25.11.19 חובת הזהירות של בנק כלפי לקוחותיו: בית המשפט העליון באנגליה בוחן את חובת הזהירות הייחודית של הבנק כלפי לקוחותיו, הידועה גם כחובת Quincecare ואשר על פיה, נאסר על בנק למלא אחר הוראות לבצע פעולות בחשבונות שבחסותו, אשר נראות לו כהוראות תרמיתיות; החשיבות של ההלכה הפסוקה אשר נפסקת בסמוך לסוף שנת 2019 הינה, שחובת Quincecare נבחנת ביחס להוראות בחשבון של חברה; במקרה כאן, מוסר ההוראות התרמיתיות הינו בעל המניות היחיד בחברה, שהינו אף דירקטור יחיד בה; לאחר שהוראותיו של בעל המניות בוצעו על ידי הבנק וחשבונות החברה רוקנו, מגישים הנושים תביעתם כנגד הבנק ובית המשפט העליון נדרש לבחון האם בנסיבות אלה, ניתן להטיל אחריות וחבות על הבנק, מכוח הפרת חובת Quincecare? עוד בפסק הדין: חובות זהירות של בנק כלפי לקוחותיו; חובת הזהירות הבנקאית הידועה בכינוייה גם חובת Quincecare שבמסגרתה נדרש הבנק להימנע מביצוע הוראות החשודות כהוראות תרמיתיות; האם יש לדחות תביעות נגד בנק בגין הפרת חובת Quincecare, רק לנוכח העובדה שהתובע הינו חברה, ובנסיבות שבהם תשלומים שנעשו במסגרת מתן "הוראות תרמיתיות", ניתנו על ידי יו"ר החברה ובעל המניות היחיד בה, שהינו אף בעל ההשפעה היחידה על עסקיה של החברה?; דחיית הטענה כי יש לייחס את תרמיתו של בעל השליטה, לחברה; העברה פסולה והברחת נכסי חברה בחדלות פירעון; מהי העברה פסולה של נכסי חברה חייבת?; מהי הברחת נכסים אסורה של חברה חייבת?; האם מוטלות על הבנק חובות זהירות בקשר למוצרים פיננסיים והשקעות שביצעו התובעים באמצעות חשבון הבנק?; האם המחויבות המשפטית שיש למוסד פיננסי כלפי לקוחותיו תלויה במחויבויות הספציפיות שנטל על עצמו המוסד הפיננסי במקרה נתון?
14.3.19 מערכת יחסים עסקית בין משפחות של חברות וישויות תאגידיות הגיעה אל סיומה; כעת מתדיינים הצדדים לגבי היבטים שונים של פירוק היחסים בבית המשפט בפנסילבניה ובבית המשפט הצ'נסרי בדלוור; הבקשה הנוכחית היא בקשה לצו מניעה זמני, אשר ימנע מהנתבעים כאן לתקן צו מכירה שניתן בפנסילבניה ולהגיש תביעה נוספת בפנסילבניה; האם התקיימו היסודות הדרושים לצורך מתן צו מניעה זמני? עוד בפסק הדין: סעד מניעה זמני – שיקול דעתו של בית המשפט והיסודות הנדרשים לצורך מתן צו מניעה זמני; האם יסודות כאמור התקיימו בנסיבות המקרה? סעיפי ברירת פורום – תחולתם ואכיפתם לפי דיני דלוור בכלל, ובנסיבות המקרה בפרט
5.6.19 כישלון רואה חשבון מבקר לחשוף ולגלות עבירות בתאגיד על אף קיומם של דגלים אדומים, מוביל את בית המשפט הצ'נסרי בדלוור לבחון, בראש ובראשונה, את סמכות שיפוטו הפרסונלית של בית לדון בתיק, אשר מוגש בעילה של מצג שווא רשלני של רואה חשבון, זאת לנוכח היותן של החברות המבוקרות, חברות-בנות זרות של חברה אמריקאית אשר גם מקום עסקיהם מחוץ לטריטוריה, ולנוכח העובדה שגם פירמות רואי החשבון שביקרו את החברות, הינן פירמות-בנות זרות של חברת-אם אמריקאית; בית המשפט עורך דיון משפטי חשוב בשאלות של סמכות שיפוט פרסונלית, פורום נאות, ועד כמה חוק "הזרוע הארוכה" מייצר קרבה (nexus) בין האירועים שבגינם הוגשה התביעה, לבין מדינת דלוור עוד בפסק הדין: הכללים השונים בבית המשפט בדלוור לדחיית תביעתו על הסף של תובע; מבחני "הקשר" (Lexus) לקביעת סמכות שיפוט פרסונלית לבית המשפט בדלוור; דוקטרינת "הזרוע הארוכה" (the Long-Arm Statute) בקביעת סמכות שיפוט בין-מדינתית; אחריות שומרי סף חיצוניים לחברה – רואי חשבון – לעריכת ביקורת חשבונאית ראויה; מצג שווא רשלני של רואה חשבון של חברה