חיפוש בסיסי

חדשות

פסקי דין אחרונים

17.3.20

פירוש המונח "מהותי" בהקשרו למצגים ולהתחייבויות המופיעים בהסכם מיזוג: בקונטקסט של הסכם מיזוג, הרי ש- "שינוי נסיבות מהותי" (Material Adverse Effect) וכן המונח "מהותי", הינם מונחים שונים מבחינה אנאליטית, על אף שיישומם עשוי להיות מושפע מאותם הפרמטרים. המונח "בכל מובן מהותי" מחייב רק "סבירות משמעותית שעובדת ההפרה צפויה היתה להיתפס על ידי המשקיע הסביר, כעובדה שיש בה כדי לשנות את מכלול הרכב המידע שבידיו." זהו המבחן על מנת לקבוע ולהעריך, האם תנאי הסכם מיזוג מולאו כראוי, אם לאו. המבחן נועד לצמצם את תחולתה של ההתחייבות (covenants) לנושאים שהינם מהותיים בתכולתם, לשני הצדדים, אפילו אם ההפרות אינן "חריפות" מספיק, לפטור צד ממילוי חלקו, בניתוח על בסיס המשפט המקובל.

Frontier Oil v. Holly Corp., 2005 WL 1039027

9.3.20

חברה התקשרה בעסקת מיזוג; לפני שהעסקה הושלמה, צד שלישי נכנס לסבך האירועים והחל לחזר נמרצות אחרי החברה; האירועים הסתיימו בביטול עסקת המיזוג הראשונה לטובת התקשרות החברה בעסקת המיזוג השנייה; בית המשפט הצ'נסרי בדלוור בוחן האם עלה בידי בעלי המניות התובעים, להראות כי הדירקטוריון הפר את חובות האמונים שלו כלפי בעלי המניות, אשר במסגרת מכירת חברה, חובות האמונים שלו מכוונים למקסום רווחי החברה לטובת בעלי מניותיה; בתוך כך, דיון ספציפי גם בזכות הדירקטוריון לשמור לעצמו זכות לבחון אופציות טובות יותר עבור החברה, גם במקרה שתנאי עסקת מיזוג אחת כבר גובשו, או בשלבים מתקדמים מאוד לקראת גיבוש וסיכום

עוד בפסק הדין: החלטת דירקטוריון לבטל עסקת מיזוג אחת לפני השלמתה, לטובת בחירתה של עסקת מיזוג אחרת; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; מטרתה של הטלת חובות אמונים כלפי בעלי השליטה בחברה; באילו נסיבות יראו בדירקטור כמי שמצוי בניגוד עניינים בעת שהוא מאשר עסקת מיזוג?; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר – a path of reasonableness – לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים.

כוכב זהב

2.3.20

זכויות הצבעה וזכויות וטו במניות סוג: בית המשפט הצ'נסרי בדלוור מעמיק בבחינתם של מסמכי ההתאגדות של חברה, זאת לאחר שמיזם משותף עם חברה גדולה התפרק ובמסגרת זו, החברה נדרשה לערוך שינויים מרחיקי לכת בתוכנית העסקית שלה; השתלשלות העניינים האמורה מולידה מורכבות בממשל התאגידי הפנימי של החברה לנוכח העובדה שלבעלת השליטה בחברה הוענקו "זכויות הסכמה" (או זכויות וטו), במסגרת זכויות נלוות למניות סוג בכירות, והסכמה, כאמור, לשרשרת הפעולות הדרסטיות הללו שביצעה החברה בעקבות פירוק המיזם, לא נתבקשה וממילא גם לא התקבלה; בית המשפט הצ'נסרי מעמיק בבחינת ההסכמים (מסמכי ההתאגדות של החברה) אשר שונו במיוחד במועד כניסתה של החברה למיזם המשותף, לרבות בחינה מדוקדקת של הזכויות שנלוו למניות סוג. במסגרת זו, בוחן בית המשפט הצ'נסרי את הגדרתם של סעיפי "עניין אישי" "שינוי מהותי" ועוד, שהכפיפו פעולות דרמטיות בחברה, להסכמה מוקדמת של בעלת השליטה

