חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

כוכב זהב

1.1.20

"נתח הוגן" לעובד ממציא, בתמורה להמצאתו אשר הניבה לחברה שהעסיקה אותו "רווחים יוצאים מגדר הרגיל": בית המשפט העליון באנגליה מנתח את סעיף חוק הפטנטים האנגלי, אשר קובע את זכותו של עובד לקבל "נתח הוגן" (fair share) בגין המצאה שפיתח ושנרשמה כפטנט אשר נותר בבעלות החברה בה הועסק; המורכבות במקרה דנן, נולדה מהנסיבות הקיצוניות שבהן מחד – המצאתו של העובד הניבה רווחי עתק לאשכול החברות כולו ומאידך, ההמצאה והפטנט שנרשם בגינה, הומחו לטובת חברת-האם שבאשכול, אשר לא היתה בגדר "מעסיקתו" הישירה של העובד; בית המשפט העליון באנגליה מפרש את לשון חוק הפטנטים, באופן המבטיח יישום הוגן, מסחרי ועסקי

עוד בפסק הדין: זכויות עובד ממציא לקבל "נתח הוגן" (fair share) מחברה שהינה הבעלים של ההמצאה שהמציא בתקופת העסקתו, בגין המצאתו; התנאים לקבלת פיצוי ממציא הולם (נתח הוגן), לטובת עובד שהמציא המצאה אשר החברה הרוויחה ממנה; הגדרתה של "הטבה יוצאת מגדר הרגיל" שממנה נהנה חברה מעסיקה בגין המצאתו של עובד, ושבגינה, זכאי עובד ל"נתח הוגן" לפי חוק הפטנטים האנגלי.

כוכב זהב

9.4.19

עניינו האישי של הדירקטור: בפרשה שערורייתית למדי זו, דירקטור יחיד "בחברת קליפה" שפעילותה העסקית הושעתה, מחלק לעצמו 25 מיליון מניות החברה במחיר מכירה נמוך מאוד (כרבע ממחיר המכירה בשוק בזמנו), בעודו מודע לכך שבכוונת החברה לחזור לפעילות בהקדם; בית המשפט הצ'נסרי מעמיק מאוד את הדיון ביחס להתנהלות הטובלת עד צוואר בעניין אישי של הדירקטור וקידום האינטרסים הפרטיים שלו, על חשבון החברה שעליה הוא אמון להגן ולשמור, תוך שימוש במידע פנים שברשותו

עוד בפסק הדין: פעולת דירקטוריון בלתי תקפה משום שהתקבלה ללא הקוורום הנדרש לפתיחת ישיבת הדירקטוריון כנדרש על פי דין ועל פי מסמכי ההתאגדות של החברה; פעולת דירקטור תוך קידום עניינו האישי וההנחה כי הוא ניצב משני צידי המתרס; העברה תרמיתית אסורה של הון חברה על ידי דירקטור; העברת נכסי חברה לחברות קשורות לנושא המשרה תוך ניצול מעמדו; מהי "הטבה מהותית" לדירקטור ההופכת אותו לבעל עניין אישי בהתקשרות החברה?; אימתי אישור תמריצי בכירים על ידי הדירקטוריון מהווה הפרת חובות אמונים?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; סעיף 141 לחוק החברות וסמכויותיו של הדירקטור; חובות האמונים וחובת הנאמנות; תמריצי בכירים וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מבחני סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; דילול הונה של החברה וסטנדרט הבחינה של בית המשפט – האם על פי כלל שיקול הדעת העסקי או שמא על פי סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים; הוכחת סיכוי סביר להצלחת התביעה לצורכי קבלת צו מניעה זמני

כוכב זהב

30.12.19

מיהו "מנהל בפועל"? הגדרה מורכבת זו נבחנת בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, במסגרת ההידרשות לנתח את סעיף 6 Del. C. § 18-109(a) לחוק החברות הפרטיות של דלוור, אשר קובע את האפשרות התיאורטית לבצע המצאת כתבי בי-דין למנהל בדרך של "הסכמה משתמעת"; במסגרת זו, הגדרת "מנהל" היא אשר מעסיקה את בית המשפט אשר מעמיק בחקירתן של שתי הגדרות – מנהל פורמלי ומנהל בפועל

