חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

10.2.20

כישלון הפיקוח על מערכות בקרה פנימיות בחברה יצרנית: עקב פיתוח תרופה בניגוד לפרוטוקולים הנדרשים על ידי ה-FDA, מוגשת תביעה נגזרת זו על ידי אחד מבעלי מניות החברה, בטענה כי דירקטוריון החברה הפר את חובות הפיקוח שלו, עת התעלם מדגלים אדומים ש"התנפנפו בפרצופו", עובדה אשר הובילה לדיווחים מטעים לציבור המשקיעים, ביחס למצב פיתוחה של התרופה; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מעמיק את הדיון בהלכת Caremark, ובתנאים הקשים להוכחת הפרת חובת הפיקוח של הדירקטוריון, והפרת חובת תום הלב של הדירקטוריון, במסגרת תביעה המבקשת, בראש ובראשונה, להטיל אחריות אישית על הדירקטורים בגין נזקי החברה; בתביעה זו, דיון מעמיק בחובת הדירקטוריון לקבוע מערכות בקרה ודיווח פנימיות בחברות יצרניות הכפופות לפיקוח רגולטורי מיוחד לנוכח המוצר אותו הן מפתחות ומשווקות, ובחובתם של הדירקטורים גם לפקח על יישומן של מערכות בקרה אלו, באופן רציף

עוד בפסק הדין: היעדרם של פיקוח וניטור נאותים על מערכות בקרה בחברה יצרנית, המתגבשות לכלל הפרת חובות Caremark של הדירקטוריון; אלו נסיבות צפויות להוליד אחריות אישית של דירקטורים אשר לא עמדו בחובות הפיקוח והניטור על מערכות הבקרה הפנימיות של חברה יצרנית; האם נושאי המשרה בחברה חבים בחובות  Caremark?; חובות הפיקוח של הדירקטוריון וחובת ההתייחסות ל"דגלים אדומים"; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; טענת Caremark ואחריות הדירקטוריון בגין אי-מילוי חובות הפיקוח על התנהלות החברה; כישלון הפיקוח של הדירקטוריון ו"הטראומה התאגידית" הנובעת מכך; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; האבחנה בין כישלון פיקוח שבו הדירקטוריון לא זיהה פעילות תרמיתית ופלילית בתאגיד, ובין כישלון פיקוח על ניהול הסיכונים העסקיים בתאגיד; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; חובות האמונים וחובות הנאמנות; חובות הפיקוח של הדירקטוריון והחובה לפעול בתום לב;

כוכב זהב

5.2.20

פעולת שותף כללי בשותפות שנעשה בכובעו כאינדיבידואל, אשר התגבשה בכל זאת, לפעולה בניגוד עניינים: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, נדרש לפרשנות הסכם שותפות בעקבות מימוש אופציית Call של השותף הכללי אשר במסגרתו, רכש השותף הכללי את כלל יחידות השותפות שהוחזקו בידי הציבור; הדיון מוביל את בית המשפט לבחון האם כדין, מומשה הזכות, או שמא, כטענת התביעה, מימוש זכות ה- Call בוצעה לאחר "דיכוי מחיר המניה" על מנת להבטיח את כדאות העסקה לטובת השותף הכללי הרוכש, ותוך רמיסת זכויות המיעוט; בתוך כך, דיון חשוב בשאלת חובות אמונים "חוזיות" החלות על שותפים בשותפות, לרבות השותף המנהל, והאם ובאילו תנאים, בתי המשפט לא יאכפו את כללי חובות האמונים על פי חוק ועל פי דיני היושר, לנוכח החרגת דינים אלה, בהסכם השותפות, וקביעת הוראות חוזיות תחתם

עוד בפסק הדין: האיסור על פעולות לדיכוי מחירי ניירות ערך; פעולה אינדיווידואלית של שותף כללי של שותפות, אשר גבלה בפעולה בניגוד אינטרסים כלפי השותפות וכלפי השותפים הרגילים; הדרכים לקבוע האם בוצעו "פעולות דיכוי" על ידי שותף כללי בשותפות, אשר הביאו לירידת ערך של יחידות השותפות (מניות) כדי לחלץ עסקת מיזוג טובה יותר עבור השותף הכללי; תכלית ומטרות חוק השותפות בדלוור; פרשנות חוזית של הסכמי שותפות; פרשנות מסמכי יסוד של שותפות ציבורית המעניקים לשותף הכללי אופציית call לרכישת כל יחידותיה של השותפות הנסחרות לציבור; סטנדרט ההתנהלות החוזי של שותף כללי בשותפות, המבקש לקדם אינטרסים פרטיים שלו; באלו מקרים ניתן לבטל את חובות האמונים בהסכם?; ביטול חובות אמונים בשותפות מוגבלת במסגרת הסכם שותפות – מה משמעו ומהן השלכותיו?; חוזקם וכוחם של הסכמי שותפות; האם דיני האמונים או דיני האמונאות הם קוגנטיים או דיספוזיטיביים?; פרשנות חוזים בהתייחס לתניות חוזיות בין שותפים בשותפות; חובות אמונים בין שותפים בשותפות; הגדרתם של תום לב ושל דרך התנהלות מקובלת בהתייחס לשותפויות שעליהן לא חלים דיני חובות האמונים; פרשנות חוזית במקרה שבו החוזה מגבש דו-משמעות; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; השלמת פערים חוזיים והשלמתם או אי-השלמתם על ידי בית המשפט; החובה לפרש הסכם כמכלול, תוך מתן תוקף לכל תניה שבו; באילו תנאים מתאפשר לבית המשפט להיעזר בראיות חיצוניות בעת פרשנות חוזה?; האם יש לדחות על הסף עילות תביעה מכוח דיני האמונאות לנוכח קיומן המקביל של עילות תביעה חוזיות מכוחו של הסכם בעלי מניות בשותפות דלוורית?

