חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

14.5.19

בעל מניות רוב מבקש מבית המשפט לקבוע מהו הרכב הדירקטוריון של החברה במסגרת תביעה לפי סעיף 225; לצורך הכרעה בבקשתו לפסיקה מקוצרת, נדרש בית המשפט לשאלה האם רשאי הוא להתחשב בטענות של התנהלות פסולה מצד המבקש ובעל מניות נוסף, אשר לטענת חברי הדירקטוריון המכהנים השפיעה על תוקפן של הסכמות בכתב להעברת אחד הדירקטורים מתפקידו והחלפתו באחר, או שמא בחינה זו חורגת מהיקפו הצר של סעיף 225?

עוד בפסק הדין: בקשה לפסיקה מקוצרת והתנאים לקבלתה; תביעה לפי סעיף 225 לקביעת הרכב דירקטוריון החברה – היקף החומר שניתן לבחון במסגרת תביעה מסוג זה לפי הלכת Schnell; פעולה תאגידית המשנה את הרכב הדירקטוריון באמצעות הסכמה בכתב של רוב בעלי המניות – מתי פעולה תאגידית כאמור נחשבת תקפה והאם התנאים הנ"ל התקיימו בנסיבות המקרה הנוכחי? דרישת ההודעה לבעלי מניות המיעוט לפי סעיף 8 Del. C. § 228(e) וכן לפי סעיף 14c-2 לחוק ניירות ערך משנת 1934; השלמת חומר ראייתי במסגרת בקשה לפסיקה מקוצרת

12.5.19

התובעת וחברת בת בבעלות מלאה של חברת מחקר גרמנית התקשרו במספר הסכמים לפיתוח טכנולוגיה מסוימת; בהמשך הגישה התובעת תביעה נגד חברת הבת בגין הפרת ההסכמים הללו, בטענה שגזלה ממנה את הטכנולוגיה האמורה; התביעה הנוכחית הוגשה כנגד חברת-האם הגרמנית, בטענה כי חברת-האם הייתה מודעת להפרות החוזיות של חברת הבת, ואף הייתה מעורבת בהפרות אלו; כעת מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה על הסף; האם רשאי בית המשפט להפעיל סמכות שיפוט אישית על הנתבעת הזרה? האם התביעה הוגשה במועד, או שמא מנועה היא מטעמי שיהוי?

עוד בפסק הדין: בקשת דחייה על הסף לפי כלל 12(b)(2); סמכות שיפוט אישית – כללית וספציפית; חוק הזרוע הארוכה של דלוור והדרישות החוקתיות להליך הוגן; תיאוריות חלופיות להוכחת קיומה של סמכות שיפוט – תיאורית השליחות ותיאורית הקשר; דוקטרינת השיהוי – האם הייתה לתובעת ידיעה ממשית לגבי עילות התביעה, או שהייתה צריכה להיות לה ידיעה כאמור, למעלה משלוש שנים לפני שהגישה את תביעתה?

12.5.19

התערערות היחסים בין בני זוג לשעבר הובילה לניהול שלוש תביעות משפטיות במקביל, שתיים מהן בדלוור ואחת באוקראינה; לבסוף הגיעו הצדדים להסכם פשרה ביניהם, אשר כלל בתוכו סעיף וויתור כללי; הצדדים מבקשים כעת את אכיפת הסכם הפשרה, אולם חלוקים לגבי היקפו ותחולתו של סעיף הוויתור הכללי ובפרט, חלוקים ביניהם ביחס לשאלה, האם סעיף הוויתור הכללי חל גם על הליכי גירושים שמתנהלים בין הצדדים באוקראינה?

עוד בפסק הדין: סעיפי וויתור כלליים בחוזה – היקפם ותחולתם בהתאם לכוונת הצדדים; פרשנות חוזה ובחינת ראיות חיצוניות כאשר קיימות מספר פרשנויות סבירות לסעיפים שנויים במחלוקת

7.5.19

חוק הביטחון הכלכלי בפרישת עובדים (ERISA) מחייב את הנאמנים של תכניות פנסיה, לרבות תכניות הקצאת אופציות לעובדים, לנהל את נכסי התכניות הללו בזהירות; השאלה המרכזית שמתעוררת במקרה הנוכחי היא – מהו סטנדרט הטיעון הדרוש כדי לטעון כיאות כי הנאמנים של תכנית הקצאת אופציות לעובדים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם מכוח החוק? האם צדק בית המשפט המחוזי כאשר דחה תביעה כנגד הנאמנים של תכנית מסוג זה בעקבות צניחת מחיר המניה של IBM, מן הטעם שהתובעים לא עמדו בנטל הטיעון המוטל עליהם?