עוד בפסק הדין: מיהו "מנהל" לפי חוק החברות הפרטיות של דלוור, לצורך המצאת כתבי בי-דין מכוח סעיף ההסכמה המשתמעת של חוק ה-LLC; המצאה כדין על בסיס סעיף ההסכמה המשתמעת הקבועה בחוק החברות המוגבלות באחרות של דלוור – חוק ה-LLC – וסעיף 6 Del. C. § 18-109(a), אשר מבסס את המנגנון לביצוע המצאה למנהל על פי חוק ה-LLC; מבחן "בחסות השליטה" על מנת לקבוע את קיומו של "מנהל בפועל" בחברת LLC; מנהל דה-פקטו של חברה פרטית על פי מבחני הפסיקה בדלוור וחיוב חברה בפעולות המנהל דה-פקטו במסגרת יחסי שולח-שלוח; הגדרות "מנהל" ו"מנהל בפועל" לשם קביעת סמכות השיפוט הפרסונלית בדלוור גם על מנהל שאינו תושב דלוור

כוכב זהב

22.7.19

מכירה בהולה: עסקת מיזוג דו-שלבית, שתחילתה בהצעת רכש מטעמו של בעל השליטה אשר רוכש את מניות המיעוט, וסופה במכירת כלל הונה המונפק והנפרע של החברה לרוכשת, באותו המחיר ששילם בעל השליטה במסגרת הצעת הרכש, נבחנת בבית המשפט הצ'נסרי, לאור דרישת התובעים כי סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה הוא שצריך לחול על ההתקשרות?; בליבה של גרסת התובעים הטענה המעניינת, כי על אף שבעל השליטה מכר אחזקותיו לצד שלישי יחד עם בעלי מניות המיעוט, הוא זכה להטבה ייחודית – נזילות פיננסית – שהפכה את העסקה לעסקה שלבעל השליטה עניין אישי בה; בית המשפט הצ'נסרי בוחן האם "נזילות פיננסית" אכן מתגבשת לכלל "הטבה ייחודית" אשר הופכת את העסקה לעסקת בעל שליטה או שמא מדובר בעסקת צד ג' שאף "טוהרה" באמצעות הצבעת בעלי מניות המיעוט על פי  דוקטרינת Corwin, ועל כן, סטנדרט הבחינה לפי כלל שיקול הדעת העסקי הוא שחל? יצירת מופת קטנה לפנינו.

עוד בפסק הדין: מכירת אחזקות המיעוט במסגרת הצעת רכש, כפעולה המקבילה למתן אישרור של הצבעת בעלי מניות המיעוט לעסקת המיזוג, שלה "אפקט מטהר" על פי הלכת Corwin, ותחולת חזקת כלל שיקול הדעת העסקי על העסקה, על כל המשתמע מכך; האם "נזילות פיננסית" המושגת על ידי מכירת השליטה, יחד עם כלל מניות החברה, לצד שלישי, מתגבשת לכלל הטבה ייחודית לבעל השליטה המוכר שבגינה יש לראות בעסקה עסקת בעל שליטה הכפופה לסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; בעיות של נזילות פיננסית של דירקטור או בעל שליטה ואימתי הן מגבשות ניגוד עניינים; זכותו של בעל שליטה למכור את אחזקותיו בחברה; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת  Corwin; האם כל פעולת חברה המושפעת מבעל השליטה מכפיפה את הפעולה לסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה?; הגדרתן של עסקאות הנעשות בניגוד עניינים; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי וטובת הדירקטוריון; מהי חזקת שיקול הדעת העסקי?; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון; מהו מידע מהותי לבעל מניות מיעוט אשר נרכש החוצה בהצעת רכש?; חובות הגילוי הנאות של חברה בעת פנייה לציבור המשקיעים בהצעת רכש; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי המתרס; עסקאות בעלי שליטה וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה.