עוד בפסק הדין: עניין אישי חוזי וההגנה על ממשל תאגידי תקין שמנגנוניו נקבעו במסמכי ההתאגדות של החברה, במסגרת כיבוד הסדרים חוזיים של חברה על ידי בית המשפט; זכויות הסכמה וזכויות וטו הנלוות לנייר ערך; התעלמות מזכויות הנלוות למניות סוג, ותוקפה של התעלמות כאמור, בנסיבות שבהן הזכויות קובעות חובת החברה לקבל הסכמה מבעלי מניות סוג קודם לביצועה של פעולה מסויימת; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזה ותקנון החברה; יסודות ועקרונות בפרשנות חוזים; מימוש הזכות לקבלת אקוויטי (הון) על פי פרשנות הסכם; זכויות עדיפות במניות סוג המעוגנות במסמכי ההתאגדות של החברה; עסקת חברה עם מקורב והאישורים הנדרשים לשם כך; האם ניתן ליתן לעסקת חברה עם מקורב שלא זכתה למלוא האישורים המיוחדים הנדרשים, תוקף מכוח קיומו בהתנהגות?; דוקטרינת "העסקה המשולבת" אשר על פיה יתייחס בית המשפט אל שרשרת של עסקאות כאל עסקה אחת וכאל מקשה אחת; המבחנים לקביעה כי מספר עסקאות היוו למעשה עסקה יחידה אחת שבוצעה בשלבים.

24.2.20

בית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מעמיק בפרשנות הסכם הצבעה בחברת LLC, במסגרת טענת התובעים כי לשם מכירת נכסי החברה העיקריים, נדרשה החברה לכנס אסיפות סוג של כלל קבוצות המחזיקים השונות, על מנת לאשר החלטת מכירה מהותית מן הסוג נשוא המחלוקת; בית המשפט מעמיק בעקרונות פרשנות חוזים בדלוור, ומנתח את הסכם ה-LLC כאשר פרשנותו צפויה גם להוביל להכרעת השאלה, האם האישורים הנדרשים בחברה, בהתאם למנגנוני הממשל התאגידי שנקבע במסמכי ההתאגדות שלה, ייושמו כראוי או שמא, החלטת המכירה בטלה?

עוד בפסק הדין: פרשנות הסכם הצבעה המאפשר לחלק מהמחזיקים בניירות ערך מסוג מסויים להצביע כקבוצה, בעוד שספק אם הוא מתיר זכות כזו, ליתר קבוצות המחזיקים; התיאוריה האובייקטיבית של דיני החוזים וסטנדרט הפרשנות של בית המשפט; פרשנות חוזה ותקנון החברה

כוכב זהב

18.2.20

מהי "תמורה הולמת" לנכסי חברה שנקלעה לקשיים פיננסיים?; חברה סקוטית שנקלעה לקשיים פיננסיים מוכרת את נכסיה בשרשרת של פעולות המסתיימת, בסופו של דבר, בתשלום תמורה נמוכה מהערכת השווי של המומחים ובסילוק חוב כלפי נושה מובטח אחד בלבד; מפרקי החברה מתנגדים למכירה ומבקשים להצהיר על בטלותה; במסגרת הערעור, בית המשפט העליון באנגליה מעמיק ביסודות ובנסיבות של המונח "תמורה ראויה" בעד מכירת נכס של חברה חדלת פירעון ובתוך כך, בית המשפט מתמודד עם הקושי האינהרנטי שבלשון סעיף חוק חדלות פירעון אשר כביכול, מגביל עד מאוד את הסעדים שרשאי בית משפט של פירוק לתת, במקרה של מכירת נכסי חברה חייבת שאינם עונים על הגדרתה של "תמורה הולמת"; לפנינו הלכה חדשה של בית המשפט העליון באנגליה ואשר במסגרתה, מורחבת סמכותו של בית המשפט של פירוק, ביחס לסעדים אותם הוא רשאי להעניק במחלוקות הנסבות סביב שאלת "התמורה הראויה"