עוד בפסק הדין: חוק ERISA וחובות הזהירות המוטלות על נאמנים מכוח חוק זה; סטנדרט טיעון להוכחת עילת הפרת חובת זהירות של נאמנים של תכנית הקצאת אופציות לעובדים (ESOP) – הלכת Dundenhoeffer ופסיקת בית המשפט העליון וערכאות הערעורים בעקבות פסק דין זה; האם בנסיבות המקרה ראוי להכריע בין הגישות הפרשניות השונות שהתפתחו בפסיקה בעקבות הלכת Dundenhoeffer? מהו הקשר בין סטנדרט הטיעון שחל בתביעות לפי חוק PSLRA לעומת תביעות מכוח חוק ERISA?

כוכב זהב

18.8.19

בית המשפט הגבוה בסינגפור דן בבקשה להכיר בהליכי פשיטת רגל שמתנהלים בארצות הברית כ"הליך זר עיקרי" לפי חוק המודל הסינגפורי, תוך שהוא בוחן מהו "מרכז האינטרסים העיקרי" (COMI) של החברה הסינגפורית שבנידון, והאם חל בנסיבות המקרה סייג המדיניות הציבורית

עוד בפסק הדין: המבחנים להכרה בהליך עיקרי זר בתחום חדלות פירעון; חדלות פירעון חוצה גבולות והכרה בהליך זר עיקרי לפי חוק המודל שחל בסינגפור; מבחני מרכז האינטרסים העיקרי של החברה הסינגפורית החייבת; אלו גורמים יש לבחון במסגרת בחינת שאלת מיקומו של מרכז האינטרסים של חברה חייבת ספציפית?; סעיף 17(2) לחוק המודל הסינגפורי, הקובע כי יש להכיר ב"הליך זר עיקרי", כאשר הליך זה מתנהל במדינה בה נמצא מרכז האינטרסים העיקרי של החייב (COMI – center of main interests); סעיף 354B לחוק התאגידים הסינגפורי אשר אימץ לתוכו את חוק מודל חדלות פירעון חוצה גבולות של (UNCITRAL Model Law on Cross-Border Insolvency (1997) UNCITRAL; מבחני סעיף 15 לחוק מודל חדלות פירעון חוצה גבולות של (UNCITRAL Model Law on Cross-Border Insolvency (1997) UNCITRAL; מינויו של נאמן לפי צ'פטר 7 בבית המשפט לפשיטת רגל בארצות הברית וכיבוד הליכים  אלה בהליכים שנפתחו בסינגפור.

6.5.19

מייסדה של חברת ביטוח הודה בביצוע תרמית בה הייתה מעורבת החברה, ונידון לעשרות שנות מאסר; בית המשפט הורה על צו פירוק החברה בשנת 2014, על אף התנגדותה של החברה; כעת מבקש המייסד להצטרף להליך, ללא ייצוג משפטי, במטרה לתקוף את הממצאים הכוזבים לטענתו בעניין חוסר יכולת הפירעון של החברה ומצבה העסקי; האם יש מקום לאפשר למייסד להצטרף להליך הפירוק, על אף דחייתן של שלוש בקשות דומות במהותן שהוגשו על ידי בעלת מניות הרוב בחברה, שהינה חברה אחרת תחת שליטת המייסד?

עוד בפסק הדין: מהם התנאים להצטרפות להליך קיים לפי כלל 24 – התערבות בזכות והתערבות ברשות; האם בקשת ההצטרפות הוגשה במועד? ובפרט, בית המשפט נדרש לבחון את חוסר ההצדקה שבעיכוב בהגשת הבקשה והפגיעה שתיגרם לצדדים להליך בשל קבלת הבקשה; האם הצליח המבקש להראות שקיימים לו אינטרסים מהותיים, שניתן להגן עליהם רק אם יצורף להליך הקיים?