" המקימים חובות זהירות בין צדדים

כוכב זהב

21.6.20

תביעה מוגשת בבית המשפט הפדרלי בניו-יורק, בטענה למצג שווא ואי-גילוי נאות (השמטתם של פרטים מהותיים) שביצעו נושאי משרה בחברה סינית, שמניותיה נסחרו ב-NASDAQ; עיקר טענות התביעה היו, כי מהלכים "עסקיים" כביכול, שביצעה החברה, היוו למעשה, העברת נכסי חברה לבעל מניות עיקרי בה, ללא תמורה הולמת, ובפרט, מבלי לדווח לציבור על היותן של עסקאות אלו, עסקאות חברה עם בעל עניין, תוך הצגת מצגים כוזבים; בית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק מעמיק את הבחינה ביסודות תרמית בניירות ערך מסוג של מצג שווא ואי-גילוי נאות וכן מרכיבי סעיף 10(b) לחוק המסחר בניירות ערך וכן כלל הרגולציה 10b-5 מכוחו, בדגש על "מהותיות" המצג הכוזב, היסוד הנפשי הנדרש (scienter) ולבסוף, הקשר הסיבתי שבין המצג לנזק. קלאסיקה במיטבה!

עוד בפסק הדין: מרכיבי עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות בדגש על מהותיות המצג, היסוד הנפשי והקשר הסיבתי; האם קיימות כלפי חברה ציבורית חובות גילוי כלשהן?; האם הדין האמריקאי מקים חובה פוזיטיבית לגלות מידע מהותי אשר עשוי להיות מעניין או חשוב למשקיע הסביר?; מרכיבי עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות בחוקי ניירות ערך; מרכיב הקשר הסיבתי בין מצג השווא לבין הנזק שאירע, בתביעה לאכיפה פרטית של עבירת התרמית בניירות ערך; קשר סיבתי בתרמית בניירות ערך?; הקשר הסיבתי שבין תרמית בניירות ערך לנזקי משקיעים; סטנדרט הטיעון בשאלת הקשר הסיבתי שבין ביצוע המצג הכוזב לבין הנזק שנגרם; מרכיב היסוד הנפשי (Scienter) של עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות; האם קיימות כלפי חברה ציבורית חובות גילוי כלשהן?

כוכב זהב

17.6.20

התנאים להתערב באי-חלוקת דיבידנד: בפסיקה מקיפה ומעמיקה זו, בוחן בית המשפט את סירובו של דירקטוריון לחלק דיבידנד לבעלי המניות בחברה; טענה מעניינת עולה במסגרת זו ולפיה, אי-החלוקה נעשה במסגרת שאיפה לדחוק החוצה את בעלת המניות התובעת, תוך מכירת אחזקותיה בחברה במחירים נמוכים, כקבוע על פי זכות הסירוב הראשונה שעוגנה במסמכי ההתאגדות; פסק דין זה מתגבש לכלל "פרוייקט" משפטי חשוב מאוד של הנשיא בושארד, בקובעו את התנאים והנסיבות שבהם יתערב בית המשפט ויכפה על דירקטוריון להצהיר על חלוקת דיבידנד; במילים אחרות – זהו פסק דין הקובע מבנה משפטי מעניין להתערבות בית המשפט בהחלטת דירקטוריון על אי-חלוקה  

עוד בפסק הדין: מבחני ה"יתרה" או "העודף" (surplus) שממנה ניתן לחלק דיבידנדים בחברה?; סעיף 170 לחוק החברות הכללי של דלוור, אשר מסמיך את הדירקטורים לקבוע חלוקת דיבידנד לבעלי המניות; סמכותם של הדירקטורים להצהיר על חלוקת דיבידנד, לצד סמכותם גם להימנע מלעשות זאת; הנסיבות הייחודיות שבהן "אי-חלוקת" דיבידנד מתגבשת לכלל הפרה של חובות האמונים של הדירקטורים; אי-חלוקת דיבידנד כעושק וקיפוח המיעוט; המבחנים לקביעת עודף לצורכי חלוקת דיבידנד; מה הם התנאים לחלוקת דיבידנד תוך שמירה על כרית הביטחון הפיננסית של החברה?; האם מבחן "העודף" לשמירה על כרית הביטחון של החברה, חל גם על חלוקת דיבידנד של מניות ולא של מוזמנים?; אי-חלוקת דיבידנד וכן ניצול לרעה של זכות סירוב ראשונה, להשגת מניות מחזיק במחיר מוזל; חובות אמונים וחובת הזהירות.