30.1.20

בית המשפט הפדרלי באוסטרליה דן בבקשה של חברה להורות על סעד הצהרתי, לפיו מסחר משני שבוצע במניות שהנפיקה החברה, במסגרת שתי הנפקות שונות, מבלי שצורפה הודעה מטהרת לחלק מן המניות שהונפקו, אינו חסר תוקף, ואין להטיל אחריות אזרחית על בעלי המניות שסחרו במניותיהם על אף המחדל האמור; בית המשפט נדרש לשאלה, האם המחדל נבע מטעות כנה של מזכירת החברה והמעורבים במחדל והשלכותיו פעלו ביושר? בנוסף, נבחנים השיקולים שיש לבחון במסגרת מתן סעד הצהרתי לפי סעיף 1322 לחוק התאגידים האוסטרלי.

עוד בפסק הדין: סעד הצהרתי לפי סעיף 1322 לחוק התאגידים משנת 2001; מתן תוקף למסחר משני שביצעו בעלי המניות במניות ופטור מאחריות אזרחית של בעלי המניות שסחרו במניות שהונפקו על אף היעדרה של הודעה מטהרת; הפרות של סעיפים 707(3) ו- 727 לחוק התאגידים; מהם העקרונות הרלוונטיים להערכת מתן סעד לפי סעיף 1322 לחוק והאם, בנסיבות המקרה, ראוי להורות על הסעד המבוקש?

כוכב זהב

28.5.19

חברה-אם שנזקקה לתזרים מזומנים "לחצה" על חברת-הבת לרכוש חברה אחות המצויה בבעלות מלאה של חברת-האם, במחיר, אשר נטען לגביו בתביעה שהגישו בעלי מניות החברה הרוכשת, כי היה גבוה ולא הוגן; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור העמיק ביסודות הדוקטרינות החלות על עסקאות עצמיות (self-dealings) באשכול חברות המוכתבות, פעמים רבות, על ידי חברת-האם והחשש האינהרנטי הקיים כי חברות-אם באשכול לא תיישמנה את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, בעת שהן כופות עסקאות על חברות-הבת שלהן, שאינן מקדמות את האינטרסים של האחרונות; בית המשפט הצ'נסרי עורך דיון חשוב בהצעתם של המלומדים חמדני ובב'צוק, לפיה עסקאות חברה עם בעל השליטה ייהנו מסטנדרט בחינה מקל (שיקול דעת עסקי) כאשר הוועדה המיוחדת בנויה מדירקטורים בעלי "עצמאות מוגברת" (enhanced independence); בית המשפט מעמיק בשאלת סמכות השיפוט הפרסונלית של בית המשפט בדלוור המבקש להסתמך על סעיף פורום נבחר במסמכי ההתאגדות של החברה וכן בשאלה, באלו נסיבות לא יישאו דירקטורים באחריות אישית בגין עסקאות המתקבלות בניגוד עניינים

עוד בפסק הדין: סטנדרט בחינה מוצע לעסקאות חברה עם בעל השליטה בה לפיה כלל שיקול הדעת העסקי יחול רק במסגרת ייחודית של וועדה מיוחדת המורכבת מדירקטורים הנהנים מ"עצמאות מוגברת" – ההצעה של בבצ'וק וחמדני; האם עסקת לרכישת חברת-אחות, על ידי חברה באשכול, המונעת מצרכיה של החברה-האם המשותפת לתזרים מזומנים, היא עסקה עצמית שבגינה יש ליישם סטנדרט ביקורת שיפוטית לפי כלל ההגינות המלאה?; השלכותיה של עסקה עצמית שלבעל השליטה עניין אישי בה ורוב הדירקטוריון נגוע בעניין אישי, בראי ספקטרום הביקורת השיפוטית וסטנדרט הבחינה של בית המשפט; השלכות קביעת סעיף פורום נאות חוזי בין צדדים בהקשר לשאלת סמכות שיפוטו הפרסונלית של בית המשפט שהוסמך בסעיף הפורום הנאות; פורום נאות ואכיפת סמכות שיפוט פרסונלית על חברת-אם זרה, לנוכח אימוץ סעיף פורום נאות בתקנון חברת-הבת על ידי הדירקטוריון אשר כלל נציגיה של חברת-האם; סמכות שיפוט פרסונלית המוחלת על חברה-אם זרה בגין סעיף פורום נבחר אקסקלוסיבי במסמכי ההתאגדות של החברה-הבת אשר אושר על ידי דירקטוריון המורכב מרוב דירקטורים שמונו על ידי חברת-האם; באילו מקרים יכול דירקטור להתחמק מנשיאה באחריות אישית בגין עסקה עצמית או עסקה שהתקבלה בניגוד עניינים?; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; האם "עסקאות צדדיות" בין בעל שליטה מוכר לבין הקונה, מציב את בעל השליטה בניגוד עניינים ובהפרת חובותיו כלפי יתר בעלי מניות המיעוט?; באילו מקרים וכיצד בוחנים את הגינותה של עסקת מיזוג?; מבחני "ההגינות" במכירת מניות חברה שיש לה בעל שליטה; האינטרס הכלכלי המיוחד שיש לבעל שליטה בחברה, לתעל (tunneling) חברה להתקשר בעסקאות עם צד קשור לבעל השליטה, שבהן ההטבה המתקבלת איננה פרו-רטה לשיעור אחזקותיו של בעל השליטה; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט בעסקת חברה עם בעל השליטה בה הכולל מעורבותה של ועדת דירקטוריון מיוחדת והצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות; עסקת חברה עם בעל השליטה בה ומנגנון ההגנה הכפול לטובת המיעוט המזכה בהגנה מפני התערבות שיפוטית גבוהה; מנגנון ההגנה הכפול – dual protection – של הלכת MFW; פסקי דין המיישמים את הלכת MFW