ציבורית; אי זיהויים של דגלים אדומים על ידי רואה החשבון המבקר של חברה ציבורית תוך גרימת נזק לחברה; יישום תבנית אנאליטית נאותה על מנת לבסס אחריות נזיקית במקרים של מצג שווא רשלני של רואה החשבון; האם אי-גילוי תרמיתם של הדירקטורים התגבשה לכדי רשלנותו של רואה החשבון המקימה כלפיו חבות על פי דין לנזקי חברה?; באילו נסיבות יכירו ברשלנותו של רואה החשבון כאי-עמידה בחובות הזהירות שלו כלפי החברה אותה הוא מבקר?; המטרות של עריכת ביקורת חשבונאית על ידי רואה חשבון: לסייע לבעלי המניות לפקח על תפקודה של ההנהלה
13.3.19 בעל מניות מבקש לתקוף מספר החלטות שקיבל דירקטוריון החברה, בטענה כי חברי הדירקטוריון הפרו את החובות המוטלות עליהם כלפי החברה ובפרט, התובע תוקף שלוש עסקאות לא קשורות שאישר דירקטוריון החברה במועדים שונים: שתי רכישות נפרדות שביצעה החברה והליך קנייה מחדש של מניות החברה, שלכאורה אפשר מסחר מניות שהטיב עם אנשי פנים בחברה; כעת בוחן בית המשפט את בקשת הדירקטורים הנתבעים לדחות על הסף את התביעה שהוגשה נגדם, וזאת בטענה שהתובע לא ביצע פניה מוקדמת לדירקטוריון בטרם הגיש את תביעתו הנגזרת; האם הצליח התובע להוכיח, כי קיים לו פטור מפניה מוקדמת כאמור? עוד בפסק הדין: אי יעילותה של פנייה מוקדמת לדירקטוריון במקרים של שימוש במידע פנים על ידי אנשי פנים – דירקטורים ונושאי משרה בכירים בחברה; הטלת אחריות על דירקטורים בגין הפרת חובות הנאמנות לנוכח מסחר על בסיס מידע פנים שבוצע בעקיפין אמצעות קרנות בשליטתם אשר החזיקו במניות החברה; חובות האמונים וחובת הנאמנות; חובות האמונים וחובות תום הלב; חובות הפיקוח של הדירקטוריון והחובה לפעול בתום הלב; התנאים להעלאת טענות Brophy; טענת Brophy כנגד נושא משרה בחברה – מה משמעותה וכיצד מוכיחים אותה?; השמירה וההגנה על נכסי חברה במסגרת חובתם של דירקטורים בחברה לפעול כנאמן לנכסיה; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis
2.6.19 בפרשה זו הצדדים חלוקים ביניהם, מי מהם הוא הבעלים של הונה של חברה, זאת לאחר שהבעלים של ההון, שהיה בעל המניות היחיד בחברת-האם הלך לעולמו; משום שהנפטר הוא תושב ואזרח ישראל, נדרש בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בפסק דין זה, לבחון שני עניינים עיקריים: ראשית – סמכות שיפוט פרסונלית על ענייני עזבונו של נתין שאיננו נתין דלוור, לנוכח אחזקותיו בחברה דלוורית וזאת, על רקע טענה של העברה אסורה של נכסים בדרך תרמיתית; שנית – הדרך הנכונה והנאותה לבצע דיספוזיציות (העברות) של מניות חברה פרטית בדלוור על פי שטרי העברה עוד בפסק הדין: דוקטרינת "הזרוע הארוכה" (the Long-Arm Statute) בקביעת סמכות שיפוט בין-מדינתית; סמכות שיפוט פרסונלית של בתי המשפט בדלוור על עסקאות שבמסגרתן צדדים שאינם נתיני דלוור, מייסדים חברה דלוורית כחלק אינטגרלי מעסקת המיזוג; מבחני "הקשר" (Lexus) לקביעת סמכות שיפוט פרסונלית לבית המשפט בדלוור; סמכות השיפוט הפרסונלית ודוקטרינת ההליך ההוגן – Due Process; ייסודה של חברה בדלוור ושאלת סמכות השיפוט הפרסונלית של בתי המשפט בדלוור ביחס למי שאינם נתיני דלוור; חוק המתנות בדלוור – התנאים למתן מתנה ולחזרה ממתנה; חוק החברות הפרטיות בדלוור ואופן העברת אחזקה במניות באמצעות שטר העברה