עוד בפסק הדין: מהי תמורה הולמת לנכסי חברה אשר נמכרים במסגרת קשיים פיננסיים?; מהי תמורה בלתי הולמת של נכסי חברה שנקלעה לחדלות פירעון אך לא נפתחו כנגדה הליכי פירוק?; המבחנים לקביעת היותה של תמורה, תמורה הולמת, בעד נכסי חברה, מנקודת ראותם של נושי החברה; סמכויות בתי המשפט בעת שהם מזהים כי נכסי חברה חייבת נמכרו בתמורה שאיננה הולמת; מהו סעד הולם בגין מכירת חברה בקשיים כלכליים בתמורה לא הולמת?; תנאים על פי דין למימוש בטוחה בתנאים מסחריים סבירים (commercially reasonable)"; הקורלציה בין חובת עריכת מכרז ציבורי לרכישת נכסי החברה, לבין שאלת התקיימות תנאי רכישה "בתנאים מסחריים סבירים"; משמעותו המשפטית של מתן כוח עודף לחברה להוביל את הליך מימוש נכסיה משהפכה חדלת פירעון בהסכם מימוש נכסים; ההגינות המסחרית במכירת נכסי חברה חדלת פירעון לאחד מנושיה המובטחים; העברה פסולה והברחת נכסי חברה בחדלות פירעון; מהי העברה פסולה של נכסי חברה חייבת?; מהי הברחת נכסים אסורה של חברה חייבת?

כוכב זהב

17.2.20

חשיפתן של הפרות חשבונאיות בחברה ציבורית ובחברה-בת שלה, הפועלות בשוק האשראי החוץ-בנקאי, וכן עניין אישי שהיו למספר נושאי משרה בעסקאות השקעה אשר לא גולו לציבור, גוררות אחריהן תגובה נמרצת מצד החברה והנהלתה, לתקן את הדיווחים המטעים שפורסמו ולחקור את האירועים במסגרת חקירה פנימית; בפרשה זו, בוחן בית המשפט הצ'נסרי את יעילותן ובעיקר נפקותן של "הפעולות שאחרי" של הדירקטוריון, שננקטות לאחר ביצוען של פעולות אסורות, ועד כמה פעולות תגובה מאוחרות אלה, צפויות להסיר מהדירקטורים בחברה את "האיום" בנשיאה באחריות אישית, בגין הפרת חובת תום הלב משהפיקוח לא היה מספיק על מנת לחשוף, קודם להצטברות הנזקים, את ההפרות.

עוד בפסק הדין: "הפעולות שאחרי" – עד כמה יכולות פעולות מתקנות לאחר הפרה של חובות האמונים, לגבש תיקון אשר מכהה את האיום על הדירקטורים כי יישאו אישית באחריות בגין הפרת הפיקוח; "הפעולות שאחרי" – הפרה של חובות הפיקוח של הדירקטוריון והחמצת דגלים אדומים, עד כמה ניתן לתקנן באמצעותן של פעולות מאוחרות, באופן אשר מסיר את האיום מפני נשיאה באחריות אישית?; היעדרם של פיקוח וניטור נאותים על מערכות בקרה בחברה יצרנית, המתגבשות לכלל הפרת חובות Caremark של הדירקטוריון; אלו נסיבות צפויות להוליד אחריות אישית של דירקטורים אשר לא עמדו בחובות הפיקוח והניטור על מערכות הבקרה הפנימיות של חברה יצרנית; האם נושאי המשרה בחברה חבים בחובות  Caremark?; חובות הפיקוח של הדירקטוריון וחובת ההתייחסות ל"דגלים אדומים"; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; טענת Caremark ואחריות הדירקטוריון בגין אי-מילוי חובות הפיקוח על התנהלות החברה; כישלון הפיקוח של הדירקטוריון ו"הטראומה התאגידית" הנובעת מכך; מבחני יעילותה של הפנייה המוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת לפי פרשות Rales v. Blasband ו-Aronson v. Lewis; האבחנה בין כישלון פיקוח שבו הדירקטוריון לא זיהה פעילות תרמיתית ופלילית בתאגיד, ובין כישלון פיקוח על ניהול הסיכונים העסקיים בתאגיד; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; חובות האמונים וחובות הנאמנות; חובות הפיקוח של הדירקטוריון והחובה לפעול בתום לב.