כוכב זהב

12.6.20

כוחו האכזרי של המיעוט: בית המשפט הצ'נסרי נדרש לבחון את מעלליהם של קבוצת בעלי מניות מיעוט – כן, מיעוט – אשר חברו יחדיו במזימה, כך נטען בתביעה, ליטול מהחברה את עיקר נכסיה, אחזקותיה בחברת הבת; זאת הם עשו, כך לעמדת התביעה, על ידי "חניקה" פיננסית של החברה, תוך שימוש נצלני בזכויות החסימה של המיעוט, ושבעקבותיו, החברה נדרשה להעביר את חברת-הבת להליכי חדלות פירעון אשר במסגרתם, הזדרזו בעלי מניות המיעוט לעוט על נכסי חברת-הבת ולרכוש אותם במחירי ריצפה… איזו מזימה! איזה ביצוע! ובעיקר, השאלה החדשה, יחסית, המתעוררת – האם בכלל ייתכן, כי בעלי השליטה יגישו תביעה נגד בעלי מניות המיעוט, בעילות של גזל והפרת חובות האמונים?

עוד בפסק הדין: האם יש לבעלי מניות מיעוט את האמצעים לעקוף את בעלי מניות הרוב ולדחוק אותם החוצה, מהשקעתם?; מימוש זכויות חסימה חוזיות תוך ניצול זכויות אלו כדי לנשל חברה מנכסיה ולהוביל את חברת-הבת לחדלות פירעון; משמעותן של זכויות חסימה של חלק מסויים של בעלי המניות בחברה בקשר לקבלת החלטות הקשורות בגיוסי הון בחברה; השתלטות עויינת של קרן השקעות וביצור שליטה אפקטיבית בדרך של "חניקת" מימון אלטרנטיבי לחברה וחיובה להמשיך וליטול מימון מהקרן; עוולת הקונספירציה – קשירת קשר – כעוולה משנית ויחסה להפרה עיקרית של חובות האמונים; מבחניה של העוולה הנזיקית של קשירת קשר; האם רכישת בעלי המניות החוצה בעסקת LBO היוותה, הלכה למעשה, העברה תרמיתית של כספי חברה רגע לפני היקלעותה לחדלות פירעון?; העברה פסולה והברחת נכסי חברה בחדלות פירעון; מהי העברה פסולה של נכסי חברה חייבת?; מהי הברחת נכסים אסורה של חברה חייבת?; הזכות לצפות בישיבות הדירקטוריון; חובותיו החוזיות ו/או במסגרת תניות מכללא, של מי שלו זכויות תצפית בישיבות הדירקטוריון של חברה; המבחנים לקביעת יחסי שולח-שלוח; האם עצם עובדת אחזקתה של חברה-אם ב- 100% מהונה של חברת הבת, מבססת את ההנחה כי מתקיימים יחסי שולח שלוח בין חברת-האם לדירקטורים בחברת-הבת שהתמנו על ידי חברת-האם?; האם לבעל מניות מיעוט יש חובות גילוי או חובות אמונים כלשהן כלפי החברה וכלפי יתר בעלי מניותיה?; המבחנים להוכחת דבוקת שליטה בחברה; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?;  הפרת חובת הנאמנות בגין סירוב לפעול לטובת החברה תוך קידום עניינו האישי של הדירקטור; החובה לנקוט בפעולות חילוץ של דירקטור ונושא משרה, כחלק אינטגרלי מחובת הנאמנות.