13.3.19 המשיב, עורך דין במקצועו, הקים קרנות גידור שמשקיעות בהלוואות כספים לעורכי דין שממתינים לתשלום כספי פשרה המגיעים להם; המשיבה היא אחת מן החברות שמנהלות את קרנות הגידור הללו; לטענת אגף האכיפה של הרשות לניירות ערך, המשיבים הציגו למשקיעים מצגי שווא בעניין הסוג ומידת הגיוון של הנכסים המנוהלים בידי הקרנות; כעת בוחן השופט המנהלי האם הפרו המשיבים את ההוראות האוסרות על תרמית בניירות ערך? ואם כן, האם פעלו מתוך כוונה או שפעלו ברשלנות? האם המשיב סייע וגרם להפרותיה של החברה המשיבה? ומהן הסנקציות הראויות להטיל על המשיבים בגין התנהגותם? עוד בפסק הדין: יסודותיה של עבירת המצג שווא ואי-גילוי נאות; יסוד הכוונה בעבירה של מצג שווא ואי-גילוי נאות; מצגי שווא בעניין הסוג ומידת הגיוון של הנכסים המנוהלים בידי הקרנות על ידי יועצי ההשקעות; בתרמית הנטענת כלפי יועץ השקעות, האם צריך להוכיח כוונה לרמות, או שמא גם כוונה להזיק?; התנאים לגיבוש עבירת התרמית בניירות ערך – 10(b) וכלל 10b-5 מכוחו; אכיפה מינהלית כלפי יועצי השקעות; איך קובעים את רמת המהותיות של המצג הכוזב או של הפרט שהושמט?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; מהי השמטה של פרט מהותי; חובות אמונים של יועצי השקעות; חובות אמונים של יועצי השקעות במעמדם כמשמורן המחזיק בכספי משקיעים; אחריותו של יועץ השקעות לנכסי לקוחותיו; מצג כוזב על ידי יועץ השקעות; חובות הגילוי של חברות ייעוץ השקעות; הגבלת עיסוקם של מתווכים פיננסיים במסגרת אכיפה מינהלית
2.6.19 בעל מניות מתנגד למצנח הזהב הנדיב שמוענק למנכ"ל במועד פרישתו בנסיבות שערורייתיות ומבקש להגיש תביעה נגזרת; בשונה מפסקי דין רבים אחרים העוסקים בנושא חובות בעל מניות המבקש להגיש תביעה נגזרת, כאן בית המשפט הצ'נסרי בוחן מה הדין כאשר בעל המניות התובע דווקא פנה בפנייה מוקדמת לדירקטוריון כי יגיש את התביעה בשם החברה, אך טוען כי דחיית פנייתו המוקדמת היתה שלא כדין; בית המשפט סוקר את ההלכות המחייבות ביחס לתקיפת הדחייה של פנייה מוקדמת על ידי הדירקטוריון, מתוך ההנחה הראשונית כי עצם הפנייה המוקדמת מעידה על הסכמה כי הדירקטוריון יכול לבחון באופן עצמאי וללא עניין אישי, את פנייתו המוקדמת של בעל המניות (דוקטרינת "ההודאה המרומזת" על עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטוריון) עוד בפסק הדין: מטרותיו ועקרונותיו של כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי, אשר מחייב בעל מניות המבקש לתבוע בתביעה נגזרת, לפנות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מה עדיף בתביעה נגזרת – האם להוכיח, כי פנייה מוקדמת לדירקטוריון הינה בלתי יעילה, או לפנות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון ולהתמודד אחר כך עם דחיית הפנייה על ידי הדירקטוריון?; דוקטרינת "ההודאה המרומזת" לפיה יראו בעצם הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת, הודאה מרומזת של בעל המניות בדבר עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטוריון; פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, כהכרה ראשונית בכך שהדירקטוריון אינו נגוע או מוטה; טווח הבחינה שעל דירקטוריון לבצע במסגרת פנייה מוקדמת של בעל מניות עובר להגשתה של תביעה נגזרת, שעילתה פעולות אסורות והטעיה על ידי נושאי המשרה בחברה; סמכות הדירקטוריון ושיקול דעתו העסקי ליזום תביעה בשם חברה; הפנייה המוקדמת של בעל מניות עובר להגשתה של תביעה נגזרת; עילת תביעה של בעל מניות נגד דירקטוריון בטענה כי אי-מימוש זכות תביעה של החברה היה שלא כדין; תפקידה של ועדה מיוחדת של הדירקטוריון לבחינת תביעות (ועדת תביעות מיוחדת);שיקול דעתו העסקי של הדירקטוריון בעת שהוא בוחן פנייה מוקדמת של בעל מניות המבקש להגיש תביעה נגזרת.