12.2.20

בית המשפט העליון בדלוור מנתח ופוסק הלכה, הנוגעת לעילת דילול הון ולהפיכתה לעילת תביעה דואלית – הן נגזרת והן ישירה – לנוכח קיומה של שליטה בחברה; בהתאמה, מזמן דיון מכובד זה, ניתוח קפדני במבחני זיהוייה של "דבוקת שליטה" החלים בדלוור, לצורכי הפיכתה של עילת תביעה נגזרת בעיקרה, לכזו המאפשרת גם את בירורו של הדילול המותקף, במסגרת עילת תביעה אישית; הארכת והעמקת הדיון במבחני "דבוקת השליטה" נעשים לא רק כדי לבסס הלכה פסוקה ברורה בתחום זה, אלא גם לנוכח הלב שנצבט, עקב תמורה של עשרות אלפי שקלים בעד אחזקותיהם הנמכרות של שני מייסדים שדוללו אחזקותיהם, ואשר אלמלא הדילול, ואלמלא נדחתה תביעתם על הסף משום שגיבשה עילת תביעה נגזרת בלבד שבתנאיה הם לא עמדו – הם יכולים היו ללכת הביתה עם מיליונים!  

עוד בפסק הדין: המבחנים להוכחת דבוקת שליטה בחברה; עילת דילול הון והפיכתה לעילת תביעה דואלית – הן נגזרת והן ישירה – בהתקיים דבוקת שליטה; הנפקת מניות סוג כמבצרת שליטה של חלק מבעלי מניות החברה ופגיעה במיעוט; מיהו בעל שליטה בחברה?; המבחנים לקביעת קיומה של שליטה אפקטיבית; המבחנים לקביעת שליטה אפקטיבית של בעל מניות המחזיק פחות מ-50% מכוח ההצבעה בחברה; האם לבעל השליטה חובות אמונים מיוחדות באשכול חברות?; מהן עסקאות בעלי שליטה?; הקשר שבין קיומו של בעל שליטה בחברה ובין הפיכת אירוע דילול הון כמקים גם עילת תביעה ישירה של בעל מניות המיעוט; באלו מקרים דילול הון יגבש הן עילת תביעה נגזרת והן עילת תביעה ישירה של בעל המניות?; מהן עסקאות שהן בבחינת ביצור שליטה אסור?; מיהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; דילול הון אסור והקשרו לשאלת בירור התביעה כייצוגית או כנגזרת; עילות תביעה ישירות ועילות תביעה נגזרות; הלכת Gentile הקובעת את החריג כי כאשר העברה אסורה של נכסי חברה נעשית לבעל השליטה וכוללת העברה הן של תמורה פיננסית והן של כוח הצבעה הניטלים מהמיעוט – אזי עילת התביעה היא ישירה ונגזרת; מדוע העברה אסורה של נכסי חברה ודילול הונה מקימים עילת תביעה נגזרת השייכת לחברה?; מדוע כאשר פעולת דילול אסורה או העברה אסורה של נכסי חברה פוגעת גם בשווי אחזקות בעלי המניות נותרת עילת התביעה בגדר נגזרת השייכת לחברה?; אילו תנאים לפי הלכת Gentile מקימים זכות תביעה דואלית כלומר גם נגזרת וגם אישית של בעל המניות?; האם יש להחיל את הלכת Gentile באופן נרחב או באופן דווקני?; השמירה וההגנה על נכסי חברה במסגרת חובתם של דירקטורים בחברה לפעול כנאמן לנכסיה; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור – מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; אימתי עילת תביעה של הפרת חובות האמונים היא בבחינת עילת תביעה נגזרת, ואימתי היא בבחינת עילת תביעה ישירה?; ההבדל בין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית; מיהו בעל שליטה בחברה?; חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון ביחס להחלטה להגיש תביעות בשם חברה; טבען של עילות תביעה בדבר דילול הון