27.5.19

האם הצליחו התובעים להוכיח שהנתבעים הציגו מצגי שווא מהותיים שגרמו להם נזק בשווי מיליארדי דולרים? התובעים מבקשים לתקן התביעה לאחר שזו נדחתה על הסף בשל אי ביסוס עילה; האם הצליחו התובעים להוכיח את יסודות התרמית הנטענת בניירות ערך והאם עמדו בדרישות הטיעון המוגברות שמציבים כלל 9(b) וחוק PSLRA בתביעות מסוג זה? האם זהו סוג התביעה אותו ניסה הקונגרס למנוע בחקיקת חוק PSLRA?

עוד בפסק הדין: תביעה ייצוגית בגין תרמית בניירות ערך; יסודות עילת התרמית בניירות ערך ודרישות הטיעון המוגברות שמציבים כלל 9(b) וחוק PSLRA

כוכב זהב

22.5.19

בעל מניות מוסדי של חברה הנסחרת בציבור מבקש לעיין בספרי החברה לפי סעיף 220, במטרה לחקור חשדות לניהול כושל והתנהלות פסולה; חששותיו של בעל המניות נסובו סביב המניעים והתהליך שהוביל לרכישת החברה בידי חברה אחרת; בית המשפט הצ'נסרי נדרש לבחון, האם הצליח בעל המניות לעמוד בדרישות הצורה והתוכן של סעיף 220? והאם יש לפסול את דרישתו בהיותה מאמץ המונע בידי עורך דין, בהתאם להחלטת בית המשפט הצ'נסרי שניתנה לאחרונה?

עוד בפסק הדין: דרישות התוכן והצורה של תביעה לפי סעיף 220; האם תכליתו המוצהרת של בעל המניות היא תכליתו הממשית, או שמא הוגשה הדרישה לעיין בספרי החברה בתואנות שווא? האם הצליח בעל המניות להציג "בסיס מהימן" ממנו ניתן להסיק ניהול כושל או התנהלות פסולה; תפקידו של עורך הדין בתביעה לפי סעיף 220 – .Wilkinson v. A. Schulman, Inc; התנהלות תאגידית פסולה "שניתן לתבוע בגינה"; היקף זכות העיון במסמכים – מסמכים "חיוניים ונחוצים" להגשמת תכלית מוצהרת וראויה של בעל המניות; הקשר בין הלכת Corwin והעילות הנטענות במסגרת תביעה לפי סעיף 220; הלכת Garner – מסמכים החוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח

21.5.19

זוהי בקשתה של בעלת מניות לעיין בספרי החברה במסגרת תביעה לפי סעיף 220, שהוגשה במקביל לתביעה רגילה שהגישה התובעת כנגד החברה בגין הפרות אמונים, תרמית ועילות תביעה נוספות; בית המשפט בוחן את הסתירה הפנימית שבין הגשת תביעה רגילה, בה נטען כי ניתן להוכיח את חבות הנתבעת בגין עילות התביעה הנטענות, ובין תביעה לפי סעיף 220, בה טוענת אותה התובעת כי אין בידיה די חומר להוכיח את אותן עילות התביעה שברצונה לטעון כנגד החברה

עוד בפסק הדין: בקשתה של בעלת מניות לעיין בספרי החברה במסגרת תביעה לפי סעיף 220; בקשת דחייה על הסף של תביעה לפי סעיף 220; האם הצליחה התובעת להוכיח שקיימת לה תכלית ראויה לבקשתה לעיין בספרי החברה? מה הקשר בין תביעה לפי סעיף 220 ותביעה מקבילה, במקרה בו שתי התביעות עוסקות בטענות זהות של התנהלות פסולה?