29.12.19

בית המשפט העליון בדלוור מעמיק בניתוח הסכם לשיתוף פעולה בין יצרנית לבין משווקת, ובשאלות עובדתיות חשובות שהינן רלבנטיות לקביעת גובה העמלה המגיעה, וכן סוגיות שונות שבליבן פרשנות חוזים ופרשנות תניות מגבילות לסוגיהן

עוד בפסק הדין: עסקת חברה עם מקורב והאישורים הנדרשים לשם כך; אשרור פעולת חברה בדרך של התנהגות ואי-התנגדות לשינוי; אשרור חוזה של חברה שנחתם בחוסר סמכות בדרך של התנהגות ואי-התנגדות; האם ניתן ליתן לעסקת חברה עם מקורב שלא זכתה למלוא האישורים המיוחדים הנדרשים, תוקף מכוח קיומו בהתנהגות?; שימוש בראיות חיצוניות (extrinsic evidence) למתן פרשנות לחוזה לפי דיני ניו-ג'רזי; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; פרשנות סעיף חוזה הקובע תשלום "דמי הצלחה" ביחס לשאלה, האם אלה אמורים להיות משולמים בכל מקרה או שמא, הם תלויים בפעולות מסויימות של הזכאי להם?; חוזים מסחריים וחרטת מוכר; מהי סמכות נחזית של אורגן המחייבת חברה במעשיו בשמה; עיקרים ביחסי שולח שלוח וסמכותם של נציגי חברה לפעול בשמה ומטעמה; האבחנה בין שליחות בפועל לבין שליחות נחזית והמבחנים לקביעת קיומם של יחסי שליחות אלה המחייבים את השולח בפעולות השלוח; פעולות בטלות וברות ביטול של הנהלת חברה.

7.4.19

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן את זכות השיפוי של התובעת, שכיהנה בעת הרלוונטית כנשיאה, מנכ"לית ויו"ר הדירקטוריון של החברה שבנידון, בגין הוצאות שנגרמו לה בקשר לתביעות שהוגשו נגדה במסגרת מילוי תפקידה בחברה; הנתבעת חולקת על כך שהתובעת נשאה בהוצאות אלו בפועל, שכן צד שלישי הוא ששילם את הוצאותיה בפועל; האם יש להורות לנתבעת לשפות את התובעת? האם בשלה העת להכריע בסוגיה?  

עוד בפסק הדין: שיפוי לדירקטורים ונושאי משרה – אימתי? הוצאות שכר טרחה סבירות – האם יש לפסוק לתובעת את ההפרש בין הוצאות שכר טרחת עורכי דין ששולמו לה מראש ובין הוצאות שכר הטרחה בהן נשאה בפועל? האם יש לפסוק לטובת התובעת הוצאות על הוצאות בגין התביעה הנוכחית?

כוכב זהב

15.8.19

זהו נדבך נוסף בסדרה של תביעות בין בני משפחה אחת, העוסקות בקבוצה של חברות שהוקמו בשנות ה- 60 של המאה הקודמת בידי אב המשפחה; השאלה הנמצאת במוקד ההליך הנוכחי עוסקת בשווי מניותיהם של בעלי המיעוט באחת החברות, לאחר שבית המשפט הורה ליתר בעלי המניות לרכוש את מניותיהם, ובפרט – האם צדק בית המשפט קמא כאשר קבע, כי אין להעריך את מניות העותרים על בסיס מופחת?

עוד בפסק הדין: דיני תאגידים – קיפוח בעלי מניות המיעוט בתאגיד, הערכת שווי מניות והנחות על מניות מיעוט; ההבדל בין חברות שמהוות מעין-שותפות ובין חברות שלא מתקיימים בהן יחסי קרבה מסוג זה, לעניין הערכת שווי מניות המיעוט לאחר אירועי עושק וקיפוח – הדין בסינגפור; הנסיבות שבהן יפחית בית המשפט בסינגפור את שווי מניות המיעוט שניזוק מפעולות של קיפוח ועושק או יימנע מהפחתה זו, במסגרת רכישתם החוצה לאחר אירועי קיפוח ועושק; אלו מרכיבים יש לקחת בחשבון במסגרת הערכת שווי חברה, שנעשית לצורכי מכירת אחזקותיה של בעלת מניות מיעוט שספגה פעולות של עושק וקיפוח שביצעה כלפיה החברה?; עושק וקיפוח המיעוט והשלכותיהן של פעולות אלו שביצעה החברה, על שווי המניות של בעלת מניות המיעוט שכעת מוכרת אחזקותיה; הנחות או הטבות שניתן להעניק לבעלי מניות מיעוט שנדחקו למכור אחזקותיהם עקב פעולות של עושק וקיפוח המיעוט.